שאלה לירושלמיות

[כיסוף H]

תגובה

תודה לכולן על האמפתיה ועל התגובות הענייניות. כרגע אינני פנויה רגשית לכתיבת מכתבי תלונה בכל הקשור לאמי, האבל טרי ואני מתאבלת עליה שעה אחרי שעה. ישנו הבדל מהותי בין שתי המחלקות מבחינת יחסו של ביה"ח אל המאושפזים בהן, יולדות מכניסות לביה"ח את עיקר כספו, כל יולדת "תורמת" לביה"ח אלפי שקלים ולכן בתי החולים משקיעים המון באטרקציות ליולדות. לעומת זאת במחלקה הגריאטרית ובמחלקה האונקולוגית שיעור התמותה גבוה והרופאים עומדים מול הכשלונות שלהם לכאורה , מה שמזיק מן הסתם לתדמיתו של ביה"ח ולכן הם מעדיפים שהחולים האלה יהיו מאושפזים בהוספיס או במוסדות סיעודיים וממש לא בוררים את עובדי המחלקה.

 

[צבעונית1976]

גם אני ילדתי שם../images/Emo20.gif

3 חודשים אחרי שאמא הלכה. היה סביר....רק הקושי לקבל חיים במקום שלקחו לי אותם היה אירוני....אך עם זאת הגיוני. אשמח לשמוע ממך...

 

[צבעונית1976]

ההודעה כוונה לעודליל אבל ברוכה הבאה

 

[m o n a l]

לאתי

קודם כל, ברוכה הבאה לפורום. שנית, דיברת על כדורים שנתנו לאמך, וזה הזכיר לי שכשאמא שלי הגיעה לבית החולים אז בלילה הראשון היה לה קשה להיות בבית חולים והיא מאד רצתה ללכת הביתה, היא הייתה מאד חסרת שקט, ולכן היא ניסתה לקום, ואז היא נפלה על הרצפה ונהיו לה סימנים כחולים בכל הגוף. הצוות הרפואי במקום לבדוק את המצב שלה או לראות שלא נגרם לה נזק הרים אותה באגרסיביות (כך היא סיפרה לי למחרת) ושמו אותה במיטה ונתנו לה כדורי שינה. למחרת הגעתי ב 10 בבוקר וראיתי שהיא ישנה מאד חזק וארוחת הבוקר ליד המיטה הכל קר ומגעיל והיא לא אכלה כלום. אח"כ באה אחות ואמרתי לה שאני לא רוצה שיתנו לה כדורי שינה, וחבל שהיא לא אכלה. אבל זה לא עזר והשבועיים שהיא היתה שם כל ערב נתנו לה כדורים גם כשהיא לא רצתה נתנו לה בכוח. בבית חולים הזה כוח העזר אפילו מתעצל לרחוץ את החולים והם מבקשים מבני המשפחה לעשות זאת, כשראיתי באיזה גסות רוחצים אותה הייתי קמה ב 6 ורצה לבית חולים כדי לרחוץ אותה כדי שהם הברוטליים האלה לא ייגעו בה. היה לה סיוט מזה.

 

[m o n a l]

--

גם אני ילדתי בשערי צדק, אבל שנתיים לפני שאמא שלי נפטרה. והיום אני לא מסוגלת להתקרב לבית החולים הזה, או לעבור משם בכלל...

 

[m o n a l]

שאלה לירושלמיות

אימי נפטרה לפני חודשיים בבית החולים שערי צדק. היא הייתה מאושפזת במחלקה האונקולוגית שבועיים לפני שהיא נפטרה, והיחס שם היה פשוט מזעזע, לא מספיק הסבל הפיזי והנפשי שהיא עברה בעקבות המחלה הזוועתית - מחלת הסרטן, היינו צריכים גם להתמודד עם היחס הרע והמזלזל של אנשי הצוות, חוסר הסבלנות וחוסר ההבנה שלהם כלפיה וכלפיי החולים במחלקה. לדעתי, במחלקות אונקולוגיות צריכים להיות אנשי צוות מאד רגישים ומבינים שינסו לחזק את המשפחה וכמובן שיהיו סבלניים כלפיי החולה עצמו. אמא שלי שהגיעה למחלקה הייתה כבר מאד מטושטשת ולא כל כך הבינה לאן הבאנו אותה, וכאשר היא ראתה את היחס הגרוע של המטפלים היא לא האמינה שהיא נמצאת בשערי צדק, היא חשבה שהבאתי אותה להוספיס לחולי סרטן, והיא הייתה אומרת לי " למה הבאת אותי למקום הזה, מתעללים בי פה, קחי אותי הביתה, אני מתחננת אלייך" האם יש כאן בנות שאמא שלהן נפטרה בבית חולים שערי צדק במחלקה האונקולוגית? האם גם אתן חוויתן יחס דומה?

 

[כיסוף H]

אותי הכי זעזע שם

שלמרות שמדובר בבי"ח דתי והיו שם כמה נשים חרדיות מתחת לגיל 60, גברים היו רוחצים אותן ושמים להן חיתול (ממש בימים האחרונים) והן ממש היו נבוכות מהענין (כולל אמא שלי), כשהערתי על כך התייחסו לזה בביטול ואמרו משהו כמו "במצב כזה זה מה שחשוב עכשיו...". למען ההגינות אציין שהיו שם גם שתיים - שלוש אחיות נחמדות במיוחד ורגישות. כמה ימים לפני מותה, הרופא של אמא שלי עשה מעין "כנס" של רופאים צעירים וסטאז'רים סביב מיטתה והדגים על גופה העירום לחלוטין איפה התחילה המחלה ולאן התפשטה וכו'. אמא שלי היתה אמנם בהכרה חלקית ולא כ"כ הבינה מה נעשה איתה, אבל התחושה היתה קשה ואני הייתי חסרת אונים.

 

[אשבל1]

אני חושבת שזה מזעזע

מייעצת לכן לכתוב מכתב להנהלת בית החולים עם פירוט כל השתלשלות העיניינים, צורת הטיפול וחוסר השמירה על כבוד האדם. גם אולי זה יעיר שם מישהו, וגם תרגשנה יותר טוב, שעשיתן עם זה משהו...

 

[קינגית7]

מאד כאב לי לקרוא את מה שכתבתן

הייתי רוצה שתתלוננו כמו שאשבל הציעה, למרות שזה קשה. כואב מאד לדעת שהאמהות שלנו, בשביל אנשי צוות מסוימים היו רק גוף חולה ולא אדם עם רגשות, כבוד עצמי ונפש עדינה וסובלת. גם אם הן מחוסרות הכרה לחלוטין או חלקית, מדוע לנהוג בהן כך??? אני חושבת שזה נורא. אני, בכוחות קטנים מאד שנשארו לי, עצרתי את רוב הדברים הללו, שניסו לעשות, כמו ללמד מתמחים או לערוך בדיקות לא נחוצות, אבל קשה מאד לעצור את הכל. קשה מאד לנעול דלת בבי"ח כאשר אין מנעול עליה ואנשי צוות מן המין הגברי יכולים להכנס בחופשיות.קשה להיות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע פיזית בכל רגע שם. איני יודעת מה נעשה שם כאשר אני לא הייתי נוכחת. על כמה דברים אני יודעת והם פוצעים בי כל פעם שאני נזכרת בהם. הזוועות האלה חייבות להפסק.

 

[צבעונית1976]

בנות תתעוררו!../images/Emo36.gif

אימי יקירתי נפטרה בבית החולים שע"צ אחרי שהיתה אחות בבית חולים זה עשרות שנים והיתה פרסונל אך ללא הועיל....זוהי המחלקה הכי מזוהמת וטונפת מבעתת עליי אדמות.בית חולים עם צביון דתי ששווה לתחת....אני מתביישת במקום הזה ובאמת בגחע הזמן שייעשה אישזהו סדר אבל לשווא..... הצוות חסר לב,אנוכי ולא מקצועי.את כל האחיות הזבל שמים שם ללא אבחנה. אני חושבת שזה הגיהנום בהתגלמותו...אין יותר גרוע מהמחלקה הזו שאין ממנה יציאה לחיים. אך צרת רבים זו אינה נחמה,והלוואי שאף אחד/אחת לא יגיעו לשם אלא יהיו בריאים ושלמים או יטופלו במקום אחר..... הלוואי שאוכל לשכוח את התקופה של האשפוז במחלקה הזו ,חודש וחצי של גהנום עלי אדמות ותחנונים לקבלת צלם אנוש.... מצטערת על הבוטות! ובכל זאת שניפגש הירושלמיות? תשלחנה לי מסר מי שמעוניינת ונקבע..! ערב טוב!

 

[m o n a l]

לצבעונית

מתי אמך נפטרה? וכמה שנים היא סבלה מהמחלה? אשמח אם נקבע פגישת תמיכה לבנות הירושלמיות (וגם לא לירושלמיות, מי שמעוניינת). [email protected]

 

[צבעונית1976]

בוקר טוב../images/Emo143.gif

אימי נפטרה ב-17.12.2004. סבלה מהמחלה17 שנה..... אז בואו נתחיל להתארגן?

 

[אשבל1]

ההודעה הזו העסיקה אותי

ויש אתרים בנושא זכויות החולה, תכנסי בגוגל לפי "זכויות החולה" ותמצאי את חוק זכויות החולה ויש פורום שמטפל במיוחד בזכויות החולה.

 

[אשבל1]

באתר של ביטוח לאומי

WWW.BTL.GOV.IL תיכנסי לחוקים ותקנות, משם לחוקים ושם תרדי למטה עד שתגיעי לחוק זכויות החולה ותראי שיש גם עונשים על הפרת החוק.לא שאני ממליצה לך להיכנס למלחמות אם אין לך הכוחות הדרושים לשם כך, אבל אולי לכתוב מכתב תלונה כמו שהצעתי קודם.

 

[m o n a l]

לאשבל

קודם כל, תודה על התגובות. שנית, את צודקת, לצאת עכשיו למלחמות ומריבות עם גורמים במערכת הבריאות מצריך הרבה כוחות נפשיים, ולי, לצערי, ממש אין כוח לזה, בפרט בשל העובדה שלאמא שלי זה כבר לא יעזור, וגם אני לא באמת מאמינה שזה ישנה משהו. אני יודעת שמגיעות אלפי תלובות על בית החולים שערי צדק, ועובדה שכלום לא משתנה. אולי עוד קצת זמן שאני אתאושש קצת מהאובדן הטרי אני אעשה משהו...

 

[עודליל]

אימי טופלה בבית החולים הזה

15 שנה, לא במחלקה המדוברת אבל במשך השנים היינו שם באין ספור מחלקות.ולתקופות אישפוז ארוכות, אכן יחס מזלזל לחולים כאילו שהם סתם בובות שם. (חייבת לציין שיש גם יוצאי דופן שנתנו הרגשה נהדרת). אבל הרבה יותר חמור, זה הרשלנות בטיפול במחלקות השונות, או במקרה היותר גרוע אי נתינת טיפול הולם. שונאת את ביה"ח הזה, ורק שתדעו שהבן שלי נולד שם (רק כי בזמנו אמא שלי טופלה שם ורציתי שהיא תוכל לבקר אותי) ובנס הוא איתנו היום לאחר מחדלים רבים שהיו בלידה שלו.

 

[צבעונית1976]

ברוכה הבאה!../images/Emo24.gif

שמחה לראותך... אולי תצטרפי לקבוצה שמתגבשת ....?

 

[קינגית7]

האם מישהי קראה בידיעות או בהארץ את

הכתבה על שני אחים מפורסמים למדי (לא זוכרת את שמותיהם), שהתלוננו על רופא שטיפל באמם, שנפטרה לבסוף? זה היה לפני כמה שבועות/חודש ומשהו? הם התלוננו והיו מגובים גם במשרד רוה"מ ולכן גם התייחסו ברצינות לתלונה שלהם. נדמה לי שהם גם קיבלו פיצוי כלשהו והצליחו להכריח את הרופא לתלות שלט במשרד שלו שמסביר שלכל חולה הזכות לקבל חוו"ד שנייה (כי הוא התנגד לזה בקשר לאמם והיא מרוב פחד לא פנתה לרופא אחר).

 

[סְקָאלִי]

בהארץ, איתן גרין אאל"ט.

גם סיפור מעצבן. יש רופאים שלא ברור מאיפה יש להם עזות המצח להגיב רק מהאגו ולאסור על חולים לבקש חוות דעת שניה. זו זכות בסיסית של כל חולה. אפילו מקבלים החזר כספי על כך [מביטוחי בריאות]. כשאדם חולה, הוא כל כך תלוי ברופא שלו, שהוא חושש להכעיס אותו, ומבחינה זאת הוא בבחינת בן ערובה שלהם. גם בני משפחתו מרגישים בד"כ "לא נעים", ויתכן שאח"כ יכו על חטא, כפי שקראנו בכתבה הזו.

 

[סְקָאלִי]

שידור חוזר

ביום שפרסמת את ההודעה עניתי לך תשובה ארוכה, אך משום מה היא לא עלתה לפורום. לקח לי זמן להתגייס לכתוב על זה שוב, זה נושא מאוד כואב. הלב ממש נכמר מלקרוא את התיאורים שתיארת, ומן הסתם בנות רבות כאן נזכרו בסיטואציות שונות, זאץת ועוד - אנחנו יודעות מה שאנחנו רואות, לא מה שקורה כשאנחנו לא שם. מה שכתבת הזכיר לי נושא שנידון כאן לפני מס' חודשים בפורום, בעקבות חשיפה של אילנה דיין ב'עובדה' על ד"ר שמואל לוי, מבית הרצפלד בגדרה, החלאה שעשה ניסויים במאושפזים בבית החולים הסיעודי [לכאורה, לכאורה] לטובת קידום מחקרים שלו ולקידומו האישי. כמה מזעזע! אמי הייתה מאוזשפזת בבית החולים הזה. אמנם לא בתקופה האמורה, אבל זה כל כך זעזע אותי. ניסויים בבני אדם! אחת המחולות שנפטרו הייתהמ ישהי שניצלה מהניסויים של מנגלה בושאה, רק כדי למות כתוצאה מזיהום שנגרם לה כתוצאה מכך שלטובת המחקר של הנ"ל, החליטו לשאוב לה שתן במזרק מהבטן. גם לאדם חולה יש זכות על גופו, וזכות להתנהגות אנושית. לאף אדם ל א מגיע יחס כמו שתיארת או כמו שהזכרתי כאן. כתבתי לך בזמנו שאני מנחה שעכשיו זה זמן האבל שלך, ומן הסתם יש לך דדברים אחרים לעסוק בהם, הרי זה מצריך אנגיות נפשיות לא מועטות. בכל מקרה, אם תרצי בבוא היום, ותוכלי, אני חושבת שיש חשיבות רבה בכתיבת מכתב והגשת תלונה בנידון. איכשהו יש הרגשה שעד שלא פונים לאילנה דיין או לאמנון לוי, שום דבר לא זז כאן. צר לי שנאלצתם לעבור כזה סבל, בנוסף לסבל שהיה נתון.