אני הגעתי אליהן פעמיים!
הפעם הראשונה היתה במהלך לימודיי, הכשרתי, תקראו לזה קונג-פו או בכל שם אחר שתרצו. למדתי אותן בהדרגה, בצורות ובדרכים שונות. הפעם השניה היתה עם היתקלותי בספר המדהים שנקרא "ארבע ההסכמות". קראתי אותו בשקיקה, בנשימה עצורה. דברים שידעתי, דברים שתרגלתי ודברים שלא ידעתי, חברו כולם ביחד בצורה חדשה, בניסוח שלא הכרתי. וראה איזה פלא, זכיתי בתובנות רעננות ובתחושת מרחב שלא היתה לי קודם. קראתי אותו עוד כמה פעמים מאז - וככל שקראתי בו יותר כך הבנתי שבעצם כל הידע היה שם לרשותי כבר קודם לכן, אך לא השכלתי לזכך מתוכו בכוחות עצמי את ארבע ההסכמות:
כבר קודם הייתי מודע לעוצמת התכנות. מלה היא תוכנית בשפה מקודדת. נזהרתי במילותיי, נזהרתי במחשבותי, קראתי לזה "להזין את המערכת בנתונים" או באלף שמות אחרים, אבל... איכשהו ההסכמה הפשוטה והגאונית הזאת לקחה אותי קדימה.
כבר קודם הייתי מודע לכך שאינני מרכז העולם, שאפילו אינני נמצא במקום שבו גופי הפיסי נמצא, שעל-ידי פירוש מוטעה של הסיטואציות והמצבים, כמו גם על-ידי פירוש מוטעה של ה"אני", אני בהחלט דן עצמי לגיחוך ולפאתטיות... אך "ההסכמה השניה" לקחה אותי שלושה צעדים קדימה בנושא הזה! והיא הראתה לי כמה שאני עדיין שבוי בתוך האשליה שאני הוא מרכז העולם.
לקבל פידבקים מעולמות דמיוניים ולהתייחס אליהם כאילו מדובר בפידבקים מהמציאות, זה יכול להסתיים בצורה מאוד בלתי נעימה. אבל ההסכמה השלישית העניקה לי חידוד רציני מאוד בנושא הזה, רק מעצם כך שהיא מיקדה אותי אליו בצורה ייחודית המאפיינת את האופן בו אני אישית תופש את "ארבע ההסכמות".
הציווי העצמי שלי לעצמי - "לעשות כמיטב יכולתי", עוד לפני שהכרתי את ארבע ההסכמות, הוא ציווי עוצמתי וחזק אצלי הלובש צורה ופושט צורה כבר כמה וכמה שנים, בנסיון לחיות את זה לעומק, להבין את זה באמת - ולא בצורה נלעגת. אבל ההסכמה הרביעית דחפה אותי לעשות צעד נוסף קדימה בנושא הזה - וממשיכה לדחוף.
מאז הפעם הראשונה קראתי את "ארבע ההסכמות" יותר מ-10 פעמים. הספר מעוצב כך שהוא ממש מתכנת אותי בכל פעם שאני קורא אותו. ואני קורא אותו בדרכים שונות, למשל, עם הפסקה מדי פיסקה לצורך ביצוע מדיטציה קצרה (כמה שניות) על כל פיסקה. אני עדיין רחוק מלהפנים באמת את ארבע ההסכמות האלה ולהסכים אותן מתוכי. אני עדיין לא מסכים איתן לגמרי, לא מבין אותן לחלוטין, אפילו שאני אומר שאני מסכים איתן (אך מעשיי אומרים אחרת) ואפילו שבמשך שנים אני כבר מכיר אותן בגרסאות ובדרכים שונות. "ארבע ההסכמות" רעננו את חיי, העניקו לי תקווה ויכולת שלא היו שם קודם והראו לי דרכים נוספות ורבות-עוצמה להשתמש בטכניקות שכבר הכרתי. בכך הן הזכירו לי שיש עוד
הרבה דברים חוץ מאשר ארבע ההסכמות, שמחכים לי שאגלה אותם. דברים שאני יודע - אבל לא ממש יודע שאני יודע, או קולט שאני יודע... באהבה בן