שאלה לדיון

[borbardak]

שאלה לדיון

רציתי לשאול בסקר פרטי ולא מדעי, את אנשי הפורום, האם הם מרגישים שהגמגום מונע מהם לפגוש אנשים חדשים? להכיר חברים חדשים? כלומר, זה שיש פחד מאינסוף דברים בחיי היומיום זה מאוד ברור, השאלה היא, האם הגמגום מונע מאיתנו, ממכם, להכיר ולרכוש חברים חדשים, ואני לא מדברת על בני זוג - זו סוגייה נפרדת, לדעתי לפחות... כל תגובה תתקבל בברכה. שבת שלום.

 

[Ultras Maccabi Ta]

לא הייתי אומר מונע

לא הייתי אומר מונע, אם כבר מעכב, או מקשה. כלומר, הרבה יותר קשה ליצור חברויות ,קשרים וכו'. כי זה תלוי הרבה בצד השני.

 

[Impious]

לא חושב

כשאתה נמצא בתוך מסגרת כלשהי (צבא, בית ספר, אונ' וכו') אתה נמצא עם האנשים האלה כל יום כל היום, קצת קשה להמנע משלא להכיר אותם

קיצר, ליצור קשר של ממש, כנראה שזה יהיה עם אדם שמקבל אותך בכיף ולא לועג לך, אז לדעתי לפחות זה יותר תלוי בבן אדם מאשר בנו, כמה הוא רציני וכמה הוא מוכן להכנס ל"מחוייבות" שכזאת עם אדם מגמגם. אז אני עם אולטרס מכבי

שבת שלום לכולם!

 

[av100]

בפרוש לא

אני חושבת שאולי אני יוצרת יותר קשרים מאנשים מסביבי כדי בתת מודע להוכיח לעצמי שזה לא מחסום בשבילי

 

[vicz]

אני חושבת שכן

מזמן רציתי להעלות את הנושא הזה........ נראה לי שכן עד הצבא תמיד הייתי שקטה ובצד התחברתי רק עם מי שניגש אליי בעצמו נחשבתי לביישנית וכזאת שלא מתחברת עם אנשים בקלות והאמת היא שכשאני נפתחת אני פטפטנית למדי (ולפעמים יותר מדי) בצבא התחלתי לדבר הרבה יותר ולהתמודד הרבה יותר העבודה שלי הייתה עם אנשים הכרתי את כולם חלק יותר קרוב וחלק פחות אך רק עם מעט מאוד פיתחתי יחסי חברות אמיתיים כנראה שהייתי רגילה להיות לבד הייתי עצמאית מדי כי לא הייתי רגילה להיות מוקפת באנשים עד עכשיו זה עצוב לי וקשה לשנות את זה לא כתבת מה את חושבת...... ויקי

 

[borbardak]

לויקי, ולכולם בעצם....

ביקשת שאני אכתוב מה אני חושבת, אני חושבת שכמו רוב הדברים בחיים - תלוי. תלוי בקונטקסט של באיזה חברה אתה מבלה את מרבית זמנך (צבא, לימודים וכו'), באיזה מקום רגשי אתה נמצא ביחס לעצמך וכו'. בגדול, אני חושבת, שזה שילוב של השניים, זה נכון שיש גם תלות במה שהצד השני, החברים בפוטנציה מרגישים, ואיך הם מכילים את הנכות שלנו. מצד שני, איך שאנחנו מתייחסים לעצמנו ואיך שאנחנו מקבלים את עצמנו מקרין גם החוצה. במלים אחרות, אני מאמינה שלסביבה או לאדם ממולנו יהיה הרבה יותר טבעי להכיל אותנו אם אנחנו נדע להכיל ולקבל את עצמנו... הדברים האלה מקרינים החוצה בין אם אנחנו שמים לב או לא, רוצים או לא רוצים.... אני מאמינה גדולה בלקחת אחריות אישית על חיינו על אף ולמרות הקשיים, ואני חושבת שדווקא כאן, יש לנו יכולת להשפיע הרבה פעמים יותר ממה שאנחנו חושבים... לשאלת הסקר שלי, לדעתי לא הייתי אומרת שהדבר מונע ממני לפגוש אנשים אחרים, אני אדם עם הרבה חברים ואוהבת סביבת אנשים בד"כ. מה שכן, בהחלט בחרתי להוסיף את הנכות הזו כקריטריון לבדיקת רמת החברות בשבילי, משהו כמו נייר לקמוס, או אבן בוחן בשבילי למידת ורמת החברות שלי עם אנשים. אם אני מסוגלת להיפתח ולדבר איתם על זה - רמת חברות גבוהה ביותר... אשמח לקבל תגובות/חיזוקים/טענות/מענות

רק לא נאצות......