שאלה להורים

[ronat3]

חצי שנה זה לא הרבה זמן

חוץ מהשאלונים עשית עוד משהו? טיפול? קבוצה?

והתחושת שייכות- מה זה אומר לגבי היוםיום שלך?

 

[רנה73]

שייכות

השייכות מרגיעה אותי במובן שאני יודעת היכן "למקם" את עצמי. לפני כן חשבתי על עצמי כעל אוסף של קשיים, עכשיו יש להם קורת גג אחת

תראי, החיים נשארו אותם החיים וההתמודדויות חייבות התייחסות, אבל עכשיו אני יודעת שקשה כי יש שונות נוירולוגית מסויימת כנראה.
האמת, אף אחד בסביבתי לא יוותר לי על דברים שלא כל כך נעימים לי לעשות רק כי אני "אשת אמצע", אבל אולי זה יהפוך אותי לקצת פחות ביקורתית ושיפוטית כלפי עצמי....

 

[ronat3]

אפשר גם לקבל את הקישור לשאלונים?

 

[schlomitsmile]

http://www.acisrael.org/?page_id=54

http://rdos.net/eng/Aspie-quiz.php

כמובן ששאלונים שכאלה אינם מחליפים איבחון,
הם רק נותנים אינדיקציה.

 

[ronat3]

תודה

 

[schlomitsmile]

ברוכה הבאה למועדון

 

[TikvaBonneh]

אני שמחה שמצאת קבוצת השתייכות

לא מזמן כתבתי כאן שמחקרים מראים שיש יותר אנשי אמצע מאשר אנשי ספקטרום אוטיסטי.

 

[dina199]

הגיוני

יש יותר נ"טים מאשר אני אמצע.
ויש יותר אנשי אמצע מאשר א"סים.
אבל עדיין , כווווולם קיימים

 

[schlomitsmile]

למרות שחלק שקופים...

 

[TikvaBonneh]

אולם של אלף אנשים שמע את ההרצאה הזו.

עכשיו אתם מפורסמים.
מתוך תקציר ההרצאה:
Many people in the general population have marked autistic features

 

[schlomitsmile]

הידע התיאורטי היה קיים גם לפני ההרצאה הזאת ועדיין, הרבה לא נ"טים, ואולי במיוחד א"אים (אולי כי השונות שלהם פחות בולטת חיצונית) מדווחים על הרגשה שהם שקופים לסובבים אותם.

פעם שניה באותו שירשור שמישהו לא נ"ט משתף במשהו לא קל, ומקבל תקופה מזלזלת מנ"ט.
דוגמא נוספת לאותה מציאות שקיימת למרות הידע התיאורטי.

 

[schlomitsmile]

צ"ל מקבל תגובה

 

[ronat3]

ואני מוסיפה שאלה בעקבות רנה

מה זה עשה לכם לגלות/לאבחן את עצמכם?
קיבלתם עזרה? טיפול?
איך זה גרם לכם להרגיש עם עצמכם?

 

[פרח לי יפה ורוד]

אני-כמעט אחד לאחד

אני עייפה עכשיו.
אכתוב לך מסר בהזדמנות.

 

[אופטיסימיסט]

אצלנו דווקא אשתי נכנסה למחשבות כאלה

די הרבה זמן היא האשימה את עצמה, בכך שהעבירה גנים של אוטיזם כביכול לדור הבא. לטענתה היא בעצמה נעה על הגבול של האוטיזם, מה שלדעתי ממש לא נכון - אז כן, יש בעיות רגשיות, כן יש בעיות קשב וריכוז, כן יש בעיות דיסלקציה, אבל איפה היא ואיפה הספקטרום. אני לא בטוח שהצלחתי לשכנע אותה לגמרי שהיא ממש לא א"סית.

אולי חוויה שכזו היא הוא חלק מהנסיון להזדהות עם הילד, לנסות לראות את העולם מנקודת מבטו.

 

[dina199]

אני באמת העברתי את הגנים

כי זה במשפחת המקור שלי. אני אמנם א"א , אבל אחי ואבי אספים מוחלטים. והאשמתי את עצמי במשך שנתיים עד שהחלטתי שאם אפילו אנשים עם סרטן תורשתי במשפחה מולידים ילדים, אז גם לי מותר.

 

[7ofnine]

אצלי היה ככה

גם אני עברתי חוויה כזו. ומה עשיתי - באופן אוטומטי ולא מודע - כמעט את כל הטעויות שעשו לי אחרים...ועברתי והעברתי הרבה אבחונים וטיפולים. האם זה תרם לי במשהו? לא ממש...זה רק הרחיק אותי יותר ויותר מלהקשיב לאינטואיציה ולקול הפנימי שלי...וחבל...

 

[dina199]

אני לפחות החלטתי במודע

לעשות הפוך ממה שעשו בעיקר לאחי.
הדבר העיקרי שעשו לו זה להאשים אותו בכל הקשיים שלו (כולל הירידה בראיה).
ולפני 50 שנה מי בכלל חשב על איבחונים ?

גם לפני 20 שנה לא כל כך חשבו . ועל המילה אספרגר לא שמעו.
איבחון בתור איבחון לא מחייב שום דבר. אם האיבחונים בכיוון לא נכון , הם לא עוזרים ועלולים גם להפריע.

 

[7ofnine]

גם אני החלטתי באופן מודע

לי זה לא עזר כי בהשפעת הרבה הפחדות מהמטפלים והנשמות הטובות בסביבה איבדתי כמעט לגמרי את יכולת ההבחנה הפרטית שלי, אני בעלת נטייה להיות מושפעת ולא עמידה ללחצים, שכנועים מתוחכמים אגרסיביים והפחדות - ואת זה הבנתי רק בדיעבד. במקרה שלי הטעויות זה לא היה להאשים את הילד בקשיים שלו אלא יותר לעבור שוב את מסכת הטיפולים שעברתי אני, רק כדי להיווכח שוב שזו טעות... זה היה סיפור עצוב.

 

[dina199]

כן ,לוקח זמן ונסיון

להפסיק להיות מושפע מ'נשמות טובות' בסביבה . אני הגעתי לזה רק אחרי שמצבו של הבן שלי היה ממש חמור