באמת שאלות קשות, אבל אני אנסה!
למה אני בתנועת נוער? האמת שהצטרפתי בגלל החברים, בגלל שהיה לי כיף ומעניין ונשארתי בגלל הערכים בגלל ההווי, הרגשת החופש והמקום שנתנו לי לבטא את עצמי. אהבתי את זה מאוד אז נשארתי. למה חשוב לי להיות חלק מקבוצה, מהי הקבוצה בעינכם? הקבוצה שלי היא מסגרת מאוד תומכת, אוהבת, חברית, מקשיבה, מאמינה ומחזקת, הקבוצה היא הביטחון שלי, החברים הכי טובים שלי ושם אני אוהבת להימצא. בקבוצה אני יכולה להעשיר את עצמי מכל מני בחינות, רגשית, אינטלקטואלית, לעורר מחשבות ולגבש דעות משל עצמי בעצמי. למה אני מאמינה שיש לי את הזכות לחנך? עכשיו אני בכיתה י"ב, ואני לא מדריכה השנה אבל בשנתיים האחרונות כן הדרכתי. נהנתי (אני לא מתביישת להגיד שלא מכל רגע כי הדרכה זה דבר קשה), הדרכה זה חלק מחינוך, הדרכה היא בעצם דרך היישום של החינוך, כשיש למישהו רעיון, או אם תרצי במילה יותר יפה- חזון והוא רוצה להגשים אותו, גם אם הוא הקטן שבקטנים, אין דבר שיעמוד בדרכו. חינוך הוא תהליך, דבר חזק שמשפיע הרבה יותר מכל דבר אחר. החינוך הופך אותנו למי שאנחנו, ואני מרגישה שאני בנאדם שמסוגל לחנך, ושרוצה כי יש עוד כלכך הרבה דברים לשנות בחברה שלנו, בנוער בעיקר- שיש לנו גישה אליו בשומר הצעיר ובתנועות נוער בכללי. אם אני מרגישה שיש משהו שמפריע לי ואני מרגישה שאני יכולה לשנות אותו, אני עושה את זה דרך ההדרכה, בעצם מחנכת, ואחרי שרואים שינוי בחניכים- זה שווה הכל. הנה קטע קצר על הדרכה: "להיות מדריך זה לא סתם כך. להיות מדריך זה יחס של תן וקח. זה להיות כל היום שוטר זה להתמודד עם קולות של בכי וקוטר. זה לעבוד סביב השעון, זה להוציא את הגרון. זה לרצות שהפעולה תגמר, זה כשהפעולה נגמרת- להצטער. זה בסוף פעולה לשמוע מילה טובה, זה אחר כך לאהוב את השיטה זה להיות ראוי לחנך דור חדש זה להיות רך וקשה באותו זמן ממש זו לא עבודה קלה זה לתת את הנשמה ואם אתה באמת מדריך אז בסוף השנה יאמרו בקול: "המדריך אתה גדול!!" ואז זה יהיה שווה הכל."
