למה אני מלמד
דוד, אני שמח שיזמת דיון זה. בהחלט ראויים לענות עליה גם תלמידים שרוצים להיות מדריכים בעתיד. אענה על השאלה מהזווית האישית שלי. המטרה שלי בהיותי מדריך היא לשפר את הרמה והניסיון שלי באומנות הלחימה. מכך נגזרים כמה וכמה אמצעים, שהופכים למטרה בעצמם על מנת להשיג את המטרה העיקרית שלי. רוצה לומר, לתלמידים שלי יש חלק נכבד בהתקדמות האישית שלי, בשיפור הטכניקה ורכישת הניסיון. על מנת שזה יקרה יש צורך לשאוף ולהשיג את המטרות הבאות : 1. מספר תלמידים מצומצם אך איכותי (הכוונה תלמיד איכותי - לאו דווקא בעל פוטנציאל אלא מתמיד ומגיע לאימונים ומנצל את מה רק אפשר) יותר חשוב לדעתי ממספר רב של תלמידים ש"יציף את הארץ בשיטה". 2. מספר 1 מאפשר נתינת תשומת לב מירבית לכל תלמיד, כך שהלימוד הוא יסודי למרות שלפעמים איטי. זה מוביל לתוצאה... 3. יצירת רמה גבוהה ובלתי מתפשרת. למרות שמעטים הם אלו שנשארים לאורך זמן, ורבים אחרים פשוט נושרים (צבא, משפחה, העתקת מקום מגורים וכו´), תמיד נשאר גרעין קבוע של תלמידים בכירים, שעובדים על טכניקות ברמה יותר גבוהה. לעומתם יש תלמידים הנמצאים בשלב יותר מוקדם של הלימוד. שלושת הסעיפים הקודמים מאפשרים השגת שתי מטרות נוספות : 4. גיוון מבחינת רמת תלמידים. ע"י כך מתאפשר לי להתנסות בהפעלת טכניקות על מספר רב ומגוון של אנשים בעלי מבנה גוף ונתונים פיזיים שונים, כמו גם בעלי רקע שונה ומגוון באומנות הלחימה שלי או באחרת ובעלי תגובות שונות. הרי כולם יגידו עכשיו שמטרה זו מושגת גם כאשר אני מתאמן אצל המורה שלי. אבל כאשר האנשים שאני מדגים עליהם, הם תלמידיי, ולכל תלמיד זווית ראייה שונה ובכך שואל שאלות ומקשה, זה מעורר בי חומר נוסף למחשבה מעבר לשאלות שאני שואל את המורה שלי. לדוגמה : תלמיד מבצע טכניקה על תלמיד מסויים. הכל עובד. אח"כ אני מחליף זוגות ונותן לו לעבוד עם תלמיד אחר (מבחינת מבנה גוף, רפלקסים וכו´). התלמיד מבצע את הטכניקה ו... זה לא עובד. הוא שואל למה ? אז אני מבצע וזה עובד. הסברתי לתלמיד את טעותו, והפנמתי בתת מודע שאני מסוגל לבצע את הטכניקה על עוד סוג של בני אדם. ובכך השתפרתי. אני תמיד אומר לתלמידי שאני לומד מהם לא פחות מאשר הם ממני. 5. הוספת אימונים נוספים עם תלמידיי. באימונים אלה (תוספת של פעם בשבוע) אני מתאמן עם תלמידיי. אמר לי פעם מאסטר קוריאני "תתאמן ותעשה קרבות עם התלמידים שלך, הם ישתפרו לאין שיעור וגם אתה תשתפר". לאחר שאימצתי עיצה זו, רמת התלמידים שמתמידים בשיעורים הנוספים עלתה יותר מכפי שהייתה עולה ללולא הייתי מתאמן איתם. בנוסף, קיבלתי אפשרות לנסות טכניקות חדשות שאני לומד ולהטמיע אותן גם מול אנשים חסרי רקע באומנות הלחימה. זה משפר את יכולת ההגנה העצמית מעצם העובדה שהתוקף הממוצע חסר ידע וצורת ההתקפה שלו (אגרוף או בעיטה) שונה מכפי שרגילים אליה כאשר עובדים מול אדם באותה רמה. כאשר אני מתאמן אצל המורה שלי, אני עובד עם הדרגות הגבוהות בלבד. נוספת לכל אלה העובדה, שדרך הלימוד במגוון רמות, זו הזדמנות טובה לבצע חזרות על טכניקות מדרגות קודמות לבל אשכח אותן, וכל תלמיד חדש שמגיע, מרענן את זכרוני ונותן לי עוד נקודות למחשבה. הרענון הכרחי, כיוון שקוק סול כולל הרבה (מאוד!) טכניקות ווריאציות, ואפילו בדרגת המאסטר, לומדים עוד טכניקות חדשות. לסיכום - ככל שאני לומד יותר ומתרגל יותר, אני מגלה ומבין עד כמה אני לא יודע שום דבר. כל מה שאמרתי כאן זה מנקודת המבט שלי ובקיצור נמרץ. אוסיף עוד נקודות בהמשך הדיון. ראוי לציין שאיני מתפרנס מלימוד אומנות הלחימה, הגישה שלי מקצועית נטו ונטולה כל כוונת רווח כספי. אומנות הלחימה היא מבחינת דרך חיים ועיסוק יום יומי של כמה שעות, שהמטרה היא להשתפר ולשפר את רמתי ואת רמת תלמידיי.
