שאלה לכולם

marlen

New member
שאלה לכולם

1. איך אתם מגדירים את הגמגום שלכם? א. מחלה ב. מום ג. טעות שיצאה מכלל שליטה ד. בעיה ה. אחר____________ 2. האם אתם מאמינים שתפסיקו לגמגם א. כן ב. לא ג. אולי
 

mgamgem

New member
לא הבנתי

אולי תוכלי בבקשה להסביר למה התכוונת: "בעיה" היא הגדרה כללית מדי, כי גם מום הוא בעיה. ומה הכוונה ל"טעות"? מי טעה? תודה, לגבי שאלה 2 - אני אמנם עונה בדיעבד אבל כבר כשהייתי בטיפול (הטיפול שעזר, הייתי גם בטיפולים שלא עזרו) - האמנתי בלב שלם שאפסיק לגמגמם, ויתכן שזה גם עזר לטיפול להצליח.
 

shuky63

New member
טעות שיצאה מכלל שליטה הכי מוצא חן ב

בעיני.את יודעת שאני חושב שלחלק מהאנשים יש נטייה גינטית לגימגום.זה לא אומר שהם יגמגמו כי יכול להיות שיחילו לגמגם כשיתחילו לדבר.יכול להיות שהם יצלחו את תהליך רכישת הדיבור בלי להתחיל לגמגם.יכול להיות שהם לא יגמגמו כל חייהם אבל יכול להיות שאיזו טראומה(כמו שקרתה לי ואת מספרת שגם לך)תגרום להם שהטעות הגינטית הזאת תצא משליטה ותהפוך לגימגום. אני מאמין שאפסיק לגמגם כי הגימגום שלי בירידה מתקופת השיא שלו בגיל 12 ועד היום.זו לא ירידה אחידה.יש תקופות שהוא גובר אבל הקו הכללי הוא ירידה ואני מאמין שיעלם לבסוף(אני מקווה שזה יקרה עוד כשאהיה בחיים אבל אם לא אחרי המוות בטוח לא אגמגם). מה שכן גם אם אפסיק לגמגם ממש ,תמיד נראה לי שישאר לי הפחד לגמגם ולכן תמיד תשאר עלי לפחות בעיני תוית המגמגם.
 

taltal17

New member
כמובן שהגמגום הוא

בעיה , אך צריך להתמודד איתה ולא לוותר או לקבל אותה כעובדה מוגמרת. כפי שאת מעריכה את עצמך ומקרינה זאת אל הסביבה , כך הסביבה בסופו של דבר תעריך אותך. כאשר העברתי את המצגת הראשונה בחיי במהלך התואר הראשון באוניברסיטה ( כיום אני עושה זאת וכמעט לא נתקע) נתקעתי די הרבה וכמובן שזה היה מביך מאוד אך לא ויתרתי וסיימתי אותה לפי התכנון המוקדם. ואחרי המצגת אנשים באו אליי ולחצו לי את היד ואמרו "כל הכבוד על האומץ" ומנקודה זו חברי ללימודים החלו להעריך אותי יותר מאשר קודם לכן עצתי לכל המגמגמים , תעמדו על שלכם ותעריכו את עצמכם
 
למעלה