שאלה לטאי-צ`איסטים(פליט IOL)

שאלה לטאי-צ`איסטים(פליט IOL)

האם משתלם לקום מוקדם כל בוקר(4:30,5:00)ולצאת לעשות אימון של שעה על חשבון שינה רצופה עד שעה יותר מאוחרת? האם אימון בוקר בחיק הטבע בשעות מסויימות(בוקר מוקדם,בין הערביים) מביא להתפתחות יותר מהירה מאשר אימון במקום סגור ולא מרווח בשעות יותר סבירות? בקיצור, מה הזמן והמקום ההכי יעילים להתפתחות נכונה? בתודה אייל
 
את האימון צריך להתאים לסדר-היום

ולא להיפך - אחרת האימון יעיק עליך, ולאורך-זמן לא תוכל להתמיד בו. אם מסתדר לך לקום שעה לפני הזמן בבוקר ולהתאמן - לך על זה; בקיץ זה די נוח, בחורף תוכל לשנות. יש יתרון לאימון באויר פתוח, אבל היתרון הוא בהרגשה טובה ולא בקצב ההתקדמות; ואני _ל_א_ ממליץ על אימון בחמסין ו/או גשם. יש גבול לכל שטות. אבל אחרי כל מה שאמרתי, הכי חשוב זה פשוט להתאמן! רצוי מאוד שהאימון יהיה בשעה פחות-או-יותר קבועה, כדי שהגוף יתרגל למחזוריות - אבל להיות גמיש עם זה. הטאי-צ`י צריך להשתלב בחיים שלך, לא החיים שלך בטאי-צ`י. לך להתאמן (-:
 
משתלם ?!?! ברור!!

אין דבר יותר טוב מאשר לקום לפנות בוקר (או יותר נכון ליפול מהמיטה...), ולצאת לאימון בוקר בטבע. אמנם אני לא מתאמן בטאי צ`י, אבל גם אצלנו יש בכל יום שישי בשעה 6 בבוקר אימון בחוף הצוק בת``א. מבטיח לך שאחרי כל אימון, אני מרגיש התחדשות עצומה של אנרגיה רק מלקום כ``כ מוקדם בבוקר ולהתאמן בטבע, גם אם אתה מת מעייפות ולא ישנת לילה לפני כן. כמו שאמר אחד מהחברים שמתאמנים דרך קבע בשישי בבוקר: ``האימונים האלה שווים זהב``!! חוץ מזה, רק לראות את כל הזקנים שבאים לשם כל בוקר, רצים ונכנסים לים, מעורר מוטיבציה לבוא לאימוני בוקר הללו.
 
לא להתאמן בגשם??? מה פתאום??? :cool:

אחד האימונים הכי כיפיים שהיו לי היו בפארק בגשם... כל הטאיצ`יסטים והקבוצות האחרות (מפונקים... :) ) ברחו, נשארנו רק אני וסנסיי, והחרבות... היה ממש ממש כיפיי... אווירה של ... של... של.. ימי הביניים ביפן. טוב, נסחפתי. :cool:
 
מה שרק מוכיח מה שאני אומר כבר הרבה

שנים: היפנים מטורפים. חיילים, שכירי-חרב, ופאנאטים למיניהם, צריכים להתאמן בכל מזג-אויר. כל השאר - לא. הרי היפנים מתאמנים יחפים בשלג, כדי לפתח ``רוח סמוראית``. הרבה בריאות זה לא נותן... וחוץ מזה, לשבת אח``כ רטוב באוטובוס, זה ממש על הפנים (-:
 
קודם כל, אני גר קרוב,

אז אוטובוס זו לא בעיה... לגבי אימון בגשם, זה לא ממש סבל, זה פשוט נחמד. באמת... תנסה פעם. וחוץ מזה, בנושא פאנאטים, חוץ מהנטייה היפנית לסבל (ראה ערך ספוקו) למדתי לא מזמן על היאמאבושי, לוחמי ההרים היפנים (הם המקור לשיטה שלנו) הדת שלהם (מיקייו שוגנדו) עוסקת ביחס בין חיים, אהבה ו... כאב. הם מאמינים שכאב וסבל יכולים להוביל למודעות גבוהה יותר, והיו עושים כוויות ברגליים ותולים את עצמם הפוך מעל מדורה... אבל זה כבר מוגזם... אני אשאר עם אימונים בגשם
 
למעלה