שאלה לי

asaf2000

New member
שאלה לי

בדרכי כל יום באוטובוס אני לומד בספר "משיבת נפש" וב"ה מתחזק מאוד מהספר. דבר אחד אני עדיין לא מבין: מהו המושג של "בחינה" בחסידות? בדרך כלל זה מבוא עם פסוק שמדבר על נושא אחר אבל יכול להתקשר לנושא אבל יש פעמים שאני בכלל לא מבין מה הקשר בין בהפסוק לבחינה והין הבחינות אחת לשניה.
 
אשריך. הנה הסבר.

אשריך, אסף, שאתה לומד משיבת נפש! המילה "בחינה" מופיעהכבר בספרי קבלה קדומים והפכה למושג שגור בכל ספרי פנימיות התורה. יש לנו כלל (המופיע גם בספרי ברסלב) "כל בחינה כלולה מכל הבחינות". האמת, שקשה להגדיר בצורה מדויקת את המושג, אולם אנסה. כל דבר בעולמנו מורכב מרבדים שונים ופנים שונות המשתנות על פי המתבונן, המקום והזמן (וזה מכונה בספר יצירה: עולם, שנה, נפש). לא כל שכן מושגים רוחניים שבכל זוית ראיה הם מקבלים צורה ומובן שונה. את האמת ה´אובייקטיבית´ יודע רק הבורא בעצמו. לכן, ´בחינה´ פירושה: זוית הראיה הנוכחית, נקודת המבחן והבחינה העכשוית, בשלב שבו אנחנו נמצאים בלימוד הענין. ומכיון שכל הדברים בעולם נבראו ע"י הקב"ה, ממילא יש לכולם צד שוה. שניתן להשליך מאחד לשני ולמצוא את הקשר ביניהם, את הבחינה המשותפת. ניקח לדוגמה את הפעם הראשונה שהמילה מוזכרת בליקוטי מוהר"ן. רבינו אומר (בליקוטי מוהר"ן בתורה הראשונה): "כי יעקב זכה לבכורה, שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב ראשית חכמה. וזה בחינת ´ויעקבני זה פעמים´, ותרגום אונקלוס: ´וחכמני´. וזה בחינת שמש, כי השכל מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש" וכו´ עיין שם. ופירוש הדברים הוא (בפשטות על פי הבנתנו את המילים) שלחכמה יש שתי תכונות שמודגשות כרגע (כי יש לה אינסוף צדדים): א) ראשית, התחלה ב) אור. ומפני שרבינו הסביר בהתחלה שאדם צריך להסתכל בשכל של כל דבר כדי שיאיר לו בכל דרכיו, הוא מוסיף ומגלה לנו כעת את הבחינה השניה שהיא הראשית. והראשית, הבכורה (בכור הוא מי שנולד ראשון) היא בחינת יעקב שהוא החיבור האמיתי בין השמש והלבנה - הארת החכמה במלכות שאין לה אור בעצמה - שזה מה שקורה כאשר אדם לומד תורה בכוח ואז הוא נותן כוח במלכות דקדושה ע"י שמאיר את הארת החכמה, שהיא שורש והתחלת הכל, במלכות כאן בעולם הזה. ואז יש כח למלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא - שהוא עשיו, כי כשזה קם זה נופל, שהיא לשון רש"י בענין יעקב ועשיו. וזכינו כעת לראות עוד דבר. בחינת הראשית שבחכמה, היא גם בעצמה בחינת האור. כי האור הוא ראשית הכל, כמו שנאמר ויהי אור שהיא התחלת הבריאה. וללא אור אין לדברים הויה והם נעלמים בחושך. ופירוש הענין שהשכל מאיר לו, הוא שהאדם רואה את הדברים מההתחלה. מתיר את ה"פלונטר"... כל מושג וכל דבר יש לו בחינה שהיא נקודת הראיה כרגע, וממילא כלולות בו בהעלם (עד שהצדיקים יגלו לנו אותן) כל הבחינות וזויות הראיה כולן. וממילא ע"י הבחינה שמדברים כרגע ניתן להשיג את הסגולה האור והכוח שיש בדבר השני שמושווה אליו. ע"י האור שבחכמה חוזרים לראשית. ע"י החזרה לראשית זוכים לאור. כתבתי מהר בלי לעיין, אבל אני מקוה שהארתי במעט את המושג ששאלת עליו.
 

asaf2000

New member
קניתי אותו

לא קיבלתי אותו, קניתי אותו בבית ברסלב בתל אביב לפני שבוע מהיום.
 
למעלה