אני מתייחס רק לבת
לה יש אפשרות של כיבוד הורה שזו מצוה. יש להבדיל בין הורה המצווה לבנו לחלל שבת, ועל זה אמרו, שהקב"ה אומר : אתה ואביך חייבים בכבודי. נסיעה לחו"ל, זה שונה. ניתן למצוא היתרים בלית ברירה. אבל בהתייחס לטיסת הבת עצמה, הרי אולי היא מקיימת בזה כיבוד אב או אם. ואף הייתי ממליץ לבת, שבנסיעה זו תשתדל להוכיח להוריה כמה טובה היא הדרך האמיתית, החינוך עפ"י התורה, והוכחה זאת תיעשה ע"י יחסה החיובי להוריה. ומעשייה קטנה שלא מן הענין. רב מבוגר שהתלווה אליו בחור למסעו/טיסתו כדי לשמשו בדרך, נשאל ע"י יהודי מבוגר שהיה אף הוא באותה טיסה: שאלה לי אליך, נכדי שמתלווה אלי לטיסה, עסוק במשך כל הזמן, אם בפטפוטים עם בני נוער שמצא כאן על המטוס, אם בהעברת הזמן בכל מיני דברים. והנה נכדך לצידך משרתך, אולי נזקק הנך לכוס מים וכו'. הוא לא יניחך לרגע. הכיצד, ובמה שונה נכדי מנכדך, שואל האיש להרב. שמע חבר, אומר לו הרב ליהודי שהיה ניכר שאינו שומר תורה ומצוות. החושב הנך שיש אמת בדברי דארווין, אודות מוצא האדם מן הקוף ? אכן, יש בהן מן ההגיון, משיבו היהודי. ובכן, כאן טמון הכלב, ממשיך הרב. נכדי יודע כי הוא שני דורות מאוחר ממני. ז"א אני מקורב ממנו בשתי דורות לאדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה. וממילא כל דור מאוחר יותר, מתרחק מאדם הראשון בחיר היצירה, יציר כפיו של הקב"ה. ואילו נכדך שיודע שהוא שתי דורות אחריך, הרי שהוא פחות 'קוף דארוויני' ממך. הוא התרחק מהקוף, הרבה יותר ממה שאתה התרחקת מהקוף. הוא רחוק מהקוף בשתי דורות יותר. אז וודאי לדעתכם, אתה הסבא זה שצריך לשרת את נכדך המלומד והאדם...