רציתם תשובה ארוכה - קיבלתם....
אתם רוצים תשובות פשוטות לשאלות מורכבות ומסובכות - זה לא ניתן, כל מקרה עומד בפני עצמו, ועל מנת לקבל יעוץ פרטני, צריך לפנוץ באופן פרטני. לא אוכל במסגרת הפורום לתת תשובות ממש ספציפיות לבעיות של אדם כזה או אחר. עם זאת אנסה להסביר - המערכת של הסדרת הזכויות בין חוק הנכים, מוסדרת במסגרת זכות הברירה והשיפוי: מאחר ולפי חוק הנכים אחריות המדינה במקרה של נכות הקשורה לשירות הצבאי היא רחבה ומוחלטת, יתכנו מקרים רבים של חפיפה בין אחריות המדינה לפי החוק לבין אחריותו של גורם אחר. כך למשל במקרה של תאונת דרכים בה נפגע תובע בדרך אל המחנה או ממנו, או שמקרה של תאונת עבודה במשטרת ישראל במהלך תפקיד ועוד. רבים מהנכים שואלים בדבר זכויותיהם לתבוע ו/או לקבל תגמולים או זכויות הנאה מגורמים אחרים הנוגעים לנכותם. חוק הנכים מסדיר את זכויות הללו. סעיף 36 לחוק הנכים עוסק בתשלומים לפי חוק הנכים ולפי חוק אחר. הסעיף קובע כי חייל משוחרר או נכה אשר זכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה והוא זכאי בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות הסעיף. ראשית, התובע, בין אם הוכר כנכה ובין אם טרם הוכר כנכה, רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר. כומר הנכה רשאי לפעול בשני מישורים (או יותר) במקביל. אבל, בכל מקרה לא יזכה הנכה בפיצויים מכמה מקורות במקביל, כלומר או שיקבל תשלומים לפי חוק הנכים, או שיקבל פיצויים לפי חוק אחר. קבלת פיצוי, ולו חלקי בלבד, מאחד המקורות, מונעת גביית פיצוי מהאחר (מלבד במקרה מסוים המתואר בסעיף קטן (5) לסעיף 36(א) ויפורט בהמשך). לבחירה, ממי לקבל פיצוי ישנה משמעות חדה ביותר. משבחר נכה בתשלום פיצויים לפי חוק אחר, זכאי הוא על פי חוק הנכים לקבל את סמל הנכים, וזאת בלבד. אין הוא זכאי לזכות נוספת או טובת הנאה או כל סכום לפי חוק זה. מעבר לחשיבות הרבה שיש למקור הפיצוי ישנה חשיבות נוספת גם לגורם שקובע את דרגת הנכות במקרים של תאונות דרכים. סעיף 6ב. לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי דרגת נכות שנקבעה על פי כל דין, תחייב לגבי תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים. כלומר, אם ועדה רפואית לפי חוק הנכים קבעה את נכותו של תובע, אז קביעה זו תחייב גם בבית משפט בהליכים לפי חוק הפיצויים והכל הכפוף לחריגים שבחוק ובפסיקה). בחירה בפיצוי לפי חוק אחר לאחר קבלת זכויות: סעיף קטן 5 לסעיף 36(א) מאפשר לנכה, בנסיבות מסוימות, לבחור בקבלת פיצוי לפי חוק אחר, אף לאחר שקיבל זכויות לפי חוק הנכים. החוק קובע כי כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה בתביעת שיפוי, רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים להחזיר לה את ההענקה, התשלומים או התגמולים וכן את הסכום שיקבע קצין-תגמולים תמורת כל יתר טובות-הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל הנכות המשמשת עילה לתביעתו לפי החוק האחר, ומששולמו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע תביעת שיפוי כנגד המזיק, והנכה יהא זכאי לתבוע (הכוונה כנראה לקבלת פיצוי) לפי החוק האחר. כדי לממש את זכותו זו, צריך הנכה לקבל את הסכמת קצין התגמולים למהלך. לפי מה מחליט קצין התגמולים אם לתת הסכמתו למהלך? קצין התגמולים שוקל שורה ארוכה של שיקולים, מעבר לשקילת הסיכוי לזכות בתביעה נגד המזיק וגובה הפיצוי הצפוי; למשל: גיל, שיעור הנכות, מצב משפחתי, הכשרה מקצועית, סיכויי שיקום, מעמד כלכלי ועוד. מערכת שיקולים זו צריכה להביא את קצין התגמולים להכרעה באם יש ליתן לנכה פיצוי קטן אך בשיעור קבוע לכל ימי חייו או שמא יש להתיר לו לנסות ולזכות בפיצוי חד-פעמי גדול יותר. כאן יכנס שיקול פטרנליסטי של טובת הנכה והנכות ממנה הוא סובל לגדר השיקולים של קצין התגמולים. סדר הדברים בלשונו של סעיף זה מעמיד מכשלה בפני נכה חסר אמצעים, שכן תנאי למימוש תביעתו כנגד המזיק, הוא השבה מלאה של כל התשלומים בפועל שקיבל לפי חוק זה. הדבר נדון בבית המשפט אשר קבע כי אין מניעה שהסדר מתאים, לעתים עם ערבויות או התחייבויות, יהא בו כדי לקיים את הוראת הסעיף ולאפשר לנכה חסר אמצעים לתבוע לפי החוק האחר. מה קורה אם המדינה הגיעה להסדר עם מי שצריך לשפות אותה לגבי הסכומים ותנאי תשלומם, ולפתע מחליט הנכה לבחור בפיצוי לפי החוק האחר? במקרה כזה קובע החוק כי אם הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם, שיעור הפיצויים ותנאי תשלומים, לא יהא הנכה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על-ידי המדינה. בכך "כבול" הנכה לתנאי הסכם תשלומים בין המדינה לבין המזיק. זכויות לפי חוק זה וחוק ביטוח לאומי סעיף 36א. מסדיר את זכות הברירה בין זכויות לפי חוק הנכים לבין הזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי. המדובר בנכים להם מוקנית הברירה בסעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) [תשנ"ה 1995] המגדיר זכאי לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק הנכים, בין השאר, בשל מאורע אחד. סעיף זה מגדיר את הברירה הנתונה בידי הנכה. כאשר המונחים "נכה" ו"זכאי" מתייחסים לאדם בו מדובר או למי שתנאי הזכאות מתקיימים לגביו ולא למי שכבר זכה בתביעתו, הוכר כנכה והוא זכאי לתגמולים בפועל. סעיף 323(ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הבחירה צריכה להיעשות תוך שישה חודשים מיום שועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה את נכותו היציבה של הנכה, לכן לא ניתן לבחור לאחר קביעת נכות יציבה בזכויות ממשהב"ט לפי חוק הנכים.
