שאלה לי

[softouch]

שאלה לי

כמובן שהושפעתי מאוד מהתשדיר של כלבוטק. היתי מודעת לכל אותם דברים שהראו, היות והיו מוכרים לי מהאתר של אנונימוס, אך חשבתי שאלו מקרים שמייצגים יותר את המצב ארה"ב או מומנטים מאוד לא שכיחים. הנחתי שבארץ המצב אחרת, הרי שיש כאן מודעות גבוהה לבע"ח וצער בעלי חיים וערכי מוסר ומצפון. אז כנראה שטעיתי.

מעניין אותי, האם גם במחלבות אחרות שלא צוינו בתכנית, כמו טרה, גד, שטראוס (דנונה), צוריאל המצב דומה?
ומה לגבי חברות קטנות ואורגניות כמו הרדוף, העז הלבנה וכו'?
האם גם עיזים עוברות מסע ויחס דומה?
איפה למעשה עובר הגבול?
ואם אני קונה קבוע חלב סויה של תנובה צונן, והוא היחיד שטעים לי, אז בעצם זה תומך בתנובה, ומצד שני, זה מעודד את ההשקעה בייצור מוצרי סויה, שכן יש ביקוש מסויים וקונים קבועים?
זכור לי כי פעם בכלל לא היה חלב סויה בסופרים, מלבד אלפרו המוכר. והיום יש לצוריאל (או שכבר לא?), להרדוף, לתנובה ועוד כמה חברות. אז כנראה שהביקוש גדל?
אני לא יודעת מה אני יכולה לקנות היום, ועצם התפיסה של תפריט שבנוי לפי ההמלצות המקובלות כיום בארץ, כי לפחות שתי ארוחות ביום מבוססות על דברי חלב, אני לא כ"כ מצליחה להמציא ולאלתר לי ארוחות תחליף סבירות מבחינת דימיון בערכים תזונתיים. (ארוחת בוקר, בינים, ערב)


וד"א, איך אפשר לבנות תפריט לצמחונים\טבעונים שלא מכיל טחינה גולמית וסייטן ?
* אני שונאת טחינה גולמית. אך כן אוהבת חטיפי שומשום, שומשום בכללי, טחינה איכותית שיש בחומוסיות.

תודה
וחג שמח!

 

[נעלמה לי הסיסמה]

אהלן - על גבולות ואנושיות

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה בשיעור תנ"ך
בו המורה שאלה כמה מאמינים ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" וכמה שלא
מצביעה שכמובן שלא. יצר לב האדם טוב מנעוריו.

לימים בגרתי, למדתי פסיכולוגיה חברתית, ומה אומר ומה אגיד?
סמכות, עליונות, כוח, מוציאים מן האדם דברים, אפעס, לא הכי חיוביים...
הספרות המחקרית, לצערי הרב, עמוסה תאוריות ומחקרים המוכיחים כי לחץ, מוציא דברים לא חיוביים מרוב האנשים.
ע"ע הניסוי הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה האנושית - השואה.
היטלר לקח קבוצת אנשים, שטף להם את המוח, ותוך ימים ספורים, הם שנאו והיו מוכנים להלשין, להרוג במו ידיהם את השכנים שלהם, את בני משפחתם [מנישואי תערובת וכן הלאה...].

איני יכולה לענות לשאלתך לגבי המשחטות השונות
מי ממוקמת איפה בסולם האכזריות
מה שכן, יכולה לאמר אני בוודאות, כי כולן ממוקמות איפה שהוא על סולם האכזריות.

גם אם הפרות רועות, ומלחכות דשא טרי וירקרק
אף אחת מהן לא קופצת על שולחן בית המטבחיים, מתאבדת ועוטפת צווארה בסרט אדום לכבוד השוחט.

גם במחלבות
ואת זה אני אומרת בתור צמחונית
גם במחלבות, הכי פרו-חיות, עדיין המקום רחוק מלהיות תמים או בעל איכות חיים גבוהה לבעל החיים.

הגבול, לדעתי עובר בגבול האנושי של כמה כסף מוכנים לשלם.
כל עוד יש את האדם שישלם למעלה מ- 1,000$ על קילוגרם של קפה שהופק מקקי של פילים שאכלו זן מסוים של שעועית,
פילים אלו יכלאו, יכריחו אותם לאכול רק את השעועית, הם לא יהנו מתנאי חיים של פילים במאסאי מארה. שם עובר הגבול.
ביפן מגדלים סוג של בקר שלא נותנים להם לצעוד צעד אחד מהיום בו נולדו, כדי שחס וחלילה השרירים בגופם לא יתקשו,
עושים להם מסאז'ים ומשקים אותם בבירה - בשר קובה.
שם עובר הגבול. בטירוף האנושי אחר כסף, ובניצול הלא יעלה על הדעת של כל מה ומי שאפשר לנצלו בדרך להרוויח עוד $ אחד.

כל אחד מאיתנו צריך להציב לעצמו את הגבול איפה שהוא מסוגל
ולא להירדם על המשמר, אלא כל פעם למשוך את עצמו מעלה, להפוך לאדם טוב יותר.

אתמול ידיד טוב שלי, אמר לי שבעקבות תחקיר כלבוטק, הוא החליט שהוא מגביל את צריכת הבשר לפעמיים בשבוע.
מאוד שמחתי. באמת.
כי זה אומר שבמקום 7 ארוחות בשר בשבוע, מעתה יהיו לו רק 2 כאלו.
זהו שיפור משמעותי.
כל צעד בכיוון, הוא צעד מאוד חיובי וחשוב!

לא סתם אומרים ש- 5 משפחות הון שולטות במדינת ישראל
תנובה היא ספקית החלב של רוב יתר המחלבות
כולן שם מושקעות בכולן
אני אישית נגד החרמה גורפת של תאגיד זה או אחר על רקע זה שהוא מייצר גם מוצרים שפוגעים בחיות
פשוט כי אין לזה סוף.
כל אחד צריך למצוא את הגבול שלו.
את צודקת, הביקוש גדל, ולכן גם ההיצע.

היום יש כזה עושר
שאת יכולה יחסית בקלות להרכיב לך תפריט טבעוני אם לשם את מכוונת, קל וחומר צמחוני.

סייטן אכלתי אולי פעמיים בחיים שלי, לא אוהבת.
טחינה מאוד אוהבת, אך אוכלת אולי פעם בחודש.
יש ים דברים אחרים.

את יכולה להכין פשטידות, קציצות, המבורגרים, צ'ולנט, חריימה, מפרום, קובה ועוד
והכל טבעוני וטעים טעים טעים.

אני ממליצה שתתחילי ממה שאת אוהבת לאכול
וכך נוכל להמליץ לך על תחליפים ממוקדים
ומשם נתקדם, זה קל יותר

ברוכה הבאה

 

[ladybug6]

היי, תשובה לי

יש הבדלים קלים בין המפעלים השונים, וייתכן שיש כאלה שבהם לא מתעללים בחיות סתם ככה. אבל קחי בחשבון כמה דברים שמשותפים לכל המשקים והמפעלים ללא יוצא מן הכלל מכיוון שאחרת זה לא מתאפשר כלכלית:
- בכל המשקים החיות לא זוכות לחופש תנועה או אוויר צח והן כלואות בתוך הכלובים/מכלאות 24/7 עם אפשרות מינימלית לתזוזה אם בכלל.
- בכל המקומות החיות סובלות מעיוותים גנטיים כתוצאה מ"השבחה" והמשמעות היא עטינים מוגדלים וכבדים וקשיי הליכה וכאבים, אצל תרנגולי הודו למשל הם לא מסוגלים לזוז או אפילו להתרבות בעצמם מרוב שהם כבדים והחזה שלה מושך אותם קדימה כל הזמן.
- בכל המקומות הפרות מורבעות שוב ושוב ושוב כי בלי הריון והמלטה אין חלב.
- בכל המקומות העגל נלקח מהאם בשניה שהוא נולד.
- בכל המקומות הפרות סובלות מדלקות חוזרות ונשנות בעטינים.
- בכל הלולים התרנגולות חיות בצפיפות קשה עד בלתי נסבלת וכתוצאה מזה מנקרות אחת את השניה. כדי שלא ינקרו אחת את השניה למוות, קוטמים להן את המקור (ללא הרדמה או אלחוש)! כן, גם בלולי חופש.
- בכל מקרה שלא יהיה, האפרוחים הזכרים נגרסים או נחנקים למוות בשקי אשפה. כן, גם בשביל ביצי חופש.

- בכל המקומות הפרה/תרנגולת בסופו של דבר מוצאת את עצמה תלויה הפוך על הוו ומשספים את גרונה.


אז יש פה ושם משקים פרטיים, כאלה שמחזיקים מספר בודד של בע"ח, ומוכרים לסביבה הקרובה, ואפשר להגיד שזה המצב היחיד שהוא שונה באמת. אבל ברגע שיש פס ייצור, אי אפשר לדאוג לרווחת החיות באמת, כי זה לא משתלם כלכלית. והמדינה לא מאפשרת ייקור של מוצרי הבסיס שבפיקוח, אז גם אין שום סימן שזה ישתנה בעתיד. ובלי תוספת לצרכן, אין איך לממן רווחה אמיתית (בפועל גם אין איך לקיים אותה כי אין די שטחי מרעה בארץ לכל הפרות).


עד כאן בנושא התעשייה.
בקשר לתזונה הטבעונית, אני מאוד מבינה את החששות שלך. גם אני חששתי בהתחלה וגם כל מי שעושה שינוי כזה בתזונה שלו. החדשות הטובות הן שיש ה מ ו ן מה לאכול

אני באופן אישי לא אוכלת סייטן, וטחינה אני אוכלת רק מדי פעם. אם את אוהבת טחינה בחומוסיות אז את תהיי בסדר טחינה גולמית מערבבים עם מיץ לימון, מים ומלח עד לסמיכות הרצויה, וזה יוצא מאוד טעים.

אני ממליצה לך להסתכל קצת בבלוגים של אוכל טבעוני (גם לי יש אחד כזה! בחתימה) ובגוגל יש עוד המון: סיו-פוד, thevlog, משחקת באוכל, טבעוניות נהנות יותר, ירק לכל פועל, גלעד איילון, ועוד ועוד..
וגם במאמרי הפורום הזה והפורום השכן יש עשרות מתכונים מצוינים. בפייסבוק יש 2 קבוצות מאוד פעילות - מתכונים טבעוניים, ובישול טבעוני.


הדבר הכי חשוב שצריך להפנים כשעוברים לתזונה צמחית הוא שארוחה לא חייבת להיות מורכבת בצורה שהכרנו - שיש מנה עיקרית, תוספת וסלט. ממש לא. ארוחה יכול להיות שילוב של אורז עם אפונה, וסלט ליד. פירה תפו"א + קציצת ירק. סלט ירקות גדול + פרוסות טופו צרובות במחבת. מוקפץ שעשוי מירקות ונודלס. תבשיל של קטניות וירקות על מצע של אורז/קינואה/חיטה. וכו' וכו'

כמובן שאם את חוששת את יכולה לפנות לתזונאי/ת, עדיף אחת שמבינה בצמחו/טבעונות, באתר של gary-tv יש רשימה של תזונאים מומלצים. והיא תעזור לך לבנות תפריט ראוי.

וכמובן שאנחנו פה תמיד לענות לשאלות ולעזור
חג שמח!

 

[softouch]

היי

איזה תגובות מרגשות קיבלתי ממכן
למה זה רגש אותי? כי כל הגישה והתפיסה שאפשר לחיות עדיין בריא ויותר מוסרי וגם נקי יותר, ויש אנשים שמוכנים לייעץ ולעזור ולהסביר ולשתף (ולא שומרים לעצמם) משמחת אותי, כי למען האמת, אני קוראת מכולם כמה הרבה יש לאכול לטבעונים, אבל בפועל, בתחושה שלי, זה קוטל מראש כ"כ הרבה דברים שאני רגילה לאכול ומגביל, וזה בעייתי, כי אני במילא מאוד בררנית במזון.

אני אוהבת-
פירות וירקות- כמעט כולם. כמעט בכל צורת הכנה. כמעט בכל טעם. פה ושם יוצאי דופן. [לא אוהבת פירות טרופיים מוזרים...וגם לא מנגו, אגס, פאפיה, אנונה, רימון, קוקוס. אבל כל ה"רגילים" אוהבת]
אגוזים\גרעינים- מלך, שקד, לוז, חמניה, שומשום, פשתן
לחם עם תוספות. לא אוהבת לחמים רגילים, ולא לחם שיפון שיש בארץ (לא יודעת לאפות אותם כמו שצריך). בכללי לחם עושה לי כאבי בטן משומה, גם לבן, גם בלי כלום!. (גם פסטה אבל במילא לא אוהבת.) אני אוכלת לחם כי זה נח לקחת לבחוץ..וגם כי צריך פחמימות מורכבות וזה...
בטטה, ירקות שורש, סלק, דלעת דלורית, שורש, פטריות
אבוקדו, אפונה, תירס, אדממה, חלב סויה, מרקים\תבשילים.
ביצים- בכל צורה
עדשים אדומות. שבולת שועל (בקווקר). מידי פעם חטיפי אנרג'י.
קוטג', יוגורט, מעדן- מורידה

[לא אוהבת בשר\עוף\דגים- אוכלת לעיתים רחוקות...מתוך מחוות כבוד למאמץ של אמא שלי שאני מאוד אוהבת..]
"חטאים" קטנים- סוכריות לל"ס, שתיית מיצים סחוטים במיץ, קפה עם חלב סויה, קרקרים מקמח מלא בטעמים.
היתי קונה תקופה טופו, אבל הוא פשוט מגעיל אותי. ואכן ניסיתי טעמים וסוגים וכו'. וכל הרטבים עדיין לא עזר. לא אוהבת את המרקם בלוק שלו.
כמו שאת רואה, המגוון פה צר..

עכשיו במקום החלבי והבשר, צריך מקורות אחרים לחלבון וקטניות זה מתכון לצרות בשבילי. (IBS)

 

[vegetalien]

מה לגבי

שבבי הסויה? הם לא אמורים להפריע כמו שעועית. ונראה שאת אוכלת קטניות קטנות וקלות יותר לעיכול (כמו אפונה או עדשים). גם אדממה ציינת שאת אוכלת, והיא מקור עשיר בחלבון.
וזה לא שאין חלבונים בכלל בלי קטניות, כן? בכל דבר יש חלבון (גם אם מעט), כולל בלחם ובירקות שורש.
מה לגבי פסבדו-דגנים כמו כוסמת או קינואה? יש בהם אחוז חלבון גבוה יחסית (לעומת אורז, למשל).

אז ממה שרשמת, המצב ממש לא נורא. אדממה ועדשים אדומות עשירים בחלבון. גם לקוואקר יש תכולת חלבון לא רעה.
וכמובן בל נשכח שכיוון שבכל דבר יש חלבון, ישנה כמות מסויימת שמצטברת מכול המקורות (כולל מאלו שכלל איננו מחשיבים כ"חלבון").

שורה תחתונה - נראה לי שאין לך מה לדאוג, אבל מובן שאפשר (ורצוי במקרה של חוסר-ודאות) להתייעץ עם תזונאי/ת צמחו/טבעונית.

 

[softouch]

קינואה\כוסמת לא אוהבת. אבל כן אוכלים בבית כוסמת
עדיין כמות חלבון קטנה ביחס לקטניות
היתי אצל דיאטנית קלינית פרו-טבעונות, אך היא דיי לחצה עליי לאכול בשר, ומוצרי חלב (למרות שאני רגישה), ודגים. צביעות? הבעייה שיש לי ibs אז קטניות אפשר רק בכמות קטנה. חייבים להתחיל לסנטז מזון חלבוני במעבדה. אני לא מתכוונת לבשר מלאכותי :S אולי כדאי לי לעבור לחטיפי חלבון וכו'. גם אדממה ועדשים אני אוכלת פעם בשבוע, לא תכוף. אז אולי הגיע זמן לשנות הרגלי תזונה? זה במילא יותר זול מעוף\הודו\דגים. קטניות בשקית ארוזה זה עדיין מקור חלבון הכי זול שיש.

תודה על העצות!

 

[ladybug6]

כיף לקרוא אותך

הרגישות שלך מקסימה בעיניי והנכונות לאמץ שינויים בתזונה ובאורח החיים מבורכים.
אם את אוהבת פירות וירקות את כבר במצב מצוין. אני נכנסתי לטבעונות עם המון פינוקים, לא אוהבת זה ולא אוהבת זה... היום אני אוהבת המון דברים שבהתחלה היא טאבו מבחינתי. ביניהם חלב סויה, טופו, סלק, כל העשבים למניהם כמו פטרוזיליה, כוסברה, עלי רוקט, נבטי חמניה.. הכל הולך היום! ובכיף.
אני מניחה שמשהו בתפיסה שלנו את האוכל משתנה כשאנחנו משנים את הדרך בה אנחנו רואים וצורכים אותו. אחרת אין לי הסבר.

המנעות מקמח על סוגיו מהווה קושי נוסף עבורך, אבל זה לא סוף העולם. אני לא אוכלת הרבה לחם ביום יום אבל אני כן אוהבת מאוד פסטות ומאפים.
לגבי שארים הדברים, אני לא ממליצה לך להכריז על וטו, אלא להמשיך לנסות בדרכים שלא ניסית. יש טעמים שמתרגלים אליהם (למשל חלב סויה זה אחד המובהקים).
נסי לעקוב אחרי מתכונים ולמצוא מה שטעים לך.

עכשיו בחורף אפשר להשתולל עם כל מני מרקים, תבשילי קטניות עם ירקות, תבשילי קדירה, חמין..

חלבון יש בכל מה שאת אוכלת במינון מסוים, גם בירקות ובפירות, באורז, ובמיוחד בקטניות ובמוצרי סויה (בעיקר טופו, ופתיתי סויה שקונים יבשים, שהם מכילים הכי הרבה חלבון לדעתי. אבל צריך להתרגל לטעם שלהם..).
חשוב לשלב קטניות ו/או סייטן/טופו/פתיתי סויה בתזונה היומית. וקטניות יש בשפע, מכל הסוגים והמינים... החל מעדשים בכל מני צבעים, מלא סוגים של שעועית, פול, חומוס.. ואפשר לעשות איתם המון דברים.
טופו אפשר לשלב גם בצורה שהוא לא ממש מורגש, כמו בתוך קציצות, או טחון כגבינה/ממרח, או לעשות ממנו שניצל בציפוי פריך ואז הוא יותר דומה לגבינת חלומי.

כמה המלצות נוספות -
אטריות אורז ואטריות שעועית,
דפי אורז שאפשר לגלגל עם ירקות טריים או מוקפצים,
גבינת סויה של טופוטי - אני אישית לא מתה עליה בטעם הטבעי אבל אפשר להשתמש בה כדי להכין ממרחים, למשל להוסיף לה זיתים קצוצים, או עשבי תיבול ותבלינים, או מלח ולימון.
להכין קציצות ירק ו/או עדשים ולהקפיא בכמות גדולה ואז כל פעם לחמם לך כמה לארוחה,
מעדני סויה של אלפרו - מאוד טעימים. במיוחד עוזרים לאנשים שבדיוק בשלבי מעבר וחסר להם המעדן.
וממליצה לך גם לנסות כל מני דברים שאולי לא ניסית בעבר כמו קינואה, דוחן, כוסמת, חיטה, גריסים, פריקי, כל מני סוגי אורז.. מודה שאני אפילו בעצמי לא ניסיתי את כולם. אבל אם את לא אוכלת לחם על סוגיו, יכול להיות שזה יתן לך מענה הולם.

שיהיה המון בהצלחה, ואם תרצי לשאול עוד שאלות או לשתף את תמיד מוזמנת גם פה וגם אצלי בפרטי בשושו

 

[softouch]

תודה

האמת שאני מכירה את הכל
אני כן אוכלת לחם וקמחים. פשוט לא דגנים מבושלים..לא אוהבת.
טופוטי ומעדני אלפרו גם לא אוהבת, מכירה שנים
הגיע הזמן שאני אתחיל לבשל לעצמי ולהקפיא באמת.
תודה

 

[softouch]

וכל מה שכתבת- נכנס לי

עמוק לתודעה, להפנים ולזכור. ונכנס לי גם ללב, כי אני לא מוכנה לקחת חלק בזה. אכפת לי. כואב לי. מרגישה אמפתיה לסביבה שלי, רגישה לכאב של אחרים. לא רוצה לגרום לאחרים לכאב, היה לי מספיק הרבה כאב בחיים שלי, מכדי להיות מסוגלת להמשיך לייצר עוד....אני רק בנאדם אחד. קונה אחד. אבל ביחד עם עוד אנשים ומתעניינים וצעדים קטנים (כמו החלטה של אמא לא להכניס יותר לבית את מוצרי החברה בכלבוטק לפחות...) יכולה לחולל שינוי ומודעות!

לא מוכנה להעלים עין לשקר לעצמי או להתמם ולהקטין ראש ולחשוב שהמצב יותר טוב וכמו שרבה אמרו לי אחרי התשדיר בכלבוטק "נו מה לעשות שהעולם אכזר אבל חייבים לאכול משהו..חייבים בשר וחלב וקוטג'. אחרת איך נחייה?? האדם עליון ותמיד ניצל חיות אז אין ברירה". אני בהלם מהתגובות שקיבלתי שמעידות על בורות או הקטנת ראש וכל מיני הטיות בחשיבה שפשוט מקלות על המצפון של אנשים, כדי שלא ירגישו רע עם עצמם, ממציאים תירוצים להצדיק את המעשים.