שאלה לחבר'יה

שאלה לחבר'יה../images/Emo35.gif

האם אחרי שאתם שומעים על פיגוע שארע, פתאם האנדרנלין בגוף שלכם עובד שעות נוספות ואתם אומרים לעצמכם "היום אני יוצא למשמרת!"??
או שזה לא ממש משנה את ההרגשה?
או האם זה קורה לכם גם כמתרחש פיגוע לא בעיר מגוריכם? שנשמע רק בשורות טובות, אמן!
 

Lt ResheF 55

New member
תשובה לחברה

לא הייתי קורה לזה אדרנלין, אני אישית בזמן ההתנדבות שלי הייתי מרגיש יותר כעס והרצון לבוא ולהתנדב כי זה מראה שהפיגועים עדיין םה ואם אפשר לעזור במניעה למה לא, ואם זה בעיר שלי, אז ההרגשה תהיה אכזבה, אם באותו יום לא עשיתי משמרת... זה יהיה מבאס, כי יכול להיות שאם הייתי בא למשמרת זה היה נמנע, מין תחושת אי-וודאות.
 
אני אישית הרגשתי את זה שהייתי בחו"ל

אני הרגשתי את זה שהיו את שלושת הפיגועים הייתי אצל אחותי- נכנסתי לפורום הזה וראיתי- אצלי היה 10 בבוקר ככה - נראה לי היה פיגוע ב נתניה (לא בטוח) . יום לפני חזרתי ארץ אחרי שנחתתי בשדה תעופהJFK ב ניו יורק. אני פוגש את בן דוד שלי באולם קבלת האורחים הוא סיפר לי על הפיגוע על יד צריפין- ישר דאגתי לחברים שלי ושחבתי עליהם מה הם עושים ואם הכל בסדר איתם ממש דאגתי להם-והראש שלי היה איתם.. זאת הרגשה מזה קשה אני אישית דאגתי להם שלא יבוא עוד איזה בן אלף ויתפוצץ עליהם וחס וחלילה אני יאבד אותם- הם כמו אחי םשלי ואני ממש אוהב אותם מכל הלב.
 

שלום30

New member
כמה צדדים למטבע

יש כאלה שיצאו למשמרת במרץ - בהרגשת הם מצילים את העיר יש כאלה שיצאו למשמרת כאובים וכועסים - אוירת נקם ורצון לכסח... יש כאלה שלא יצאו בכלל - אם המשטרה לא הצליחה למנוע, ברור שהמשא"ז לא יצליח. ויש כאלה שיצאו למשמרת באוירה רגילה - מה להם ולבלגן הזה
 
שלום הכל תלוי ע"ל מצב רוח וההרגשה

תראה שאני הייתי רחוק זה היה קשה לי מאוד האוירה הזאת שם זאת לא היה האוירה החמה הכואבת הזאת בארץ וממש התגעגעתי לארץ להיות עם המשפחה ועם החברים. שאני הייתי מתנדב הייתי את זה נותן מכל הלב להיות עם החברים שלי שהם נהפכו להיות המשפחה שלי- המקום שאני הייתי מתנדב מקום קטן אך עם הרבה חום ואהבה בין האנשים פה תראה לי בסיס בארץ שיוצא לטיולים ביחד מזמין חברים אליו הביתה לעל האש..? אין מקום כזה(כפי שאני יודע
) ככה אני הרגשתי את זה. דבר שני וחשוב- אלימות זה לא פותר הכל ממש אבל ממש לא פותר -אם מכסחים איזה ערבי... גם הם בני אדם (יא רייט
) ואלימות נגדם לא פותר בכלל..
 
אצלנו בבסיס

רוב החבר'ה- החבר'ה הירושלמים, שלצערנו יודעים יותר מידי מ'זה פיגוע, יוצאים במרץ למשמרות- בהרגשה שהם יכולים להציל את העיר, בשילוב של כעס ואווירת נקם ובהחלט אפשר להבין אותם. בד"כ באותו יום של פיגוע פתאם נהיה גל של מתנדבים שרוצים לצאת למשמרת (כולל אותי- לעיתים
).
 
למעלה