יש הבדל בין ז' אדר לל"ג בעומר
בז' באדר מוסא ברלין מוביל את העסק.יש המון יוצאי המזרחי.המזרוחניקעס אוהבים לשלב חזנות ועוד בעניין.גם העליה לקבר ר' יוחנן הסנדלר והמוזיקה שבעקבותיה מתאפיינים ע"י ר' אברום שפר ועוד חברים שלא בהכרח קשורים למעגל החסידים שמובילים את הריקודים בקבר. אין לי ביקורת על זה. אבל חלו שינויים של ממש בהוואי של שנות ה50 והיום. כשהדור משתנה גם האווירה משתנה. יש בילבול גדול כיום עם הניגונים וההשתיכות שלהם.בגלל שחלק נכבד מהזקנים כבר לא איתנו,כל אחד מרשה לעצמו לספר סיפורים.לנגן ניגונים ולשייך אותם לרגע זה או אחר.אין מי שיכחיש
יש צימאון גדול להיסטורית הניגונים וישנם ברי סמכא חדשים שיודעים לשייך כל ניגון לכל זמן.בינהם ר' מוסא ברלין ש"מורו ורבו" היה אברום סגל (קלינטער). אם ר' בערל צפתער, ר' הרשל שמעס (שמש),ר' איציק שפירא (חיה טובעס)ר' יוסף יענקל פלדשי ,איצקל שורה בינס,ר' פיבל אוורבעך ועוד אנשי ישוב הישן מהגליל היו קמים מקבריהם,מעניין לדעת כיצד והיאך הם היו מגיבים
מירון של פעם הייתה "שייכת" לאנשי הגליל.אנשי צפת,טבריה וכולי...הירושלמערס היו "נספחים" בוודאי שהתלאביבים ושאר מושבות היו נספחי נספחים. ההבדל הקטן הוא שפעם הניגונים,הלבוש, ומותג הכליזמר נחשבו לבושה גדולה.אבי ז"ל די התבייש בהשתייכות שלו לצפת. כי צפת והגליל נקשרו שלא באשמתם בבדיחות,ניגונים וקלות ראש.כשהם מסכנים הלכו כולם לעולמם,פתאום זה נהיה חשוב.הפולקלור,ההיסטוריה,הכליזמר וכל המותגים שפעם זילזלו בהם ורק קומץ משוגעים לדבר היו רצים באש ובמיים לקלרינט של אברום. ככה זה הולך בחיים
כשדודי רואה כיום את הנהירה העצומה לצפת הוא משתאה כל פעם מחדש

זה הדור שלנו