העונה הגדולה מכולן
אם עונה טובה נמדדת לפי תארים אז כמובן שהדאבל של 69´ רחוק מעל כולם, מה גם שהיתה הצלחה באסיה ואליפות בכדורגל באותה עונה מופלאה. מבחינתי הגדולה מכולן היא עונת 91/92 עם בורא עולם ועם השריף, שני הזרים הטובים מאז ומעולם על אדמת הארץ. אותה עונה ידועה גם כ"עונת וירובניק" על שם מכירת המשחק האחרון בגמר הפליאוף מול חלאות יד אליהו ועל ידי המושחת הגדול ראובן וירובניק שבמקום להטיס את מרסר הבוגד לכל הרוחות אחרי אגרוף שגמר לתומר את המשחק, השאיר אותו במגרש. במקום השני עונת 87/8 עם מכירת האליפות של מרסר הבוגד (ולכל הירושלמים, אם נדמה לכם שצ´ורצ´יץ´ המציא את הפיצה, תחשבו שוב). אותה עונה גדולה עם לינטון טאונס הענק ואמסלם בשיאו, יחד עם אליל בלתי נשכח כיוני בן טל היא מתמודדת ראויה על תואר הגדולה מכולן. לסיכום-שאול הביתה. מוטי דניאל צהוב וישאר כזה גם אחרי שימות. ותקשיבו לקוסטדינוב, כל מה שהבולגרי יודע זה אני לימדתי אותו.