שאלה לכווווולם

שאלה לכווווולם

בהקשר לשם הפורום, מודעות עצמית... 1. האם אתם חושבים שאתם מודעים לעצמכם? 2. במה אתם חושבים שהמודעות העצמית תורמת לכם, ובכלל יכולה לתרום לאדם המצב כשלהו נפשי? שלכם.........
 

יופיאל

New member
מודעות

מטרת המודעות היא להבין את עצמנו טוב יותר , וכך להבין את כל שאר העולם. המודעות גורמת לך לראות את האמת , גם אם היא קשה , אבל גם נותנת לך את הכלים להתמודד עם הכל , לסלוח להשלים , לקבל ולתת. אדם לא מודע לא מבין למה דברים קורים לו , וגם לא מוכן לראות את עצמו באמת , ובעצם חי בהכחשה לעצמו - ליכולות שלו , לפוטנציאל האמיתי שנמצא בתוכו. ככל שאנחנו נהיים יותר מודעים לעצמנו , אנחנו יותר מתחברים לנשמה העליונה , וגם נמצאים יותר בשליטה על חיינו , אנחנו יכולים להבין למה דברים קורים לנו , לראות מה הולך לקרות אם לא נשנה כלום - ואז לשנות כדי שדברים יקרו כמו שאנחנו באמת רוצים. כשאת מודעת לעצמך - את יכולה לראות מהם ההשלכות של מה שאת עושה , וכך את יודעת יותר טוב לעשות את הדבר הנכון. בהתחלה קשה להתמודד עם המודעות , כי פתאום את רואה הרבה דברים שהדחקת ולא רצית להתמודד איתם , אבל כשאת מוצאיה הכל על פני השטח , וחוקרת את הבעיות שלך עד השורש , את יכולה גם לפתור אותם. וזה כולל להפתר מפחדים לא מוסברים , מחלות כרוניות , דפוסי התנהגות לא רצויה , דכאונות... והכי חשוב , זה מביא אותך אל האושר
באור ואהבה , יופיאל המלאך
 

Yesindid

New member
בעצם....

מה שאתה אומר הוא שאדם מודע הוא אדם שלוקח אחריות על עצמו. (?)
 
לפי דעתי

אדם שגם מודע לעצמו ולסביבה, ומבין לנפש האדם..הוא גם יכול להכחיש דבר מסויים בחיו ולדעת שהוא נמצא במצב החכשה שהוא בחר בה, ולא להגיע למצב של שיגעון או חיים שקריים..
 
אני מעתיק שאלה ותגובה

כתשובה לשאלה מספר 2 .: • מי אנחנו?ו ^^flower^^ ו√ בפסיכולוגיה יש הרבה מאוד תאוריות האומרות שמהרגע שאנחנו נולדים עד בערך גיל 7, אם אנחנו נחשפים לחום, אהבה, השכלה (ספרים, שפה טובה ועוד), אתגרים וכ´ו. זה ישפיע על חיינו ובעצם על מי שניהיה - נבין טוב מתמטיקה, נהיה בעלי ביטחון, בולטים ומובילים בחברה, בעלי דעה עצמית וחזקה וכ´ו... ופתאום חשבתי על זה - אנחנו, נחשפנו לכל מיני דברים בילדות המוקדמת שלנו, נולדנו לסביבה מסוימת, בעצם אנחנו לא עצמאיים, כשהיינו קטנים תיכנתו אותו, בצורה מסוימת, וככה גדלנו. אין לנו אישיות ואופי משלנו אלא מה שההורים שלנו עיצבו לנו. אנשים חכמים יותר, אנשים חכמים פחות, אנשים "חזקים", אנשים "חלשים" הכל תלוי בהורים שלנו ובאיך שהם גידלו אותנו, אנחנו יצירה של ההורים שלנו ושל החברה שלנו ובעצם הרצון העצמאי שלנו, האופי, החכמה, אין לנו כמעט שליטה על זה, זה מושטת אצלנו מאז שאנחנו קטנים והסיכויים לשינוי קטנים, העתיד מוכתב לנו מהילדות המוקדמת שלנו. המחשבה הזאת די הפחידה אותי, כי האמנתי באדם, בעצמו, באישיות של כל האדם, בפנימיות שלו, באלוהים שנמצא בכל אחד... עכשיו הכל התהפך לי...... אשמח לשמוע דעות........ הוספת תגובה שליחת הודעה באי מייל הדפסת הודעה סגירה 22:45 22/10/01 • לפרח הנפתח לעולם הנפלא של הנפש רוח מדבר ו√ אכן ישנם הרבה תאוריות וזה לא משנה מי צודקת או מי נכונה. השאלה שעליך לשאול היא, באיזו אני יכולה להשתמש בשביל להסביר את צורת ההתנהגות שלי עכשיו ובשביל לעשות משהו בנידון ולשנות בקלות - במידה שאני רוצה לשנות? אני משתמש בכל מה שכתבת כי זה שימושי ביותר בכדי להסביר כיצד תהליכים קורים- התנהגויות מובנות/ תגובות מובנות. אך עם זה בהחלט יש המון מקום להאמין באדם, בעצמו, באישיות שלו, בפנימיותו ובטח ובטח באלוהותו. ברגע שאדם הופך להיות מודע להתנהגויותיו השונות - המובנות והמותנות מגיל צעיר ביותר.. הוא עושה את הצעד הראשון בכיוון של שינוי. השינוי יכול להיות קל בהחלט, הוא קשה כל עוד לא יודעים איך עושים את זה... כמו שנראה לנו קשה להטיס מטוס, אך לטייס זה לא נראה קשה בכלל!!! יש המון דרכים ושיטות ליצירת שינוי.. חלקן קצרות יותר חלקן ארוכות יותר חלקן מאוד מאוד ספציפיות לנקודה מסוימת וחלקן יותר הוליסטיות ונרחבות. כאשר אני עובד עם מטופלים, אחד הדברים שאנו עושים זה להחליף התנהגויות מותנות בהתנהגויות מותנות אחרות אשר יהיו הרבה יותר טובות שימושיות ומקדמות.. הגישה הינה הוליסטית ודואגת לאקולוגיה גופנית/נפשית/רוחנית וסביבתית! כך שאת יכולה לחייך. כי את יכולה לשנות. וה"את" שיכול לשנות את ה"את" שמתנהג באופן מותנה לפי מה שלימדו אותו מגיל צעיר..הוא הוא הניצוץ האלוהי שבך, הוא הצופה מהצד.. הוא הכל יכול הוא בעצם את! שבוע נפלא רוח אז כן.. אני לא חושב, אני מודע לעצמי. ובהחלט המודעות העצמית תורמת לנפש... רוח
 

יופיאל

New member
אנחנו בוחרים הכל

אני בהחלט מסכים איתך , רוח מדבר , ויש לי גם מה להוסיף הפסיכולוגיה באה מנקודת ראות לא נכונה , היא לא לוקחת בחשבון את כל מה שקרה לפני האדם נולד... אני בחרתי מתי אני רוצה להוולד , איפה , לאיזה הורים... ויש גם סיבה למה בחרתי להוולד להורים מסויימים - רציתי לחוות חוויות מסוימות , ולהעמיד את עצמי במצבים מסויימים (קשים או קלים , זה לא משנה) וכל זה כדי שאוכל ללמוד מההתנסות. וכשאני מודע לזה , אני מפסיק להאשים את הסביבה ולוקח אחריות על הבחירות שלי , ומשנה מה שאני רוצה. ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו לא חסרי אונים , והכל קורה בדיוק לפי מה שאנחנו מביאים על עצמנו (במודע או לא במודע). זה הכי מפחיד להודות בכך שאנחנו באמת בשליטה מלאה בחיינו , כי אז זה אומר שגם את הדברים הרעים אנחנו יצרנו , ואנחנו לא רוצים לקחת עליהם אחריות , יותר נוח להאשים את הסביבה , את ההורים , את החברה... אין את מי להאשים. יש לנו תמיד בחירה חופשית , ובכל רגע אנחנו חופשיים לעשות בדיוק מה שאנחנו רוצים , השאלה היא האם יש לנו את האומץ לממש את הבחירה הזאת , גם כשהיא הולכת נגד הנורמה. לפעמים אנחנו חושבים שאין לנו ברירה , אבל זה רק בגלל שפסלנו מראש את הבחירה במשהו שקשה להתמודד איתו. הנורמה תמיד מנסה להכתיב לנו איך להתנהג , איך להשאר נורמלי. אבל אף אדם הוא לא נורמלי , אין כזה דבר! לכל אדם יש איזה שריטה שמתחבאת שם בפנים...
ברגע שאנחנו הולכים בדרך של מי שאנחנו באמת , אנחנו הרבה יותר מאושרים , כי זו דרכנו האמיתית ולא הדרך שאחרים כפו עלינו. בגלל הנורמה רוב האנשים בעולם לא מאושרים מדרך חייהם , ובחרו בחיי נוחות וב-"בסדר" , אבל זה לא מספיק... הנשמה רוצה יותר , הנשמה רוצה להיות חופשיה , ולכן תמיד יהיה איז קול קטן בפנים שיגיד לנו שמשהו כאן לא בסדר וצריך לעשות שינוי. באור ואהבה , יופיאל המלאך
 
מאמר קטן שכתבתי פעם

הזרימה עם הזרם מאת: מיקי ברקל החיים כפי שאנו מכירים אותם הם מעגל סגור החוזר על עצמו. לכל אחד יש את ההרגלים שלו, המודעים והלא מודעים. יש אנשים אשר מתחילים את דרכם הרוחנית ומחפשים כיצד לשבור את דרכם החוצה מהמערכת, החוצה מהחברה, החוצה מהנורמות או התכתובת החברתית. בכך הם מבקשים לומר: אני שונה, אני אינדיבידואליסט, אני לא אחד מהעדר… ועם זאת, זוהי תנועה של עדר המנסה לזרום נגד הזרם.. אחת הדרכים שבהם אנו כבני אדם יכולים בעצם לזרום כנגד הזרם הוא ע"י שימוש בזרם עצמו, כמו שאנשי הטאי צ´י צ´ואן ישתמשו בכוחו של היריב להפוך אותו לכיוון השני.. אותו כנ"ל כדאי ליישם על עניין הזרימה כנגד הזרם… אחד המשפטים הבולטים של תנועה זו הוא : "רק דגים מתים שטים בזרם"… אך עם זאת הם מפספסים בעצם לראות את החוכמה שנמצאת בזן בודהיזם אשר טוען לאי עשייה. ושהרי מוות הוא אי עשייה במהותו. אז אכן, באופן מסוים יש "למות" בכדי לשוט בחיים, ובאותה נשימה יש לציין כי מוות בעצם הוא גם התחלה חדשה, וכי לנהרות יש פלגים הרבה.. אך כל הנהרות זורמים לים. לחיבור של האחדות. של הניצוץ היחיד שבעצם קיים. אל האלוהות הנצחית, אור אינסוף. משם באנו.. משום מה בשחייה כנגד הזרם יש מעין תקווה להגיע למעיין ממנו נובע הנחל, אך המעיין האמיתי הוא הרי הים.. כך או כך נגיע אל אותה נקודת סופהתחלה. רק שבשחייה כנגד הזרם אנו מתאמצים, עובדים קשה, סובלים בשביל להגיע אל הנצח, אל אור אינסופ.. ובשיט השקט במורד הזרם, אנו נהנים מחוסר מאמץ, מהכיף שבציפה העדינה והרכה אל אותה הנקודה, אל אותו אור אינסופ, אל אותו הנצח. ואכן שניה אחת לפני שנתחבר אל הנצח, אותם אלו שהתאמצו, וסבלו ועבדו קשה יהיו חזקים ואמיצים וכו´ וכו´ וכו´ ואלו ששטו עם הזרם, ומצאו את הגמישות להתחמק מהסלעים שבדרך יהיו פחות חזקים ואמיצים וכו´ וכו´ וכו´… אבל בהתחברות כולם יהיה שווים כולם יהיו אחד כולם יהיו אור אינסופ. ולכן. בעוד שיש אלו שהחליטו שבחייהם הם יסבלו ויתאמצו ויעבדו קשה וימצאו דרך ליהנות מזה.. אני אשוט לי במורד הנהר, כדג מת, ואיהנה מקרני השמש המלטפות עד אשר שנינו נפגש בהוויה באחדות, ונהיה לאחד.. רק שבדרך אני נהנתי… בהמון אהבה רוח
 
למעלה