תודה לאסף.
אסף הביא קישורים המלמדים על המצווה בהרחבה. ואולם, למרות שניתן להבין מתוך דברי הרב מלמד את טעם המצווה, נראה שהטעם הוא סתום. משנה: האומר על קן צפור יגיעו רחמיך...משתקין אותו. גמרא: על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא ? חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות. רש"י "מדותיו - מצותיו, והוא לא לרחמים עשה, אלא להטיל על ישראל חקי גזרותיו להודיע שהם עבדיו ושומרי מצותיו וגזרות חוקותיו... " (שם) רמב"ם, פירוש המשניות ברכות משתקים אותו, מפני שהוא תולה טעם זאת המצווה בחמלת הקב"ה על העוף, ואין הדבר כן, שאילו היה מדרך הרחמנות לא ציוה לשחוט חיה או עוף כלל, אבל היא מצווה מקובלת אין לה טעם" שלא ניתנו מצוות אלא לצרף בהם את ישראל: "וכי מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא בין מי שהוא שוחט מן הצואר למי שהוא שוחט מן העורף? הוה אומר: לא נתנו המצוות אלא לצרוף בהן את הבריות - שנאמר:"אמרת ה' צרופה". (בראשית רבה) הדברים אולי נראים לך ג'בריש, אבל לאט לאט תקראי שוב ושוב ותראי ותביני.
