משיייי
כשקראתי את מה שכתבת ישר קפץ לי לראש יהודה ברג: "בכל פעם שנוחת עלינו איזה אסון אנחנו שואלים: "למה?" כל פעם שאנחנו עושים איזה שטות או טעות אנחנו שואלים: "איך יכולתי לעשות דבר כזה?" אבל המפתח לאושר אמיתי הוא לשאול שאלה אחרת לגמרי: "מתי כבר אתחיל לעשות משהו שישנה את המצב מהשורש?" כדאי לזכור: "אם נמשיך בהלקאה עצמית נמצא לא רק שנפלנו לבור אלא שאנחנו גם בלי יכולת ובלי תקווה לשנוי. אנחנו צריכים להיות יותר בשליטה על מערכת התגובה שלנו ולקום, תמיד לקום אחרי נפילה!!!" "לשאול את עצמנו את השאלות: * לאיזה בור נפלנו לאחרונה וכמה זמן אנחנו נאבקים כבר? * האם אנחנו מוכנים כבר לצאת מן הבור?" <גילי פרי> ועוד משהו: אין דבר המתיש יותר מדאגה, ככל שהבעיה נגררת, כך היא הופכת ליתר מעמסה. אל תקחי את הדברים יותר מידי ברצינות, חיי חיים של שלווה, לא חיים של חרטות. מה שצריך לקרות קורה ויקרה, אם תרצי ואם לא, ולעיתים היקום נותן לנו את מה שאנו צריכים לאותה תקופה פשוט לא תמיד זה מה שאנו רוצים לקבל. ***חיבוק*** היי חזקה!