שאלה למאמינים
- פותח הנושא shkool
- פורסם בתאריך
אכן, יש,
זה לאור העבודה, שה"רצון האלוקי", אינו מקביל ה"רצון האנושי". הרצון האנושי, בדרך כלל כפוף ל"צרכים שלנו", כוח הנטילה. ואילו לה' אין צרכים, כל רצונו הוא כוח הנתינה, חסד. ומדוע, אפוא, ה' רצה "לעשות עמנו חסד" ? מפני שה' בטבעו הינו מושלם, והטוב האולטימטיבי והאבסולטי (לא טוב בהגדרת הטוב, כי אין לנו תפיסה בה', ובטח לא בטובו), וטבעו של טוב, הינו להטיב. אפילו בבני-אדם, כאשר בני אדם הינם טובים, יש להם רצון (טבע) להטיב עם הכלל והזולת, לעזור ולעשות חסד - כוח הנתינה. אמנם יש בני אדם שעושים זאת ממניעים לא-טהורים, אך זה מפני שבן אדם מטבעו, בעל-כרכו, בעל אגו (אני עצמי), ולכן, לרוב יהיה מעורב, אפילו בכוח הנתינה, כוח ה*נטילה*. מכיוון שה' לא כפוף לכוח הנטילה, ו\או הקבלה, להבדיל מאדם, הוא פועל רק בכוח הנתינה, ובכך, ה"רצון האלוקי", אינו כפוף ל"צורך".
זה לאור העבודה, שה"רצון האלוקי", אינו מקביל ה"רצון האנושי". הרצון האנושי, בדרך כלל כפוף ל"צרכים שלנו", כוח הנטילה. ואילו לה' אין צרכים, כל רצונו הוא כוח הנתינה, חסד. ומדוע, אפוא, ה' רצה "לעשות עמנו חסד" ? מפני שה' בטבעו הינו מושלם, והטוב האולטימטיבי והאבסולטי (לא טוב בהגדרת הטוב, כי אין לנו תפיסה בה', ובטח לא בטובו), וטבעו של טוב, הינו להטיב. אפילו בבני-אדם, כאשר בני אדם הינם טובים, יש להם רצון (טבע) להטיב עם הכלל והזולת, לעזור ולעשות חסד - כוח הנתינה. אמנם יש בני אדם שעושים זאת ממניעים לא-טהורים, אך זה מפני שבן אדם מטבעו, בעל-כרכו, בעל אגו (אני עצמי), ולכן, לרוב יהיה מעורב, אפילו בכוח הנתינה, כוח ה*נטילה*. מכיוון שה' לא כפוף לכוח הנטילה, ו\או הקבלה, להבדיל מאדם, הוא פועל רק בכוח הנתינה, ובכך, ה"רצון האלוקי", אינו כפוף ל"צורך".
T r i v i n
New member
אלוהים הוא הטוב האולטימטיבי?
אז למה הוא גורם לכל הסבל שיש העולם? ואל תגיד לי שבני האדם גורמים לכך כי לאלוהים יש את הכוח לשנות את זה(הוא כל יכול) ולכן כל מה שקורה זה על מצפונו. אם למשל לך יהיה הכוח להציל ילדה קטנה באפריקה אבל אתה לא תעשה את זה והילדה תמות. אז מי אשם אתה או המציאות של הרעב באפריקה? חוץ מזה, לאלוהים אולי אין צרכים פיזיים אבל יש לו צרכים נפשיים. יש לו רגשות כמו כעס, רחמים, קנאה וכל מני רגשות אחרים. אפשר לראות את זה בברור בתנ"ך. והוא לא מפחד לפגוע באנשים כדי לספק את הרגשות שלו. למשל, למה הוא מתעקש כל כך שיסגדו לו?
אז למה הוא גורם לכל הסבל שיש העולם? ואל תגיד לי שבני האדם גורמים לכך כי לאלוהים יש את הכוח לשנות את זה(הוא כל יכול) ולכן כל מה שקורה זה על מצפונו. אם למשל לך יהיה הכוח להציל ילדה קטנה באפריקה אבל אתה לא תעשה את זה והילדה תמות. אז מי אשם אתה או המציאות של הרעב באפריקה? חוץ מזה, לאלוהים אולי אין צרכים פיזיים אבל יש לו צרכים נפשיים. יש לו רגשות כמו כעס, רחמים, קנאה וכל מני רגשות אחרים. אפשר לראות את זה בברור בתנ"ך. והוא לא מפחד לפגוע באנשים כדי לספק את הרגשות שלו. למשל, למה הוא מתעקש כל כך שיסגדו לו?
תגובה :
>אז למה הוא גורם לכל הסבל שיש העולם? ואל תגיד לי שבני האדם גורמים לכך כי לאלוהים יש את הכוח לשנות את זה(הוא כל יכול) ולכן כל מה שקורה זה על מצפונו. אם למשל לך יהיה הכוח להציל ילדה קטנה באפריקה אבל אתה לא תעשה את זה והילדה תמות. אז מי אשם אתה או המציאות של הרעב באפריקה?< את השאלה הזאת שאלתי את עצמי, עוד מההתחלה שהתחלתי את מסעי לעולם האמת, ובפרט - היה לי שיחה על העניין הזה עם סופר-מן מנהל הפורום בפרטי לפני מספר ימים. ועל כן, הוספתי את הסוגריים, ראה : "(לא טוב בהגדרת הטוב, כי אין לנו תפיסה בה', ובטח לא בטובו)" מה זאת אומרת "לא טוב, בהגדרת הטוב", הוא לא "טוב", כפי שאנו מגדירים "טוב", הוא טוב בהגדרה של "טוב אבסולטי\אולטימטיבי", טוב שאין לנו תפיסה בו, לכן אנו רואים את כל המצוקות, הסבל, הקשיים בעולם, ורואים זאת בתפיסתנו המוגבלת, כ"רע" וכו' ... הכל טוב, פשוט בגלל ש"כבוד ה' - הסתר דבר", הדברים ה"טובים", שהם רצונות האל, כאשר הם יורדים לעולם הזה, הם מתפשטים בדרך הנהגת השם, שהיא 10 הספירות, ואתה תופס את ה"דין", כ"רע", ואת ה"חסד" כ"טוב", כי אין לך תפיסה לטובו של ה'. אך ה' הוא כולו טוב, וכולו אולטימטיבי. סופר-מן תפס את ה' כטוב, בהגדרת האל, שאפשר להבינו, אפוא - שאלתיו, אם כן, מדוע הוא יש רע בעולם ? הוא ענה לי, שזה מעשה האדם, והאל לא מתערב בבריאתו, הוא ברא העולם, והוא צופה בו (סופר-מן הוא דאיסט, אם מישהו רוצה פירוט על הדאיזם, הוא יכול לשאול את סופר-מן על כך), לאחר מכן, שאלתיו, אם אדם צופה בפשע, ולא מתערב, כאשר לו היכולת, האם אין הוא "רע", וכבר גענו לדיון פילוספי עמוק, ואיני יודע מה דעת סופר-מן בעניין, כי יש לו היגיון בריא לא פחות ממני ולא פחות ממך, ולבטח יש לו תשובות לכך, ואת השאלה הזו אתה צריך להפנות אליו, אך אני נתתי לך את תשובתי, ה' הוא טוב, וחותמו אמת. אם לאדם מגיע X, הוא יקבל X -> זו מידת הדין, וזה גם טוב "טוב אבסולטי". אם לאדם מגיע X, אך ה' מרחם עליו, ומביא לו Y (לטוב, ולרע) -> זו מידת החסד, וזה גם טוב, "טוב אבסולטי". וגם ישנה את מידת התפארת, והעניין מורכבים על לאין-קץ. אני רק יכול להעלות חיוך על פניי, שאנשים שרוצים להתיימר למצוא כשלים-לוגיים וסתירות במציאות האל. אתה יודע למה ? כי כאשר הם עושים זאת, הם מאנישים את ה', ולבטח - שאז ימצא כשל-לוגי וסתירות, כי מערבבים בשר וחלב, וזה שני דברים שלא יכולים להתקיים יחדיו, כמו + ו -. לדוגמא, "האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים", בהנחה שה' "כל-יכול", וכאן נוצרת סתירה. מדוע נוצרת סתירה ?! כי הגבלת את ה' ל"לוגיקה", ה' גם כן לא מוגבל ללוגיקה. ה' לא מוגבל לדבר, ובכך לפני שענית על השאלה, נפטרת ממנה. אתה שואל אם ה' "רע\טוב", איך אתה עושה זאת ? אתה משווה את זה לתפיסה של ה"טוב\רע" שלך, שואה -> רע, קום-המדינה -> טוב. חוצפה אדירה לחשוב שהטוב\רע של ה' עולה באותו קנה עם הפרספקטיבת טוב\רע שלך, כי פשוט ל-א. לכן, הוא אל, ואתה אדם - ופה קבור הכלב. לצערי לא רבים האנשים שמסוגלים להבין זאת, אך עם תפילה כנה ואמיתית, אפילו השמיים לא הגבול. >חוץ מזה, לאלוהים אולי אין צרכים פיזיים אבל יש לו צרכים נפשיים. יש לו רגשות כמו כעס, רחמים, קנאה וכל מני רגשות אחרים. אפשר לראות את זה בברור בתנ"ך. והוא לא מפחד לפגוע באנשים כדי לספק את הרגשות שלו< לא, אין לו. "דברה תורה בלשון אדם", מדוע ? בשביל לסבר את האוזן, שתהיה לנו תפיסה כלשהי, בה', אם לא הייתה תורה מדברת בלשון אדם, לא היה האדם יכול להתייחס לאלוקות בכלל, וקרא מאמרי כאן : http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=17408&msgid=14562348 גם על כך דיברתי עם סופר-מן לא מזמן, אם ה' הוא אין-סופי, והרצון האלוקי הוא אין-סופי, איך הוא יכול להתפס במילים, אותיות, 5 חומשי תורה, דברי-הנביאים וכהנה ... יש לכך תשובה מאוד מורכבת, אך מאוד פשוטה, הכל בעייני ובתפיסת המתבונן, ועניין זה עונה גם על "רגשות האל" המוזכרים בתורה. בתחילה (אל תתייחס ל"תחילה", בתור תפיסת-זמן, מפאת שאפילו הזמן לא נברא דאז, אלא פשוט הוי"ה) היה קיים ה', ה' והאור המתפשט ממנו. על הה' עצמו, לא רק שאין לנו תפיסה, אלא אין לנו אפילו תפיסה עד כמה זה לא נתפס, לכן - אין שום כתב-תורני, או כיוצא בכך, או מאמר של איזו בריאה מבריאתו של עולם, שהתייחסה לאל, בהוויתו. האור המתפשט ממנו, זה "אור-אין-סוף", שמדברים עליו בקבלה, זה מה שהזוהר מכנה, לענ"ד, "לית תפיסה מחשבה בך כלל". זה ה"בלתי-נתפס", זה ה"בלתי-מוגבל", זה ה"כל-יכול", זה הרצון האלוקי בהתהוותו. אמנם "אין מלך ללא עם", נאמר על מלך בשר ודם, וה' הוא גם מלך ללא עם, רצה ה' להטיב, אך לא היה עם מי להטיב, כאשר אין עם. לכן ברא את עם ישראל, שהוא התגלמות הרצון האלוקי. ולכן נאמר בזוהר, משפט מאוד תמוה, הקב"ה, התורה, וישראל - חד הם. מדוע ? כי הנהגת השם, התורה, וישראל - כולם התגלמות הרצון האלוקי (שאומרים הקב"ה, מתכוונים לאל בנקודת יחוס אלינו, וזה יכול להיות רק דרך הנהגת השם, כי אין לנו תפיסה מעבר לכך). מכיוון שהאור הוא ללא-סוף, כאמור "אור-אין-סוף", ולמען שיהיה מקום לעולם להברא, שיהיו מושפעים מהאור-האלוקי, צמצם ה' את אא"ס כביכול (ואין לי כלים להסביר לך מדוע "כביכול", צר לי) וכאן התחילה מציאות השתלשלות הועלמות. בתחילה יש לנו את ה', שעליו אין בכלל כל תיאור וכל מילה שתאמר, בגלל כל סתירה שרק תגרם אם נגביל אותו למציאות כלשהי, כאמור במאמרי. לאחר מכן, את אור אין סוף, זהו אורו של הקב"ה. לאחר מכן, האור האלוקי מתחיל להתשפט, זהו עולם א"ק, תחילת התפשטות האור האלוקי, ותחילת הצמצום - אין לנו תפיסה גם בעולם הנ"ל. משם, כבר מתחיל עולם האצילות, זהו עולם התפשטות האור האלוקי, עולם 10 הספירות, שזו הנהגת השם, ה' מנהיג את העולם דרך הווית 10 הספירות. עולם האצילות למעשה הוא בהגדרת "אין", אך הוא ה"אין", שהוא הכי "יש", למעשה.
>אז למה הוא גורם לכל הסבל שיש העולם? ואל תגיד לי שבני האדם גורמים לכך כי לאלוהים יש את הכוח לשנות את זה(הוא כל יכול) ולכן כל מה שקורה זה על מצפונו. אם למשל לך יהיה הכוח להציל ילדה קטנה באפריקה אבל אתה לא תעשה את זה והילדה תמות. אז מי אשם אתה או המציאות של הרעב באפריקה?< את השאלה הזאת שאלתי את עצמי, עוד מההתחלה שהתחלתי את מסעי לעולם האמת, ובפרט - היה לי שיחה על העניין הזה עם סופר-מן מנהל הפורום בפרטי לפני מספר ימים. ועל כן, הוספתי את הסוגריים, ראה : "(לא טוב בהגדרת הטוב, כי אין לנו תפיסה בה', ובטח לא בטובו)" מה זאת אומרת "לא טוב, בהגדרת הטוב", הוא לא "טוב", כפי שאנו מגדירים "טוב", הוא טוב בהגדרה של "טוב אבסולטי\אולטימטיבי", טוב שאין לנו תפיסה בו, לכן אנו רואים את כל המצוקות, הסבל, הקשיים בעולם, ורואים זאת בתפיסתנו המוגבלת, כ"רע" וכו' ... הכל טוב, פשוט בגלל ש"כבוד ה' - הסתר דבר", הדברים ה"טובים", שהם רצונות האל, כאשר הם יורדים לעולם הזה, הם מתפשטים בדרך הנהגת השם, שהיא 10 הספירות, ואתה תופס את ה"דין", כ"רע", ואת ה"חסד" כ"טוב", כי אין לך תפיסה לטובו של ה'. אך ה' הוא כולו טוב, וכולו אולטימטיבי. סופר-מן תפס את ה' כטוב, בהגדרת האל, שאפשר להבינו, אפוא - שאלתיו, אם כן, מדוע הוא יש רע בעולם ? הוא ענה לי, שזה מעשה האדם, והאל לא מתערב בבריאתו, הוא ברא העולם, והוא צופה בו (סופר-מן הוא דאיסט, אם מישהו רוצה פירוט על הדאיזם, הוא יכול לשאול את סופר-מן על כך), לאחר מכן, שאלתיו, אם אדם צופה בפשע, ולא מתערב, כאשר לו היכולת, האם אין הוא "רע", וכבר גענו לדיון פילוספי עמוק, ואיני יודע מה דעת סופר-מן בעניין, כי יש לו היגיון בריא לא פחות ממני ולא פחות ממך, ולבטח יש לו תשובות לכך, ואת השאלה הזו אתה צריך להפנות אליו, אך אני נתתי לך את תשובתי, ה' הוא טוב, וחותמו אמת. אם לאדם מגיע X, הוא יקבל X -> זו מידת הדין, וזה גם טוב "טוב אבסולטי". אם לאדם מגיע X, אך ה' מרחם עליו, ומביא לו Y (לטוב, ולרע) -> זו מידת החסד, וזה גם טוב, "טוב אבסולטי". וגם ישנה את מידת התפארת, והעניין מורכבים על לאין-קץ. אני רק יכול להעלות חיוך על פניי, שאנשים שרוצים להתיימר למצוא כשלים-לוגיים וסתירות במציאות האל. אתה יודע למה ? כי כאשר הם עושים זאת, הם מאנישים את ה', ולבטח - שאז ימצא כשל-לוגי וסתירות, כי מערבבים בשר וחלב, וזה שני דברים שלא יכולים להתקיים יחדיו, כמו + ו -. לדוגמא, "האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים", בהנחה שה' "כל-יכול", וכאן נוצרת סתירה. מדוע נוצרת סתירה ?! כי הגבלת את ה' ל"לוגיקה", ה' גם כן לא מוגבל ללוגיקה. ה' לא מוגבל לדבר, ובכך לפני שענית על השאלה, נפטרת ממנה. אתה שואל אם ה' "רע\טוב", איך אתה עושה זאת ? אתה משווה את זה לתפיסה של ה"טוב\רע" שלך, שואה -> רע, קום-המדינה -> טוב. חוצפה אדירה לחשוב שהטוב\רע של ה' עולה באותו קנה עם הפרספקטיבת טוב\רע שלך, כי פשוט ל-א. לכן, הוא אל, ואתה אדם - ופה קבור הכלב. לצערי לא רבים האנשים שמסוגלים להבין זאת, אך עם תפילה כנה ואמיתית, אפילו השמיים לא הגבול. >חוץ מזה, לאלוהים אולי אין צרכים פיזיים אבל יש לו צרכים נפשיים. יש לו רגשות כמו כעס, רחמים, קנאה וכל מני רגשות אחרים. אפשר לראות את זה בברור בתנ"ך. והוא לא מפחד לפגוע באנשים כדי לספק את הרגשות שלו< לא, אין לו. "דברה תורה בלשון אדם", מדוע ? בשביל לסבר את האוזן, שתהיה לנו תפיסה כלשהי, בה', אם לא הייתה תורה מדברת בלשון אדם, לא היה האדם יכול להתייחס לאלוקות בכלל, וקרא מאמרי כאן : http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=17408&msgid=14562348 גם על כך דיברתי עם סופר-מן לא מזמן, אם ה' הוא אין-סופי, והרצון האלוקי הוא אין-סופי, איך הוא יכול להתפס במילים, אותיות, 5 חומשי תורה, דברי-הנביאים וכהנה ... יש לכך תשובה מאוד מורכבת, אך מאוד פשוטה, הכל בעייני ובתפיסת המתבונן, ועניין זה עונה גם על "רגשות האל" המוזכרים בתורה. בתחילה (אל תתייחס ל"תחילה", בתור תפיסת-זמן, מפאת שאפילו הזמן לא נברא דאז, אלא פשוט הוי"ה) היה קיים ה', ה' והאור המתפשט ממנו. על הה' עצמו, לא רק שאין לנו תפיסה, אלא אין לנו אפילו תפיסה עד כמה זה לא נתפס, לכן - אין שום כתב-תורני, או כיוצא בכך, או מאמר של איזו בריאה מבריאתו של עולם, שהתייחסה לאל, בהוויתו. האור המתפשט ממנו, זה "אור-אין-סוף", שמדברים עליו בקבלה, זה מה שהזוהר מכנה, לענ"ד, "לית תפיסה מחשבה בך כלל". זה ה"בלתי-נתפס", זה ה"בלתי-מוגבל", זה ה"כל-יכול", זה הרצון האלוקי בהתהוותו. אמנם "אין מלך ללא עם", נאמר על מלך בשר ודם, וה' הוא גם מלך ללא עם, רצה ה' להטיב, אך לא היה עם מי להטיב, כאשר אין עם. לכן ברא את עם ישראל, שהוא התגלמות הרצון האלוקי. ולכן נאמר בזוהר, משפט מאוד תמוה, הקב"ה, התורה, וישראל - חד הם. מדוע ? כי הנהגת השם, התורה, וישראל - כולם התגלמות הרצון האלוקי (שאומרים הקב"ה, מתכוונים לאל בנקודת יחוס אלינו, וזה יכול להיות רק דרך הנהגת השם, כי אין לנו תפיסה מעבר לכך). מכיוון שהאור הוא ללא-סוף, כאמור "אור-אין-סוף", ולמען שיהיה מקום לעולם להברא, שיהיו מושפעים מהאור-האלוקי, צמצם ה' את אא"ס כביכול (ואין לי כלים להסביר לך מדוע "כביכול", צר לי) וכאן התחילה מציאות השתלשלות הועלמות. בתחילה יש לנו את ה', שעליו אין בכלל כל תיאור וכל מילה שתאמר, בגלל כל סתירה שרק תגרם אם נגביל אותו למציאות כלשהי, כאמור במאמרי. לאחר מכן, את אור אין סוף, זהו אורו של הקב"ה. לאחר מכן, האור האלוקי מתחיל להתשפט, זהו עולם א"ק, תחילת התפשטות האור האלוקי, ותחילת הצמצום - אין לנו תפיסה גם בעולם הנ"ל. משם, כבר מתחיל עולם האצילות, זהו עולם התפשטות האור האלוקי, עולם 10 הספירות, שזו הנהגת השם, ה' מנהיג את העולם דרך הווית 10 הספירות. עולם האצילות למעשה הוא בהגדרת "אין", אך הוא ה"אין", שהוא הכי "יש", למעשה.
המשך
לאחר מכן, מגיע עולם ה"בריאה", שהוא הפוטנציאל, הפוטנציאל לבריאה עצמה, ה"כוח הטמון", הוא ה"כוח", של הביטוי "מן ה*כח* אל הפועל". שם הפוטנציאל של המושפעים מן הרצון והאור האלוקי, דרך הנהגת השם יתברך את עולמו. משם, אנו מגיעים לעולם ה"יצירה", זה עולם המלאכים כמדומני, זה כבר ה"אל" של "מן הכח *אל* הפועל", זה ה"הוצאה לפועל", זה השורש הרוחני של כל המציאות, כל המציאות הוויתה מעולם היצירה, זה הפיכת הפוטנציאל לממשיות, לגשמיות. ומאי מלאכים ? כתוב שאין חפץ בעולם שלנו, שאין לו מלאך ש"ממונה" עליו למעלה, זאת אומרת, "מלאך", זהו השורש הרוחני, זו ההויה הרוחנית, זה הבסיס, היסוד, ההוצאה לפועל של הפוטנציאל, ל"עיקר", של החפץ. לא מלאך בתפיסה שאנו מבינים כישות עם כנפיים, וכו' ... על אף שיש קשר בין הדברים, אך לא נעמוד על כך עתה. מלאך הוא השורש הרוחני, המהות הרוחנית, ההויה הרוחנית של כל דבר, הדבר שמפעיל אותו, העיקר שלו שממנו הוא צומח ומתפשט. אם נמשיל את החפץ לצמח, המלאך יהיה השורש, אך הוא יהיה הדבר בהתווהתו, הדבר האמיתי בצורה המופשטת שלו, עם ידיעה של משמעותו, והסיבה לקיומו, התגלמות הפוטנציאל שלו. לאחר עלום היצירה, מגיעים אנו לעולמנו, עולם ה"עשייה", עולם הגשמיות, ה"פועל", של "מן הכל אל ה*פועל*", הממשיות, המוחשיות, שורה חתונה - העולם שאנו רואים סביבנו, אך כל מהותו ושורשו, טמון בעולם אחד מעלינו. כל פעולה שמתרחשת בעולם הזה, יש לה שורש ומהות, בעולמות העליונים, והכל מתשפט משם. כי כל עניין העולמות, זה התפשטות האור האלוקי, רצונו. כל ההשפעה על עולם העשייה, עלינו, הברואים, היא הנהגת השם, הנהגת השם דרך 10 הספירות, אין זה ה'. ועכשיו מגיעים לעיקר שאלתך, כל הרגשות שאתה מדבר אודותם, בשאלתך, "כעס\רחמים\קנאה" וכו', אלו התגלמויות ופנים, שמתארים לנו את הנהגת השם, את רצונו המתשפט דרך 10 הספירות, אין זה ה', רק הנהגתו את העולם, בה' "לית מחשבה תפיסה בך כלל" ואף זה רק אור האין סופי. בשביל לסבר לנו את האוזן, שנבין את הנהגת השם את העולם דרך 10 הספירות, משתמשת התורה בדימויים ותיאורים, שאמורים להמחיש לנו את מהות אותה הנהגה, והספירה שממנו היא מתשפטת ומתגלמת. להכל משמעויות רבות מאוד בתורות הקבלה, כל התגלמות הרצון האלוקי. אך אין לייחס לה' לא תכונות, ולא רגשות, כל תיאורים אלו אלו תיאורי הנהגת השם (שגם בתחילה, בראשית ברא *א-להים*, א-להים, וי-הוה, אלו דרכים וצדדים בהנהגת האל, חסד ודין) כל התורה עוסקת ברצון האלוקי, ובדרך הנהגת השם דרך 10 הספירות, אין לנו תפיסה מעבר, ומעבר - אפילו אין לנו תפיסה ב"בל-תפיסה". וגם התיאורים הללו, הם לא הרצון האלוקי והנהגת השם את העולם, רק תיאורים שאמורים לסבר לנו את האוזן, שתהיה לנו תפיסה בצורה זו או אחרת. אפוא, נשאלת השאלה, מדוע וכיצד, מתגלם הרצון האלוקי, הנהגתו, באותיות גשמיות, בספר גשמי, מדוע באמת הרצון האלוקי צריך להתגלם בתיאורים של "רחמים\כעס" וכו' ... דיברנו על הרצון של ה' להשפיע, להטיב, התשפטות הרצון האלוקי, הנהגת השם, אבל על מי ה' רצוא להשפיע ? עלינו, הברואים הגשמיים. אם כן, איך אנו המוגבלים הגשמיים, יכולים לתפוס דברים-עליונים ומופשטיים, שהרי אין לנו יכולת לתפוס כל מה שלא ניתן לבחון באמצעים-אמפיירים, כל דבר שאינו מוגבל למציאות הגשמית לה אנו מודעים. על כן, לבש הרצון האלוקי "מלבוש גשמי", בשביל שלנו תהיה תפיסה בו, מושג בו, שיהיה לנו יחס אליו ! הרצון האלוקי, שהם עם ישראל, התגלם בעם-ישראל בשר ודם, בעולמנו הנוכחי, על זכות האבות הקדושים, שזה "כח הקבלה", שאנו המושפעים, המקבלים את הטוב האלוקי, אנו המושפעים מן אורו המתפשט. וגם כל המציאות, גלומה בתוך מציאות "עם-ישראל", ועל כן נאמר שאפילו הגויים היו הקליפה החיצונית של האדם הראשון, הכל גלום ברצון הקבלה, שזה עם-ישראל. ובשביל שלנו עם-ישראל, המקבלים, כח הקבלה, תהיה נקודת יחס לקב"ה, ובגלל שהקב"ה אמת, דהיינו, תפיסה באמת, והאמת - זו התורה. בשביל שלנו בני האדם, תהיה תפיסה ברצונו האלוקי, בתורתו, באמת שלו, האמת האבסולוטית, כפי שנתן מלבוש גשמי לרצון האלוקי, עם-ישראל, נתן גם מלבוש גשמי לתורה שלו, לאמת שלו, וזוהי התורה שניצבת מולנו, 5 חומשי תורה. אנו כוח הקבלה, ה' הינו כח הנתינה, והתורה - אמת היא. ובגלל שהכל הוא הרצון האלוקי, גם הנהגת השם, שזוהי התפשטות האור, התשפטות הנתינה. גם ישראל, שזה הכח המקבל את התפשטות האור. וגם התורה, שהיא האמת, וחותמו של הקב"ה אמת, דהיינו, רצונו. הכל - חד הוא ! "למשל, למה הוא מתעקש כל כך שיסגדו לו?" הוא לא, את התפילות תקנו חז"ל. אבל בדיעבד, מדוע ה' ציווה לנו לעובדו ? זוכר את הטוב האולטימטיבי ? כאשר אדם עובד את קונו, הוא משיג את הטוב ברמה הטהורה ביותר, הגבוהה ביותר. בגלל שטבעו של ה', הטוב, להטיב, הוא מחייב אותו לעבוד אותו, על מנת שנשיג את הטוב - כי זה רצונו, שיהיה לנו טוב (טבעו של הטוב, להטיב).
לאחר מכן, מגיע עולם ה"בריאה", שהוא הפוטנציאל, הפוטנציאל לבריאה עצמה, ה"כוח הטמון", הוא ה"כוח", של הביטוי "מן ה*כח* אל הפועל". שם הפוטנציאל של המושפעים מן הרצון והאור האלוקי, דרך הנהגת השם יתברך את עולמו. משם, אנו מגיעים לעולם ה"יצירה", זה עולם המלאכים כמדומני, זה כבר ה"אל" של "מן הכח *אל* הפועל", זה ה"הוצאה לפועל", זה השורש הרוחני של כל המציאות, כל המציאות הוויתה מעולם היצירה, זה הפיכת הפוטנציאל לממשיות, לגשמיות. ומאי מלאכים ? כתוב שאין חפץ בעולם שלנו, שאין לו מלאך ש"ממונה" עליו למעלה, זאת אומרת, "מלאך", זהו השורש הרוחני, זו ההויה הרוחנית, זה הבסיס, היסוד, ההוצאה לפועל של הפוטנציאל, ל"עיקר", של החפץ. לא מלאך בתפיסה שאנו מבינים כישות עם כנפיים, וכו' ... על אף שיש קשר בין הדברים, אך לא נעמוד על כך עתה. מלאך הוא השורש הרוחני, המהות הרוחנית, ההויה הרוחנית של כל דבר, הדבר שמפעיל אותו, העיקר שלו שממנו הוא צומח ומתפשט. אם נמשיל את החפץ לצמח, המלאך יהיה השורש, אך הוא יהיה הדבר בהתווהתו, הדבר האמיתי בצורה המופשטת שלו, עם ידיעה של משמעותו, והסיבה לקיומו, התגלמות הפוטנציאל שלו. לאחר עלום היצירה, מגיעים אנו לעולמנו, עולם ה"עשייה", עולם הגשמיות, ה"פועל", של "מן הכל אל ה*פועל*", הממשיות, המוחשיות, שורה חתונה - העולם שאנו רואים סביבנו, אך כל מהותו ושורשו, טמון בעולם אחד מעלינו. כל פעולה שמתרחשת בעולם הזה, יש לה שורש ומהות, בעולמות העליונים, והכל מתשפט משם. כי כל עניין העולמות, זה התפשטות האור האלוקי, רצונו. כל ההשפעה על עולם העשייה, עלינו, הברואים, היא הנהגת השם, הנהגת השם דרך 10 הספירות, אין זה ה'. ועכשיו מגיעים לעיקר שאלתך, כל הרגשות שאתה מדבר אודותם, בשאלתך, "כעס\רחמים\קנאה" וכו', אלו התגלמויות ופנים, שמתארים לנו את הנהגת השם, את רצונו המתשפט דרך 10 הספירות, אין זה ה', רק הנהגתו את העולם, בה' "לית מחשבה תפיסה בך כלל" ואף זה רק אור האין סופי. בשביל לסבר לנו את האוזן, שנבין את הנהגת השם את העולם דרך 10 הספירות, משתמשת התורה בדימויים ותיאורים, שאמורים להמחיש לנו את מהות אותה הנהגה, והספירה שממנו היא מתשפטת ומתגלמת. להכל משמעויות רבות מאוד בתורות הקבלה, כל התגלמות הרצון האלוקי. אך אין לייחס לה' לא תכונות, ולא רגשות, כל תיאורים אלו אלו תיאורי הנהגת השם (שגם בתחילה, בראשית ברא *א-להים*, א-להים, וי-הוה, אלו דרכים וצדדים בהנהגת האל, חסד ודין) כל התורה עוסקת ברצון האלוקי, ובדרך הנהגת השם דרך 10 הספירות, אין לנו תפיסה מעבר, ומעבר - אפילו אין לנו תפיסה ב"בל-תפיסה". וגם התיאורים הללו, הם לא הרצון האלוקי והנהגת השם את העולם, רק תיאורים שאמורים לסבר לנו את האוזן, שתהיה לנו תפיסה בצורה זו או אחרת. אפוא, נשאלת השאלה, מדוע וכיצד, מתגלם הרצון האלוקי, הנהגתו, באותיות גשמיות, בספר גשמי, מדוע באמת הרצון האלוקי צריך להתגלם בתיאורים של "רחמים\כעס" וכו' ... דיברנו על הרצון של ה' להשפיע, להטיב, התשפטות הרצון האלוקי, הנהגת השם, אבל על מי ה' רצוא להשפיע ? עלינו, הברואים הגשמיים. אם כן, איך אנו המוגבלים הגשמיים, יכולים לתפוס דברים-עליונים ומופשטיים, שהרי אין לנו יכולת לתפוס כל מה שלא ניתן לבחון באמצעים-אמפיירים, כל דבר שאינו מוגבל למציאות הגשמית לה אנו מודעים. על כן, לבש הרצון האלוקי "מלבוש גשמי", בשביל שלנו תהיה תפיסה בו, מושג בו, שיהיה לנו יחס אליו ! הרצון האלוקי, שהם עם ישראל, התגלם בעם-ישראל בשר ודם, בעולמנו הנוכחי, על זכות האבות הקדושים, שזה "כח הקבלה", שאנו המושפעים, המקבלים את הטוב האלוקי, אנו המושפעים מן אורו המתפשט. וגם כל המציאות, גלומה בתוך מציאות "עם-ישראל", ועל כן נאמר שאפילו הגויים היו הקליפה החיצונית של האדם הראשון, הכל גלום ברצון הקבלה, שזה עם-ישראל. ובשביל שלנו עם-ישראל, המקבלים, כח הקבלה, תהיה נקודת יחס לקב"ה, ובגלל שהקב"ה אמת, דהיינו, תפיסה באמת, והאמת - זו התורה. בשביל שלנו בני האדם, תהיה תפיסה ברצונו האלוקי, בתורתו, באמת שלו, האמת האבסולוטית, כפי שנתן מלבוש גשמי לרצון האלוקי, עם-ישראל, נתן גם מלבוש גשמי לתורה שלו, לאמת שלו, וזוהי התורה שניצבת מולנו, 5 חומשי תורה. אנו כוח הקבלה, ה' הינו כח הנתינה, והתורה - אמת היא. ובגלל שהכל הוא הרצון האלוקי, גם הנהגת השם, שזוהי התפשטות האור, התשפטות הנתינה. גם ישראל, שזה הכח המקבל את התפשטות האור. וגם התורה, שהיא האמת, וחותמו של הקב"ה אמת, דהיינו, רצונו. הכל - חד הוא ! "למשל, למה הוא מתעקש כל כך שיסגדו לו?" הוא לא, את התפילות תקנו חז"ל. אבל בדיעבד, מדוע ה' ציווה לנו לעובדו ? זוכר את הטוב האולטימטיבי ? כאשר אדם עובד את קונו, הוא משיג את הטוב ברמה הטהורה ביותר, הגבוהה ביותר. בגלל שטבעו של ה', הטוב, להטיב, הוא מחייב אותו לעבוד אותו, על מנת שנשיג את הטוב - כי זה רצונו, שיהיה לנו טוב (טבעו של הטוב, להטיב).
SupermanZW
Well-known member
אם כל עושה רע היה מקבל רע באופן
מיידי וכל עושה טוב היה מקבל טוב באופן מיידי עדיין היינו יודעים להעריך את הטוב שבחיינו וגם היינו חוטאים הרבה פחות. טוב ורע הם כמו כדורי שלג, טוב גורר טוב ורע גורר רע אך כאשר הדברים אינם ברורים יש לנו יותר סיכויים להרוס לעצמנו ואת עצמנו. ככל שהחיים בעולם נעשים קשים יותר יורדת מידת המוסריות של רוב האנשים. הבעיה היא שרוב האנשים הם חלשים ולא סבלניים ולכן האדם הורס את העולם ואת עצמו ויותר מכל האדם הוא קורבן של עצמו. לו היינו בנויים טוב יותר והיינו יכולים להתגבר על ההשפעות הנפשיות שגורמים לנו קשיי החיים לא היינו נותנים לעצמנו להגרר אחרי הרע שמניע יותר את הפיכתנו לקורבנות (ובדרך כלל אין אנו מבחינים בכך), לו היתה מודעות האנושות גדולה יותר היינו חיים בעולם טוב יותר וגם היו לנו פחות מניעים לבחור ברע במצבים קשים.
מיידי וכל עושה טוב היה מקבל טוב באופן מיידי עדיין היינו יודעים להעריך את הטוב שבחיינו וגם היינו חוטאים הרבה פחות. טוב ורע הם כמו כדורי שלג, טוב גורר טוב ורע גורר רע אך כאשר הדברים אינם ברורים יש לנו יותר סיכויים להרוס לעצמנו ואת עצמנו. ככל שהחיים בעולם נעשים קשים יותר יורדת מידת המוסריות של רוב האנשים. הבעיה היא שרוב האנשים הם חלשים ולא סבלניים ולכן האדם הורס את העולם ואת עצמו ויותר מכל האדם הוא קורבן של עצמו. לו היינו בנויים טוב יותר והיינו יכולים להתגבר על ההשפעות הנפשיות שגורמים לנו קשיי החיים לא היינו נותנים לעצמנו להגרר אחרי הרע שמניע יותר את הפיכתנו לקורבנות (ובדרך כלל אין אנו מבחינים בכך), לו היתה מודעות האנושות גדולה יותר היינו חיים בעולם טוב יותר וגם היו לנו פחות מניעים לבחור ברע במצבים קשים.
pembencipolisi
New member
בדיחה עצובה
T r i v i n
New member
אוקיי...
תראה, אתה אומר "לא טוב בהגדרת הטוב" אז באיזו הגדרה בדיוק? המילה "טוב" לא שווה כלום בלי ההגדרה שהולכת אחריה. למשל, אם אני אומר "אלוהים הוא מלפפון, אבל לא מלפפון בהגדרה המקובלת" בעצם לא אמרתי כאן כמעט כלום. כי ה"מלפפון" אליו אני מדבר יכול להיות משאית, עגבנייה, עץ מנגו או כל דבר אחר שקיים בעולם או לא קיים. הדבר היחיד שאמרתי זה שאלוהים הוא לא מלפפון בהגדרה המקובלת. נחזור למה שאתה אמרת, בעצם הדבר היחיד שמשתמע מדבריך זה שאלוהים הוא לא טוב בהגדרה המקובלת. ובזה אני מסכים אתך. אתה טוען שלאלוהים אין רגשות. אז למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג? למה הוא גורם למותם של אנשים רק בגלל שהם לא סגדו לו?
תראה, אתה אומר "לא טוב בהגדרת הטוב" אז באיזו הגדרה בדיוק? המילה "טוב" לא שווה כלום בלי ההגדרה שהולכת אחריה. למשל, אם אני אומר "אלוהים הוא מלפפון, אבל לא מלפפון בהגדרה המקובלת" בעצם לא אמרתי כאן כמעט כלום. כי ה"מלפפון" אליו אני מדבר יכול להיות משאית, עגבנייה, עץ מנגו או כל דבר אחר שקיים בעולם או לא קיים. הדבר היחיד שאמרתי זה שאלוהים הוא לא מלפפון בהגדרה המקובלת. נחזור למה שאתה אמרת, בעצם הדבר היחיד שמשתמע מדבריך זה שאלוהים הוא לא טוב בהגדרה המקובלת. ובזה אני מסכים אתך. אתה טוען שלאלוהים אין רגשות. אז למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג? למה הוא גורם למותם של אנשים רק בגלל שהם לא סגדו לו?
אני אנסה לנסח הסבר, וגיא יעיר לי אם
פירשתי את דבריו בניגוד לדעתו... כשאומרים שה' טוב הכוונה היא במובן אבסולוטי. מה שאומר שבראיה כוללת התוצאה הינה טובה... כמו שתגיד על מנתח שהוא פוצע אדם-הוא "מזיק" לאותו אדם בטווח הקצר אבל מרפא אותו ומצילו בטווח הארוך...כך גם איך שאני רואה את ה', שהוא מביא חוקים ומצוות שבחלקן נגרם סבל למאמיניו אבל בתמונה הגדולה של הגעה עם זכויות לעולם הבא זה בהחלט טוב... אני לא אתיימר לנסות להבין או להניח אם יש לה' רגשות או לא. בתורה ה' מוזכר מספר פעמים במושגים אנושיים(אצבע,זרוע...) אבל זה נראה לי כדי שזה יהיה בשפה שהאדם יכול להבין... בקשר למוות של אנשים, כפי שאמרתי, בהשקפת היהדות העולם הזה הוא רק הכנה לקראת העולם הבא...(הכנה הכרחית אבל עדיין הכנה-רק אמצעי להשיג מטרה נעלה יותר).
פירשתי את דבריו בניגוד לדעתו... כשאומרים שה' טוב הכוונה היא במובן אבסולוטי. מה שאומר שבראיה כוללת התוצאה הינה טובה... כמו שתגיד על מנתח שהוא פוצע אדם-הוא "מזיק" לאותו אדם בטווח הקצר אבל מרפא אותו ומצילו בטווח הארוך...כך גם איך שאני רואה את ה', שהוא מביא חוקים ומצוות שבחלקן נגרם סבל למאמיניו אבל בתמונה הגדולה של הגעה עם זכויות לעולם הבא זה בהחלט טוב... אני לא אתיימר לנסות להבין או להניח אם יש לה' רגשות או לא. בתורה ה' מוזכר מספר פעמים במושגים אנושיים(אצבע,זרוע...) אבל זה נראה לי כדי שזה יהיה בשפה שהאדם יכול להבין... בקשר למוות של אנשים, כפי שאמרתי, בהשקפת היהדות העולם הזה הוא רק הכנה לקראת העולם הבא...(הכנה הכרחית אבל עדיין הכנה-רק אמצעי להשיג מטרה נעלה יותר).
T r i v i n
New member
תראה...
אם יוצאים מנקודת הנחה שאלוהים הוא כל יכול אז הוא לא צריך לגרום רע כדי ליצור טוב. למשל הדוגמה אם המנתח, המנתח צריך לפצוע את האדם כדי לרפא אותו רק בגלל שהוא לא כל יכול. אם המנתח היה כל יכול הוא היה "מקליק" אם האצבעות והמטופל היה מבריא. אותו דבר אם אלוהים, הוא יכול לשפר את העולם בין רגע בלי שאף אחד יפגע בדרך אבל הוא לא עושה את זה. למה? אני חושב שלאלוהים יש רגשות לא משום שבתורה תיארו אותו כמה פעמים במושגים אנושיים אלה בגלל ההתנהגות שלו.
אם יוצאים מנקודת הנחה שאלוהים הוא כל יכול אז הוא לא צריך לגרום רע כדי ליצור טוב. למשל הדוגמה אם המנתח, המנתח צריך לפצוע את האדם כדי לרפא אותו רק בגלל שהוא לא כל יכול. אם המנתח היה כל יכול הוא היה "מקליק" אם האצבעות והמטופל היה מבריא. אותו דבר אם אלוהים, הוא יכול לשפר את העולם בין רגע בלי שאף אחד יפגע בדרך אבל הוא לא עושה את זה. למה? אני חושב שלאלוהים יש רגשות לא משום שבתורה תיארו אותו כמה פעמים במושגים אנושיים אלה בגלל ההתנהגות שלו.
זה שה' כל יכול לא אומר שהדבר
הנכון לאדם הוא לקבל רק טוב... אם כדי שהאדם יבין/יעבור חויה מסוימת הוא צריך לסבול אז זה יהיה לא נכון לה' לתת לו טוב רק כי הוא יכול... לפי משל המנתח, זה כמו שהמנתח יכול להזריק לחולה רעל או הרדמה ולהפסיק לו את הכאב אבל זה לא יפתור את הבעיה של החולה...
הנכון לאדם הוא לקבל רק טוב... אם כדי שהאדם יבין/יעבור חויה מסוימת הוא צריך לסבול אז זה יהיה לא נכון לה' לתת לו טוב רק כי הוא יכול... לפי משל המנתח, זה כמו שהמנתח יכול להזריק לחולה רעל או הרדמה ולהפסיק לו את הכאב אבל זה לא יפתור את הבעיה של החולה...
T r i v i n
New member
אתה לא מבין...
אם אלוהים כל יכול והוא רוצה שאתה תבין משהוא הוא יכול לגרום לך להבין את זה מיד ובלי סבל. הוא לא צריך להעביר אותך דרך כל מני חוויות ולשחק כל מני משחקים.
אם אלוהים כל יכול והוא רוצה שאתה תבין משהוא הוא יכול לגרום לך להבין את זה מיד ובלי סבל. הוא לא צריך להעביר אותך דרך כל מני חוויות ולשחק כל מני משחקים.
pembencipolisi
New member
כל הכבוד
חשפת את טמטומן של הדתות, ואת הנרקיסיות האלהית. הדרישה לסגידה לאל היא צורה של השתלטות על מוחותיהם של המאמינים.
חשפת את טמטומן של הדתות, ואת הנרקיסיות האלהית. הדרישה לסגידה לאל היא צורה של השתלטות על מוחותיהם של המאמינים.
טבעו של טוב הינו להטיב...
אז אתה בעצם אומר שאלוהים(אגב, זה מפריע לך שאני כותב את שמו כך?), ברא אותנו על מנת להטיב עימנו, כי הוא יישות מיטיבה בבסיסה, הדבר יוצר שני שאלות: 1.אם אלוהים הוא אינסופי, אז כל העולם הזה כולל כל מה שבתוכו כולל בני האדם הוא בעצם חלק מאלוהים, מהשלם, כלומר במקרה הזה אלוהים כביכול מיטיב עם עצמו, שבמילים אחרות ניתן לאמר "נוטל לעצמו"(כח הנטילה - כוח המיוחס לבני אדם). 2.אם כבר להטיב, אז תסכים איתי שלהטיב בצורה מושלמת עם אדם זה לגרום לכך שאותו בן אדם לא יסבול ואפילו לא לשבריר שניה, כי כשאדם סובל, הוא לא מוטב.. צצות עוד כמה שאלות, אבל אולי לאחר"כ..
אז אתה בעצם אומר שאלוהים(אגב, זה מפריע לך שאני כותב את שמו כך?), ברא אותנו על מנת להטיב עימנו, כי הוא יישות מיטיבה בבסיסה, הדבר יוצר שני שאלות: 1.אם אלוהים הוא אינסופי, אז כל העולם הזה כולל כל מה שבתוכו כולל בני האדם הוא בעצם חלק מאלוהים, מהשלם, כלומר במקרה הזה אלוהים כביכול מיטיב עם עצמו, שבמילים אחרות ניתן לאמר "נוטל לעצמו"(כח הנטילה - כוח המיוחס לבני אדם). 2.אם כבר להטיב, אז תסכים איתי שלהטיב בצורה מושלמת עם אדם זה לגרום לכך שאותו בן אדם לא יסבול ואפילו לא לשבריר שניה, כי כשאדם סובל, הוא לא מוטב.. צצות עוד כמה שאלות, אבל אולי לאחר"כ..
אגע בנקודה שלדעתי היא העניין מרכזי.
ביהדות, פסיקות שניתנות לאדם אינם במטרה לגרום לאדם סבל אלא כי לפי השקפת היהדות ייסורים מכפרים עוונות ולכן יש מקרים שבהם עדיף לאדם לסבול בעולם הזה מאשר שיצטרך לסבול בעולם הבא...כך שבעצם הסבל בעולם הזה הוא דרך להיטיב עם האדם בעולם הבא...ונקודה נוספת שאולי לא ברורה, העולם הזה בתפיסת היהדות הוא כמו פרוזדור לעולם הבא. כל אדם אמור לעבור תיקונים מסויימים בעולם הזה מכשהוא נולד עד שהוא עובר לעולם הבא במיתתו...
ביהדות, פסיקות שניתנות לאדם אינם במטרה לגרום לאדם סבל אלא כי לפי השקפת היהדות ייסורים מכפרים עוונות ולכן יש מקרים שבהם עדיף לאדם לסבול בעולם הזה מאשר שיצטרך לסבול בעולם הבא...כך שבעצם הסבל בעולם הזה הוא דרך להיטיב עם האדם בעולם הבא...ונקודה נוספת שאולי לא ברורה, העולם הזה בתפיסת היהדות הוא כמו פרוזדור לעולם הבא. כל אדם אמור לעבור תיקונים מסויימים בעולם הזה מכשהוא נולד עד שהוא עובר לעולם הבא במיתתו...
SupermanZW
Well-known member
אך מדוע חייב האדם לסבול בעולם הזה
כדי להמנע מהסבל בעול הבא? מדוע שלא יהיה טוב כל הזמן?
כדי להמנע מהסבל בעול הבא? מדוע שלא יהיה טוב כל הזמן?
SupermanZW
Well-known member
לפעמים אדם חוטא כי רע לו
רוב האנשים עלולים לעשות מעשים אסורים (כלומר לא צודקים) כאשר לדעתם אלה ימנעו מהם סבל, חוץ מזה גם את הרע אנשים לא מפתחים בעצמם, הם רואים אחרים עושים מעשים רעים ומצליחים בדרכם ולומדים מהם. לו תמיד היה ניכר באופן מיידי שהטוב משתלם יותר מהרע וברירת המחדל בעולם היתה הטוב ולא הרע אז רוב האנשים היו טובים יותר וגם היה הרבה פחות סבל בעולם.
רוב האנשים עלולים לעשות מעשים אסורים (כלומר לא צודקים) כאשר לדעתם אלה ימנעו מהם סבל, חוץ מזה גם את הרע אנשים לא מפתחים בעצמם, הם רואים אחרים עושים מעשים רעים ומצליחים בדרכם ולומדים מהם. לו תמיד היה ניכר באופן מיידי שהטוב משתלם יותר מהרע וברירת המחדל בעולם היתה הטוב ולא הרע אז רוב האנשים היו טובים יותר וגם היה הרבה פחות סבל בעולם.
מסכים איתך. למשל אנשים לא ישמרו שבת
כי זה יגביל אותם ככה שזה סוג מסוים של סבל. אבל זו ראיה שיטחית של המצב- יהודי דתי מאמין שעדיף לו לחיות עם המגבלות האלה כדי שיצליח יותר בתמונה הכללית... וברור שאת הרע אנשים בד"כ לומדים מאחרים אבל לכל אדם יש יצרים טבעיים משלו שדוחפים אותו לעשות דברים שנוחים לו אך נחשבים כרעים...בשני המקרים האדם צריך לקחת אחריות על מעשיו ולתקן את עצמו. זה שמישהו אחר עושה רע והצליח לו לא הופך את המעשה ללא רע זה אחד הדברים החשובים שמלמדים ילדים(לא רק דתיים). שוב, זה עניין של ראיה שיטחית מול ראיה כללית- בראיה שיטחית הטוב לא תמיד משתלם ולכ גם קיימת המשיכה לעשיית רע...ומסכים איתך שעשיית טוב היא לא ברירת המחדל כיום לצערינו אבל זה לא משנה את משמעות המושג "טוב".
כי זה יגביל אותם ככה שזה סוג מסוים של סבל. אבל זו ראיה שיטחית של המצב- יהודי דתי מאמין שעדיף לו לחיות עם המגבלות האלה כדי שיצליח יותר בתמונה הכללית... וברור שאת הרע אנשים בד"כ לומדים מאחרים אבל לכל אדם יש יצרים טבעיים משלו שדוחפים אותו לעשות דברים שנוחים לו אך נחשבים כרעים...בשני המקרים האדם צריך לקחת אחריות על מעשיו ולתקן את עצמו. זה שמישהו אחר עושה רע והצליח לו לא הופך את המעשה ללא רע זה אחד הדברים החשובים שמלמדים ילדים(לא רק דתיים). שוב, זה עניין של ראיה שיטחית מול ראיה כללית- בראיה שיטחית הטוב לא תמיד משתלם ולכ גם קיימת המשיכה לעשיית רע...ומסכים איתך שעשיית טוב היא לא ברירת המחדל כיום לצערינו אבל זה לא משנה את משמעות המושג "טוב".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.