שאלה לדיון -

[חתולה מעוקרת1]

שאלה לדיון -

מה אתם חושבים שמתרחש לאחר המוות? האם כולנו נגיע לאותו המקום? לאותו אור, אנרגיה, אלוהים? האם לא משנה מה עשה כל אדם בחייו? האם גם האדם המוסרי ביותר ורוצח אכזרי יגיעו לאותו אור? או שמא מי שמת נכנס באותה שניה לתינוק חדש שנולד על - מנת לתקן את חייו הקודמים ואם אדם הגיע לשלווה או למה שהוא היה צריך להגיע אז רק אז הוא יסיים את גלגוליו?

 

[ניני5]

חתולה, אני בדיוק קוראת על זה

2 ספרים. על החיים אחרי המוות. וזה ממש מופלא. מעניין ומרתק. ונותן המון שלווה. לפי הספרים גם רצחים מוצאים את מקומם. ולומדים לתקן את עצמם. לפי הספרים כולם מגיעים לאותו מקום לא משנה מה עשו בחייהם. מאלף מאוד.

 

[HOFMANIT]

איזה ספרים אלו?

 

[ניני5]

HOFMANIT, אני רושמת לך את שני

הספרים. תקראי קודם את הראשון ואחר כך את השני. המחבר של שניהם הוא: ד"ר מייקל ניוטון. 1) מסע הנשמות. תיאור החיים בין הגילגולים. 2) גורלן של נשמות. ניתוח מקרים חדשים של החיים בין הגילגולים. הראשון היה לי קל לקריאה, השני יותר קשה. אני קוראת מהשני מעט ולאט.

 

[עמוס היחיד1]

מרתק ביותר

קראתי את שניהם והם מרתקים מאוד, יש לך מושג איפה בארץ אפשר להיפגש עם מישהו שמטפל היפנוטית בצורה שתוארה בספר? מעניין אותי מאוד לדעת מהי מטרת קיומי כאן,לפי הסיפורים של המחבר, האנשים יצאו ממנו עם תובנות ענקיות לגבי החיים שלהם, המטרות שלשמם הם באו, ומתוך זה גם מהם הדברים שעליהם הם צריכים לתת את הדעת. וגם יש לך מושג על איזה שהוא פורום באינטרנט שמדבר על כל הנושא הזה?

 

[ניני5]

עמוס היחיד1, לא יודעת על טיפולים

אבל אם תכתוב את שפ הספר בגוגל, אולי יעלה גם פורום מתאים תנסה.

 

[שש שבע]

לפי היהדות זה לא ככה.

הנשמות עוברות מסע שתחילתו דין וחשבון על מה שעשו, ואחרי הדין הזה, יש את גזר הדין, גהינום היא התחנה האחרונה של החוטאים יש דברים הרבה יותר גרועים. כמו כף הקלע. ועוד ועוד. יש נשמות שנכרתות, כלומר מושמדות כי קילקלו את עצמן לגמרי בעברות מסוימות, ויש נשמות שחוזרות לעולם הזה לצורך תיקון. ויש נשמות צדיקים שנכנסות הישר לגן עדן. באלה נכללים הרבה סוגים של אנשים ופעולות. כשהנשמה המגולגלת עולה שוב, דנים אותה מחדש גם בחשבון עם הגילגולים הקודמים, כי אז היא נזכרת, ומבחינתה זה פשוט לבוש אחר, אם נשמה אחרי 3 גילגולים לא תיקנה כלום, אין לה יותר הזדמנות להתגלגל, אבל אם תיקנה כל פעם משהו קטן, היא יכולה להתגלגל שובושוב עד שתתקן את הכל. ואגב גם בעולם הבא יש הפרדה בין הגויים ליהודים...

 

[ניני5]

שש שבע, עדיף לקרוא את הספר

הוא יותר אופטימי מהדרך ביהדות.

 

[sovlanit]

שש שבע,יופי

לקרוא את דברייך גם כאן. ברוכה הבאה. חיבוק

 

[איל באש]

ברוכה הבאה../images/Emo23.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

מתוך תפישת החיים שלי

החיים הינם הצורה הכי מוגבלת של העצמי שיש. תחשבי על זה לוגית רגע.. שאת הינך הכל, כל החוויות, כל האנשים, כל החומר, וכל היש, ואת מגבילה את עצמך לצורה קטנה מסויימת של אדם עם ידע וכוח מוגבל על מנת להתנסות במשהו. למשל בעיות

ולגבי הנגיעה שלך ב-האם זה משנה מה אנחנו עושים בחיים? הייתי אומר - שלא. יש תכלית אחת לחיים, יודעת מה היא? - להסתיים. עד אז את חופשיה לעשות ככל העולה על רוחך.

 

[bflygirl]

אז יש חיים אחרי המוות????

ואם יש איזה מין חיים אלו בכלל? (אני מעתיקה את מה שכתבתי ע המוות מהבלוג שלי) לא פעם ולא פעמיים הגדירו את המוות כתעלומה הכי גדולה של האנושות כולה. למעשה, עד עצם היום הזה לא הצליחו חוקרים רבים, מכל הרבדים שיש: אנשי דת, מדענים, היסטוריונים וכד´ לפתור את השאלה: לאן בן האדם מגיע אחרי המוות?. מבחינתי אחרי המוות אין חיים, במילה מוות- סוף קיום של משהו, אין בעצם חיים, אז איזה מין שאלה זו בכלל האם יש חיים אחרי המוות? הלא כבר במילה מוות, יש מוות ואין חיים! יתכן כי המוות הוא פסק זמן מסויים, יתכן והמוות הוא "שינת החורף" של בני האדם כמוני כמוך, יתכן והמוות הוא השחרור מהגוף בו כעת הבן אדם נמצא, יתכן שיש אנשים שבכלל לא משתחררים מהגוף שלהם למרות שהם מתים לפרק זמן ארוך, יתכן והמוות הוא רק השלת העור..... "הבארדו תודול" ספר המתים הטיבתי מתאר בצורה מדוייקת להפליא את מסע הנשמה מהעולם בו אנו חיים אל העולם שמעבר, מרגע המוות ועד השיחרור המלא. המילה "בארדו" פירושה מעבר, ו"הברדו תודול" מדבר על המעבר מצד החיים לצד המוות. בחוויה היומיומית ניתן לדמות את התהליך שמתרחש למעבר בין עירנות ושינה. הפילוסופים המצרים הקדומים קראו לשינה "מוות קטן" וטענו שאנו עוברים במהלך השינה תהליך דומה לזה של המוות. אצלנו היהודים, המצב דומה , על כן לפי התורה היהודית יש להודות כל בוקר לאלוהים על שהחזיר את נישמתנו לאפנו. לפי הטיבטים יכולת האדם להבין את המחזור: חיים-מוות, בדיוק כפי שהוא רואה את המחזור: יום-לילה, תאפשר לו לעלות אל מעבר לתפישה הדואלית המגבילה אותו בהבנת המציאות כמכלול. השיחרור מגיע מתפישת האחדות בין האור לחושך. ההתפתחות היא במעבר מתפישה של "זה או זה" לתפישה של "זה וזה" ומציאת ההפכים המשלימים( מזכיר את סמל היינג ויאנג). יש הטוענים ואף הוכיחו במחקרים כי ברגע המוות אדם רואה את האור הבהיר המקורי. האם זהו השלב המכריע? האם זהו השלב בו האדם מקבל הזדמנות להגיע לשיחרור ברגע המוות? או שמא האדם נרתע מהאור הבהיר ומעדיף את האור הדהוי??????? אז אילו מין חיים אלו אחרי המוות? ניתן להגדירם חיים????????? האם המוות תעלומה יותר מהחיים עצמם???? החיים עצמם הם תעלומה אחת ענקית, אינסופית, לא נגמרת, כל פעם אדם מתחיל גלגול חדש, מקבל עור חדש ומתחיל לחיות מההתחלה.... במוות לדעתי האדם לראשונה מסיר את כותנת העור אותה הוא לבש במשך חייו ולובש את כותנת ה"אור"! מבחינתי, אין יותר הנאה גדולה מאשר זו: לראות את האור שבך!, לראות את האור שבחברך, לראות את האור שבבני משפחתך..... אז למה לך לחכות לרגע האחרון?, לסוף?, נצל את החיים עד תומם וגלה את התעלומה האינסופית הזו של חייך! ובקיצור אם מצאת את מעיין הנעורים, תשתה עוד ועוד- כדאי להישאר חי לנצח! חתום באהבה קרנוש

 

[rama69]

סיפור אמיתי

שיחה שהתנהלה היום בין ביתי בת ה - 4 לביני, אמא, את תמותי? כן, את לא תמותי עכשיו, את תמותי כאשר אני אהיה סבתא, נכון חמודה, אמא, כשאת תמותי את תצאי מ"השדרה", ותלכי למקום אחר, אחר כך תחזרי שוב. חמודה, מה זה "שדרה"? אמא שדרה את יוצאת מהשדרה, [אני חשבתי שאני לא מבינה את ההגיה שלה ושוב שאלתי], חמודה, מה זה "שדרה"? שדרה זה עמוד השדרה. וכאן הסתיימה השיחה. קר עכשיו נפל לי האסימון שכל הצ'אקרות שלנו עוברות דרך עמוד השדרה, מרכזי האנרגיה שלנו, החיים שלנו עוברים מהמקום שהיא קוראת לו "שדרה". ותחשבו על זה. בברכת אור המודעות אתי

 

[איל באש]

מדהים, תודה אתי ../images/Emo23.gif../images/Emo45.gif

הילדים יודעים הכל רק להקשיב להם וללמוד.

 

[פעמונית הגשם]

המוות הוא לגבי הגוף האנושי...

הנשמה ממשיכה את תפקידה לפי הספר =מסע הנשמות= שהוא ספר מומלץ!!! או שהיא חוזרת בגלגול, או שהיא עולה לשלבים גבוהים יותר.

 

[איל באש]

ברוכה הבאה ../images/Emo23.gif

ספרים נהדרים

 

[אורגדול המקורי]

יש חיים אחרי המוות

1)לדבריך "מוות-סוף קיום משהו" א)מחשבה פרימיטיבית כמו האנשים הקדמונים שחשבו שלכדור הארץ יש סוף ואם מגיעים לקצה אפשר ליפול ב)את מגיעה למקום מסוים ורואה דלת סגורה יש או אין משהו אחריה? המוות הוא רק דלת כאשר מצד אחד החדר סגור ומהצד השני עולם אחר נפתח ולהיפך. 2)התחלת בשלילה מוחלטת של החיים אחרי המוות ואת ממשיכה ב"יתכן כי המוות הוא פסק זמן מסויים, יתכן והמוות הוא "שינת החורף" של בני האדם כמוני כמוך"... מה שמורה שאת לא כבר לא כל כך בטוחה בדברייך שזה טבעי לגמרי ולא פשע לא לדעת הפשע הוא לשלול מה שאנחנו לא יודעים אשר נובע מהפחד של הלא מודע. 3)את אומרת בתחילת הדף: " מבחינתי אחרי המוות אין חיים" ומסיימת בתחתית הדף ב: "במוות לדעתי האדם לראשונה מסיר את כותנת העור אותה הוא לבש במשך חייו ולובש את כותנת ה"אור"! מבחינתי, אין יותר הנאה גדולה מאשר זו".החלטת?? 4)את אומרת בתחילת הדף: "עד עצם היום הזה לא הצליחו חוקרים רבים, מכל הרבדים שיש: אנשי דת, מדענים, היסטוריונים וכד´ לפתור את השאלה: לאן בן האדם מגיע אחרי המוות?". ומסיימת בתחתית הדף: " יש הטוענים ואף הוכיחו במחקרים כי ברגע המוות אדם רואה את האור הבהיר המקורי"האם כאן החלטת?? 5)לדעתי את פשוט צריכה להקשיב לעצמך הפחד שלך מבלבל אותך את שואלת ועונה לעצמך מה שמורה על פחד בלבול ואלי כעס פנימי מסוים אני לא שופט אותך רק נותן לך כיוון ומנסה להראות לך את דרכך רק באהבה אורגדול..

 

[איל באש]

ברוך הבא ../images/Emo23.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

אי אפשר לענות לך על השאלה

כי היא לא מנוסחת נכון. איך את מגדירה "חיים" ?

 

[איל באש]

לא כולם מגיעים לאתו המקום../images/Emo23.gif

כל אחד מגיע לאן שהוא מאפשר לעצמו להגיע , וזאת על פי תפיסותיו אמונותיו ותבניות המחשבה שלו, ברגע המוות. אין רוצח נחשב דבר רע בעצם, זה רק פירוש שלנו, אנו החיים ע"פ חוקים ונורמות חברתיות. לכן "רוצח" יכול בהחלט להגיע לאותו המקום שאליו מגיע אדם מוסרי. אנו נכנסים לגוף חזרה ונולדים מחדש על מנת לחוות שוב חיים פיזיים, זה קורה לכל אחד שוב על פי אמונתו. למשל ההודים מאמינים שחייבים למצוא גוף אחרי המוות מיד , תוך הכי הרבה 40 יום, וזה מה שקורה להם. נשמה שמסיימת את גילגולייה , סגרה את כל המעגלים, ולכן איננה צריכה יותר את החוויה הפיזית של חיים בגוף , לכן היא גם לא תשוב ותתגלגל פה יותר. נשמה זו תמשיך ותגיע לעולמות אחרים שם תמשיך ללמוד ולחוות חוויות בצורה שונה מהחיים פה. כדור הארץ והחיים הללו הם תחנה בזמן ברגע שהסתיימו הגילגולים פה ,אנחנו לא מפסיקים ללמוד, לא מגיעים אל השיא, אחנו ממשיכים בדרך המיוחדת והמוארת שלנו הלאה...