3 חלומות לפירוש....(קצת ארוך) ../images/Emo53.gif
טוב, החלטתי לספר את שלושת החלומות והייתי רוצה לשמוע את הדעות... (זה ארוך). החלום הראשון חלמתי שהייתי בכיתה ב´והיום אני בת 18: בחלום היה תקופה של סתיו, ראיתי את השכונה שליד הבית ספר היסודי שלי והרחוב היה שקט, לא היה אף אחד ברחוב והיה שלכת. על התמונה הזאת כאילו החלום היה שקופית בתוך שקופית, ראיתי כתיבת התנך. ממש איך כותבים את התנך, ובגלל שהייתי בכיתה ב ועדין לא למדנו תנך ושלא נדבר על כתיבה של התנך אז בו זמנית שמעתי ציטוטים מהתנך ואת מה שנכתב, מיכון שהיום שאני מסתכלת על החלום אז אני רואה את הציטוטים וגם שומעת אותם. החלום השני מלפני שנתיים: והחלום התחיל כך שאיזה יום ששי אחד אני ועוד שני חברים שלי החלטנו ללכת לטייל בטיילת. בזמן שהסתובבנו בטיילת החלטנו לרדת לחוף הים. על החוף היה הר שהיה מאוד גבוה. על הפסגה הייתה כמו כיתה שאפשר היה לשמוע סיפורים על התנך. כדי להגיע ולהיכנס לכיתה הזאת צריך לטפס על חבל שמאוד קשה לטפס על הר תלול. החברים שלי היו ראשונים ואני אחרונה. שהחברים שלי הגיעו לפסגה עזרו להם האחראים שם – שהם היו חרדים ודתיים – לעלות למעלה לעומת אצלי – שהגעתי לפסגה, הייתי בטוחה שגם הם יעזרו לי לעלות ולעזוב את החבל, אבל כשאני הגעתי, החרדים והדתיים אמרו לי: תרדי למטה! את לא מתאימה לכאן! תחזרי הביתה!!! הייתי בהלם, ונפגעתי מאוד שהם לא נתנו לי להכנס ואיך הם נתנו לחברים שהם לא ממש מאמינים באלוהים, להם נותנים ולי לא? למה?! ירדתי למטה, לא הייתה לי ברירה, התחלתי לבכות ואמרתי שזה לא פייר. החלטתי לטייל קצת על החוף והייתי מאוד עצובה והתחלתי לבכות. פתאום ליד שפת הים היה אוהל. כמובן מתוך הסקרנות החלטתי לראות מה יש בתוך האוהל. בתוך האוהל, ישב אדם מאוד זקן, עם זקן לבן והוא ישב באמצע האוהל והתחיל לדבר איתי. הוא ידע מי אני כי הוא אמר את שמי. את מה שהוא אמר לא הבנתי כי הוא לא דבר בשפה העברית היום יומית שלי אבל איך שהוא הבנתי את מה שהוא אמר, כאילו הוא אמר לי שאין לי מה לדאוג והכל יהיה בסדר ואני אהיה מאושרת, השפה שהוא דיבר הייתה בשפה של התנך מיכון שהוא אמר לי אל תיראי. הוא גרם לי להיות מאושרת וגרם לי לחזור הביתה עם חיוך ואושר פנימי. אחר כך יצאתי ממנו וחזרתי הביתה בזריחה. כל הדרך חזרה הביתה הסתכלתי על הזריחה. החלום השלישי חלמתי בדצמבר שהיה: החלום התחיל ככה... איזה לילה אחד החלטתי ללכת לחברה שלי, כדי להגיע אליה כמובן הייתי צריכה להשתמש באוטובוס, התחנה נמצאת ברחוב הראשי, איפה שתמיד יש מלא אנשים, פקקים גם במציאות. הלכתי להתחנה, ופתאום היה פיצוץ ענקי, בום ענק, ואני לא נפגעתי, הרחוב ליד הבית שלי, אז החלטתי לחזור הביתה. זה לא היה פיגוע, זה היה רעידת אדמה, ראיתי בסביבה שהבינינים התמוטטו, מכוניות התהפכו, אנשים מתו, מלא דם, פצועים, האוטובוס שהייתי אמורה להיות עליו התהפך, כאילו היה תהו ובהו בכל ארץ ישראל. ובזמן שחזרתי הביתה ראיתי את כל האנשים הפצועים, והמראה פשוט מזעזע. וכול הזמן לדרך הביתה צעקתי אלוהים למה, אלוהים למה. שחזרתי הביתה והתפללתי לאלוהים בדרך שלא קרה כלום למשפחה שלי ולבית שלי, כשהגעתי הייתי בהלם מיכון שכל הבתים מסביב היו הרוסים והבית שלי לא. היה הריסות אבל לא לגמרי. פתאום בחצר שלי ראיתי את כל המשפחה שלי ועוד יותר הייתי בהלם כאשר ראיתי את הדודים שלי. אבל הייתי שמחה. והדבר הכי מוזר זה, שדוד שלי התקרב אלי ואמר לי רומי צריך להתפלל שלא נפגע, והוא אמר שצריך להתפלל בחדר שלי. נכנסו לחדר כל המשפחה ממש כולם, עמדנו ליד החלון ודוד שלי התחיל להתפלל חזק שיכולתי לשמוע אותו. פתאום לאט לאט התחיל עוד פעם רעידת אדמה, והפעם זה היה לאט ולא בבום. ואנחנו לא נפגענו וכל מי שהיה בחוץ ראיתי שהוא עוד פעם נפגע. כאילו מי שהיה איתי בחדר נשמר מהרעידה, אש מהסכנה שבחוץ וכל מי שהיה בחוץ ראיתי שהוא היה מת או נפגע. והחלום הסתיים שאני שומעת את התפילות והתחלתי לעצום את העינים שלי כי לא רציתי להמשיך לראות את הדברים המזעזעים, ואיך שהתחלתי לעצום חזק את העינים פקחתי במציאות את העינים וכך זה מסתיים החלום. וזהו.... על פי הרגשתי לשלושת החלומות האלה יש הרבה קשר והם לא יוצאים לי מהראש!!! מה דעתך?
