שאלה לדיון

[idv]

שאלה לדיון

התקיים פה לפני שבוע בערך דיון לגבי "כניסה לקרב" שבו אני יודע שרוב הסיכויים שאני אנצח רק בשביל האגו ולמרות סכנות מאוחרות יותר (כגון תיק פלילי וכד´) השאלה שאני רוצה לשאול נוגעת באותו נושא אך שונה במקצת האם כדאי לי להכנס לעימות עם אדם כלשהו (במקרה שלי זה בעבודה) על מלחמות אגו, מלחמה שאני בטוח אנצח, אבל במלחמה הזאת מי שבטוח יפסיד הוא הארגון. האם תועלתו של הארגון היא מעליי או שעדיף לי לנצח הן על מנת לנצח בקרב הזה והן על מנת למנוע קרבות בעתיד, שאגב גם בהם יפסיד הארגון. המקרה הפרטי שלי הוא שהאדם מקביל לי נכנס לתחום שלי מכיוון שיש לו קשרים עם גורם חיצוני שאליו אנחנו פונים. אם אלך לבוס הוא יעצור את עמיתי מלהתערב (ואז הארגון יפסיד מכיוון שלא ננצל את קשריו) אבל אני אנצח ולהיפך.

 

[alon_o]

מה עדיף לך?

1. כמה חשוב לך "האגו"? 2. כמה חשוב לך שהארגון ירויח? אני אישית מעדיף להשאיר את האגו שלי מחוץ לשאלות מסוג זה, אבל שאלות כמו "מה תהיה ההשפעה של כניסתו לנישה שלך על עתידך" צריכות להשאל. נראה לי קצת אוף טופיק בכל מקרה.

 

[idv]

לאו דווקא אוף טופיק מכיוון ש

אומנויות לחימה כדוגמאת הטאי צי מלמדות אותך לוותר למען צעד עתידי שיועיל לך כלומר בסה"כ תמיד מדובר בך. השאלה היא האם אין אומנות לחימה שמדברת על הכלל. האם בהיסטוריה כשאומני הלחימה היו מתאמנים במנזרים האם הם היו צריכים לוותר מעצמם למען המנזר? לוותר על עצמם למען השיטה/הדרך?

 

[דוד כפרי]

שאלה קשה, אבל אולי יש עליה תשובה,

בראיון ניהול רך בקטע עם רוני שפירא: "ספר על מקרה אמיתי שבו "עשית טאי צ´י" בעסקים. פעם השתתפנו במכרז גדול מאד בעמק הסיליקון. כעבור חודשיים נשארו שני מתמודדים: איי. בי. אם. ואנחנו. הסתבר שלאיי. בי. אם. הייתה תוכנה שעונה על רוב דרישותיו של הלקוח, אבל הם לא היו ערוכים לספק פתרון מערכתי. הלקוח רצה לבחור בהם כי, כמו שאומרים באמריקה : "If you choose IBM no one can blame you" . מצד אחד הלקוח היה ער לעובדה שהתוכנה לא תספק לו פתרון כולל. אנחנו, מצד שני, רצינו למכור את התוכנה שלנו. העסק היה תקוע. קמתי בוקר אחד ואמרתי - נצטרף אליהם. הצענו ללקוח שיקנה מאיי בי אם את התוכנה, יעביר אותה אלינו ואנחנו נספק את המערכת. כעבור שעה הפרויקט היה אצלנו. אני נתקל כל הזמן במצבים כאלה: מישהו מפעיל עלי כוח, ופתאום אני עושה משהו, וזה שמולי אומר "רגע עשית לי טאי צ´י". כשמטיחים בי האשמה, למשל, אני אומר " אתה צודק, עכשיו בוא נראה איך יוצאים מזה." נסה לעבוד יחד עם האיש ההוא: תחום המומחיות שלך, יחד עם הקשרים שלו. למה שמישהו יפסיד?

 

[דוד כפרי]

הערה: לקחתי רק פרט אחד מהראיון,

כדאי לקרוא את כולו!

 

[Yin]

אני לא בטוח שאגו קשור לכאן

יכול להיות שתוצאות כניסתו של עמיתך לתחום שלך יהיו פיטוריך, במקרה שכזה אין אגו יש השרדות, אם זה המקרה - כנס בו בכל הכח. אם הנ"ל לא המקרה, אז דע לך שיש מושג שנקרא "אופטימום מקומי" וזוהי הרעה החולה הגדולה ביותר לארגון - כשעובד עושה את המיטב רק לעצמו ולא מתוך התלכדות עם כיוון תנועתו של הארגון יהיה קרע. קח לדוגמא מחרוזת פנינים, המחרוזת נעה בכיוון מסוים, פנינה שתחליט על כיוון אחר תגרום לקריעת המחרוזת. למה מחרוזת? משום שבאומנויות לחימה עסקינן ובכתבים הקלאסיים של הטאי צ´י נכתב שהגוף צריך לנוע כמו מחרוזת פנינים, יש מידרוג קטן בתחילת התנועה אך בסוף הכל נע יחד. בעברית, טובת הארגון היא טובתך האישית. אופטימום מקומי הינה רעה חולה גם לגוף האדם, חיזוק איבר מסוים יתר על המידה, על חשבון אברים אחרים, מוציא מהרמוניה. עדי

 

[haleth]

אפשר גם באמצע?

זה תלוי גם בעמיתך לעבודה, אבל אני הייתי מנסה לעבוד בשיתוף פעולה איתו, ותוך כדי הייתי מיידעת את הבוס שבמקרה הספציפיהזה אנחנו עובדים ביחד, משום שאתה רוצה להשתמש בקשריו - לטובת הארגון. כך הארגון ירוויח, אתה תרוויח נקודות אצל הבוס שלך, ורוב הסיכויים שהעבודה המשותפת תיצור אחווה מסוימת בינך לבין עמיתך, שתמנע ממנו לדחוק את רגליך (אבל זה באמת תלוי גם באישיותו).