שאלה לכולם

rainbow too

New member
לפני שנים רבות..סתאאאם..

הפעם הראשונה בה נתקלתי בספר הזה, הייתה בראש השנה, אצל אחותי, אחותי השנייה הביאה איתה את הספר...עיינתי בו..וישר התאהבתי והבטחתי לעצמי לקנות אותו...אחרי מספר חודשים..לאחר חיפושים קדחתניים בחנויות הספרים...החלטתי שאני משתמש בכלי המדהים הזה שקוראים לו אינטרנט...וכך "ארבע ההסכמות" נמצא בידי ומשמש אותי כמדריך לחופש אישי. מאז שיש ברשותי את הספר... כל יום שעובר נהייה יותר ויותר מדהים... בן כתב כבר בשישור אחר, שיש לו הרגשה שאנחנו מכירים את ארבע ההסכמות הללו עוד לפני שקראנו... זו גם ההרגשה שלי.. שעוד הרבה לפני שקראתי את הספר..הסכמתי עם ההסכמות הללו.. רק שלא הייתי מודע אליהם כמו עכשיו...ובגלל זה גם הם לא באו למימוש.. ההסכמות הללו(ובועז כבר אמר את זה) עוזרות בחיסכון באנרגייה. ובנוסף מעלות את רמת המודעות. היום אני יותר מודע למילים שלי ולמחשבות שלי. היום אני יותר מודע לחלום שלי, ומצליח להפריד בין החלום שלי לחלומם של אחרים. אני מודע יותר מבעבר למציאות. ואני מקבל את עשייתי, בלי שפיטה מיותרת. ועוד דבר...לולא בן שהביא את ארבע ההסכמות לדרך הלוחמים, ודחף לפתיחת הפורום....אני לא חושב שהייתי מתקדם כל כך מהר, עם קבלת ההסכמות, ואולי הוא היה עוד ספר שנשכח ושוכב על המדף. תודה בן. תודה יה-יה על הניהול המשובח. ותודה לכל שאר חברי הפורום הנפלאים. אוהב את כולכם המון קבלו
 

יה-יה

New member
ותודה לך על התרומה ../images/Emo140.gif

תרומות נוספות יתקבלו בברכה. אפשר לתרום כאן בכל זמן ומצב. לפרטים נוספים, פנו לסניף ´ארבע ההסכמות´ הקרוב אליכם. תודה
 

deep ocean

New member
אז ככה.... ../images/Emo8.gif

משתתף בפורום ארבע ההסכמות קנה את הספר ליום הולדתי. ההקדשה היתה מאד מרגשת ויפה, אבל הספר שכב בספרייה ימים ולילות. עד ש....יום אחד...בבוקר מופלא...בן טל-שחר פתח שרשור בפורום דרך הלוחמים שדיבר על ארבע ההסכמות. רציתי לקרוא את הספר, אבל הסתבר שהוא לא היה בספרייה שלי. חשבתי..חשבתי..חשבתי... נזכרתי שהבאתי אותו לחברה שלי לקרוא
קיבלתי את הספר בחרה לפני כמה שבועות, ואני מתכוונת לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף בחופשת הפסח
עד עכשיו קראתי חלקים ממנו לבד חצי מהספר קראתי ביחד עם חברתי, אבל דילגנו על קטעים (זה די בעייתי לקרוא ספר ביחד. מנסיון.) בקיצור....אני רוצה לקרוא אותו לבד מההתחלה עד הסוף ברצף. מה הם בשבילי? חיים טובים יותר, ללא דרמות ו"סרטים", חיסכון באנרגיה ואיזון נפשי
 

דרדרית

New member
מודה ומתביישת..../images/Emo7.gif

שמעתי על הספר כאן, בפורום הנפלא הזה. אבל מצאתי שישנם דברים שפשוט "מדברים" אלי, אני "בוגרת סדנאות".. וכנראה, ישנם דברים משותפים בכל הסדנאות והספרים שבאים לתת לחיינו אופי אחר. נכנסתי הנה, "במקרה" והתחלתי לקרוא וללמוד הרבה מהתגובות ומחוויות אלה שקראו את הספר ומבטיחה לעצמי לרכוש את הספר ולקרוא !!! אבל- (שוב אבל) כבר המלצתי בפני חברה טובה להיכנס הנה ובמקביל- לרכוש את הספר אגב- מי חיבר את הספר??? חג שמח ושקט לכולנו דרדרית
 

יה-יה

New member
נגבי את הדמעה ../images/Emo45.gif

את ´ארבע ההסכמות´ כתב דון מיגל רואיז. את ´ארבע ההסכמות - הספר המלווה´ כתבו דון מיגל רואיז וג´נט מיילס. אם את מעוניינת לרכוש דרך האינטרנט - יש ב´קישורים´ הפנייה לעמוד של הספרים, באתר ´בקבוק´ (מתוך בדיקה שלי, שם המחיר של שני הספרים יחד, הוא הזול ביותר. אבל מומלץ לבדוק בכל זאת, אולי קורים דברים חדשים ברשת...
). על דון מיגל אפשר לקרוא: - בהודעה שכתב בן טל-שחר (מתוך הכריכה האחורית של הספר) - באתר הרשמי של דון מיגל רואיז חג חירות שמח ואמיתי, יה-יה
 

בעזון

New member
יום אחד

בחנות ספרים...( כמה מפתיע למצוא ספר בחנות ספרים!!
) אבל רגע, זה באמת מפתיע, שהרי יש בחנות מאות, ואולי אלפי ספרים? (טוב זו לא חנות כזאת גדולה
) ראיתי את שם הספר, עיינתי בכריכה מאחור, נהוול, נגואל - הזכיר לי את קסטנדה, וקניתי. הסבר אפשרי במונחים של קסטנדה: היתה לי מספיק עוצמה "להתמגנט" לכיוון הספר, ולהחליט לקנות אותו. ולקרוא. ולהכנס לפורום. ולכתוב בפורום.
 
אני הגעתי אליהן פעמיים!

הפעם הראשונה היתה במהלך לימודיי, הכשרתי, תקראו לזה קונג-פו או בכל שם אחר שתרצו. למדתי אותן בהדרגה, בצורות ובדרכים שונות. הפעם השניה היתה עם היתקלותי בספר המדהים שנקרא "ארבע ההסכמות". קראתי אותו בשקיקה, בנשימה עצורה. דברים שידעתי, דברים שתרגלתי ודברים שלא ידעתי, חברו כולם ביחד בצורה חדשה, בניסוח שלא הכרתי. וראה איזה פלא, זכיתי בתובנות רעננות ובתחושת מרחב שלא היתה לי קודם. קראתי אותו עוד כמה פעמים מאז - וככל שקראתי בו יותר כך הבנתי שבעצם כל הידע היה שם לרשותי כבר קודם לכן, אך לא השכלתי לזכך מתוכו בכוחות עצמי את ארבע ההסכמות:
כבר קודם הייתי מודע לעוצמת התכנות. מלה היא תוכנית בשפה מקודדת. נזהרתי במילותיי, נזהרתי במחשבותי, קראתי לזה "להזין את המערכת בנתונים" או באלף שמות אחרים, אבל... איכשהו ההסכמה הפשוטה והגאונית הזאת לקחה אותי קדימה.
כבר קודם הייתי מודע לכך שאינני מרכז העולם, שאפילו אינני נמצא במקום שבו גופי הפיסי נמצא, שעל-ידי פירוש מוטעה של הסיטואציות והמצבים, כמו גם על-ידי פירוש מוטעה של ה"אני", אני בהחלט דן עצמי לגיחוך ולפאתטיות... אך "ההסכמה השניה" לקחה אותי שלושה צעדים קדימה בנושא הזה! והיא הראתה לי כמה שאני עדיין שבוי בתוך האשליה שאני הוא מרכז העולם.
לקבל פידבקים מעולמות דמיוניים ולהתייחס אליהם כאילו מדובר בפידבקים מהמציאות, זה יכול להסתיים בצורה מאוד בלתי נעימה. אבל ההסכמה השלישית העניקה לי חידוד רציני מאוד בנושא הזה, רק מעצם כך שהיא מיקדה אותי אליו בצורה ייחודית המאפיינת את האופן בו אני אישית תופש את "ארבע ההסכמות".
הציווי העצמי שלי לעצמי - "לעשות כמיטב יכולתי", עוד לפני שהכרתי את ארבע ההסכמות, הוא ציווי עוצמתי וחזק אצלי הלובש צורה ופושט צורה כבר כמה וכמה שנים, בנסיון לחיות את זה לעומק, להבין את זה באמת - ולא בצורה נלעגת. אבל ההסכמה הרביעית דחפה אותי לעשות צעד נוסף קדימה בנושא הזה - וממשיכה לדחוף.
מאז הפעם הראשונה קראתי את "ארבע ההסכמות" יותר מ-10 פעמים. הספר מעוצב כך שהוא ממש מתכנת אותי בכל פעם שאני קורא אותו. ואני קורא אותו בדרכים שונות, למשל, עם הפסקה מדי פיסקה לצורך ביצוע מדיטציה קצרה (כמה שניות) על כל פיסקה. אני עדיין רחוק מלהפנים באמת את ארבע ההסכמות האלה ולהסכים אותן מתוכי. אני עדיין לא מסכים איתן לגמרי, לא מבין אותן לחלוטין, אפילו שאני אומר שאני מסכים איתן (אך מעשיי אומרים אחרת) ואפילו שבמשך שנים אני כבר מכיר אותן בגרסאות ובדרכים שונות. "ארבע ההסכמות" רעננו את חיי, העניקו לי תקווה ויכולת שלא היו שם קודם והראו לי דרכים נוספות ורבות-עוצמה להשתמש בטכניקות שכבר הכרתי. בכך הן הזכירו לי שיש עוד הרבה דברים חוץ מאשר ארבע ההסכמות, שמחכים לי שאגלה אותם. דברים שאני יודע - אבל לא ממש יודע שאני יודע, או קולט שאני יודע... באהבה בן
 
למעלה