תודה רבה לך ../images/Emo140.gif
קודם כל אני מודה לך המון על מהשכתבת את כותבת גם נורא יפה ומרגש ומה שכתבתי זה פשוט את יודעת משו שיוצא מהלב אז תמיד יוצא איכשהו מובן ונוגע לאנשים,יודעת אנחנו פה מתעסקות באהבה ,רגשות,דברים אנחנו מתמודדים איתם יום יום ,קשיים שנראים לנו לפעמיים סוף העולם,אני לפעמיים מביטה על אנשים ש-הקשיים שלהם גדולים יותר התמודדיות קשות יותר מכסף אהבה וזו קצת חוצפה ואפילו לא יפה לומר ,אבלאני מתנחמת בצרות שלהם,לפני קצת ,לא ממש היה לי ערך וכל דבר לקחתי ''יהיה מה שיהיה ,על הזין שלי'' (סליחה על הביטוי )עד שיום אחד נתקלתי בקבוצה של ילדים עם פיגור שכלי התנדבתי לא יודעת למה, סתם כי הרגשתי צורך לעשות ''משהו חשוב'' בהתחלה נגעלתי ,לא הבנתי '' מה למה מה אני עושה פה בכלל'',אבל,ככול שחלף לו יום ועוד יום,למדתי להכיר אותם הכי טוב את הרצונות שלהם את הקשיים שהסתכלתי אליהם וראיתי התמודדות לא רק עם עצמך אלה גם עם חברה שלא מקבלת אותך ולא משנה מה תעשה אהבתי אותם חיבקתי אותם הם תמידבצורה כזו או אחרת הודו לי על מה שאני עושה בשבילם אבל הם לא ידעו לעולם מה הם עשו בשבילי מה הם נתנו לי ,כוחות ,דרכים להתמודד לא להסתכל על דברים כמובן מעליו כי האפשרות שיש לנו ,ללכת ,לצחוק,לאכול,להתרחץ לבד ,לרוץ ולעשות צריכים שלנו לבד בלי עזרה ובלי שהסתכלו עליך כאל פריק זה דברים בשגרה אצלנו ,למדתי להסתכל על השמיים ,על הירח על הדברים הקטנים שיש לנו ש שמושטים לנו בלי תמורה בלי לקבל ואנחנו בכלל לא שמים לב לקיום שלהם ואני חושבת ש (אני עכשיו בוכה כמו תינוקת) כל פעם שקשה לי,אני נזכרת באותם ילדים ואני מרגישה חזקה ואני לא יודעת אם זה פייר או הווגן ככה להשתמש בהם אבל אם הם ידעו כמה כוח הם נותנים ולמרות הכל,כשקשה אני בורחת לתוך עצמי מתחבאת מהעולם לא בא לי לשמוע אף אחד ורק רוצה שיהיה בסדר להאמין שיהיה ויודעת שגם עכשיו בסדר כי אני הולכת, אני עובדת, אני צוחקת ואני חייה ולא משנה למרות הקושי למרות הכאב צריך להצליח,ששום דבר לא ישבור את מי שאנחנו יודעת,אמא שלי חלתה וזה הדבר שהכי שבר אותי,יותר מכל דבר אחר בעולם ואני מוכנה לתת הכל כדי שהיא תהיה בריאה כי לראות אותה ככה חלשה פתאום לא מקבלת את זה ולפעמיים אני כועסת על כולם על אלהים שהוא ששכח אותי וכאילו האמונה שבי הולכת נגזלת ממני ואני לא רוצה ואני פשוט מרגישה מין ריב פנימי עם עצמי ''יהיה בסדר',''הכל יעבור,אמא תהיה בסדר את תהיי בסדר'' ו..לא יודעת אני רק רוצה ללכת לישון ולקום שכל הסיוט הזה נגמר(וג של בריחה אה?)
) מה שסגר אותי על זה היה המייל שהשארת לגבי העדות....רק אצל אחת המייל מסתיים בקו תחתון