שאלה לי אליכם

[Lost & Delirious]

שאלה לי אליכם

מאז ומעולם הדבר שהכי היה שנוא עלי היה הגדרות אני נמנעת להגדיר את עצמי בכל צורה מכל תחומי החיים וממהרת להתנער מהגדרות ברגע שמציבים לי אותן תמיד הרגשתי שבכל מצב שבו יש לי אפשרות להשתייך לקבוצה חדשה דבר ראשון שאני עושה זה לשלול אותה ולבקר אותה ומצד שני יש לי רצון להתקרב אליה. מה שיוצא בסוף זה שאני תמיד מרגישה שאני "ליד" ולא "בתוך" למשל כשהתחלתי תיכון בשנה הראשונה לא יצרתי קשרים עם אף אחד. פשוט כי לא הפסקתי למצוא בהם פגמים ומה רע בהם ולמה הם ככה וככה. ורק מהשנה השנייה התחלתי להתקרב אליהם וליצור קשרים. אבל עדיין הקשרים שיצרתי היו שטחיים בלבד. כך שהרשתי לעצמי להתקרב ומצד שני לא יותר מדי כאילו שאני גם איתם וגם בלעדיהם. אני חייבת לציין שמהסיבה הזאת יש לי חרדה חברתית שמציקה לי מאוד. את החברות האמיתיות שלי אפשר לספור על כף יד אחת. השאלה שלי בעצם היא האם זה מצביע על תכונה מסוימת באופי שלי? והאם יש דרך להתמודד עם זה? אם זה עוזר אני בת 18 כמעט ומסיימת י"ב תודה מראש

 

[גרא.]

את באופייך,כנראה זהירה מאד,לאו

דווקא בנושא החברתי..כפי שאת מתארת,את זקוקה לזמן ולהוכחות שהכל כשר כביכול,ואת יכולה להתחבר ולהצטרף,או לקבל ולעשות מה שרצית.יש כמובן כאלה שהם מאד ספונטאניים,מוחצנים מצטרפים בקלות לכל חברה,ועד מהרה גם תופסים מקום מרכזי בה.את מאלה הזקוקים לזמן,אולי היותר נוטה לאינטרוורטייות, וחשה צורך להיות יותר בטוחה בבחירתך.ההתלבטות בין לבין,הנסיון למצוא פגמים,כדי להצדיק את אי הבחירה שלך (תגובה אופיינית של דיסוננס),יש בהם גם ביטוי של חוסר ביטחון,הקשור כפי הנראה לאופייך היותר מופנם.אני כלל לא בטוח שאת צריכה להשתנות,או לנסות להיות אחרת.מאחר וגישתך לחיים,מקובלת ונפוצה מאד..לא תמיד זה האימפולסיבי נפגע,במידה ופועל ללא מחשבה.אבל זה הזהיר,הבודק,ושוקל את צעדיו,עשוי להימנע לעיתים מתוצאות הרסניות.מכל מקום את כנראה מתגייסת לצבא לאחר סיום לימודייך,וההסתגלות שלך לחיי הצבא,ההכרות שלך עם אנשים ותפקידים,עשוייה לעזור לך להשתנות,אם את חפצה בכך.