שאלה לכולכם

[ILOCTP]

שאלה לכולכם../images/Emo13.gif

באיזה גיל החלטתם שאתם רוצים להיות מוזיקאים? וגם, באיזה גיל בעצם התחלתם ליישם את זה? היו לכם איזשהם חששות לפני? איזשהו פחד מחוסר ביטחון או פחד במה? פחד לא להצליח? דברים כאלה.. ספרו כל מה שעולה לכם לראש.

 

[Shards]

אז ככה

התחלתי לנגן פסנתר בגיל 5 אבל שנאתי את זה. בגיל 11 השגתי את ה"גיג" הראשונה שלי באולפן קלאסי דרך המורה שלי, אישה דגולה... ואז התמכרתי, בגיל 13 התחלתי לנגן גם בגיטרה ובבאס, בגיל 14 התחלתי פיתוח קול ומפוחית, בגיל 19 התחלתי עוּד, אקורדיון, כלי הקשה וחליל אירי. באזור גיל 15 הייתה ההופעה הראשונה הרצינית שלי ומאז אני מכור... (כיום אני בן 21) ויצא לי להיות בטלויזיה, ברדיו, לעבוד קבוע באולפנים נחשבים, ולהופיע לבד וגם עם כמה מהשמות הגדולים בארץ על במות גדולות עד 8,000 איש. פחד במה לא אבל יש קצת לחץ טוב של התרגשות כזה לפני כל הופעה... נעלם תוך חמש דקות ומתחלף באקסטזה מוחלטת פחד לא להצליח... יש מדי פעם... אין מה לעשות נגד זה, במיוחד עם מצב התעשייה בארץ... ו...זהו בעצם עומרי.

 

[מרי לי]

תןדה על השאלה - כייף להזכר מאיפה באת מדי פעם

באיזה גיל החלטתי שאני רוצה להיות מוזיקאית או בגיל 3 או לפני זה, פשוט מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה להיות זמרת ולהיות על במה, גם כל הזמן הייתי לפחות מנסה לנגן על הפסנתר שעמד אצל סבא שלי בבית ולא ממש הצלחתי, אבל הייתי מוציאה כל מיני מנגינות משמיעה (להוציא מנגינות מהחדשות בטלויזיה וגם לכתוב להן מילים) בערך בגיל 6 או 7 אחרי שעלינו לארץ והגיע הפסנתר סוף סוף, אמא שלי הכריחה אותי ללמוד לנגן, ומאוד לא אהבתי את זה, ולכן הייתה לי התמרדות קלה עד בערך כתה ז, מאז הצטרפתי ללהקת שירה וריקוד ולא הסתכלתי אחורה וגם למדתי לנגן קצ ג'אז ובלוז מחברה טובה שלי וחזרתי אל הפסנתר, ובגיל 16 התחלתי ללמוד גיטרה. לא היה קל, כי אמא שלי מאז ומתמיד טענה שאין לי קול, ושאני לא מסוגלת לנגן בלי טעויות וזה הוריד לי המון בטחון עצמי, לקח לי הרבה זמן להתגבר על זה (אם בכלל התגברתי) פחד במה לא היה - או ליתר דיוק, היה , אבל רק אחרי שכבר סיימתי לשיר וירדתי הבמה - הבעייה הכי גדולה שלי היא שאני פרפקציוניסטית, ושום דבר לא מספיק לי, אני תמיד רוצה יותר טוב ותמיד מותחת ביקורת במקום ליהנות. - זו הבעייה הכי גדולה שלי. יש לי המון פחד לא להצליח, במיוחד כי רק לפני שנה וחצי התחלתי ללמוד סאונד והפקה ואני עדיין מרגישה שאני מתחילה ושיש לי עוד המון מה ללמוד, ובינתיים הזמן רץ לו......... מזל שלמדתי לא רק סאונד ומוזיקה מהמורים שלי, אלא ג מה זה להיות מוזיקאי ולהשתחרר מעט מהביקורת של עצמי.

 

[Yoko Nakajima]

well-

הכי רחוק שהצלחתי להיזכר זה גיל 3 עם המיני-אורגנית החביבה שהייתה לי P: לא יודעת אם היו לי שאיפות מוסיקליות אז, זה מסתכם בכמה ובכמה פלשבקים, כנ"ל לגבי שיעורי הריקוד והנגינה (והחינוך מוסיקלי לטף חח) עד גיל 6, מכאן הזיכרונות כבר יותר יציבים חח.. אממ תמיד אהבתי מוסיקה, צלילים, תנועה. שאיפות לעתיד מוסיקלי- אני לא זוכרת מתי זה התחיל. פחד במה אף פעם לא היה לי.

 

[pasiava]

אני אתן תשובה שונה טיפה משל השאר

האמת שאני לא יודע אם אני אעסוק במוזיקה. אני יודע שלהיות מצליח בעסק זה חלום, אבל אני גם אדם מציאותי, ואם עד גיל מסוים אני אראה שזה לא עובד, אז לצעיר אני אסגור את בסטת החלומות ואמשיך לנגן כתחביב בלבד. אני מנגן על תופים כמעט 9 חודשים(לא הרבה), ואני חולם על להצליח בגדול, ואני מדבר איתכם פה על וומבלי אנשים, בערך חודשיים-שלושה. החלומות גדולים, אני מקווה שגם התוצאות

 

[Kimila]

רציתי לנגן מאז שהייתי בת 5 בערך XD...

אבא שלי ניגן בגיטרה והערצתי אותו. בגיל 13, הייתה לי הזדמנות ללמוד גיטרה בס וקפצתי עליה ^^