שאלה לדיון

[דגניתהררי]

יוקי, אז אולי הדרך חשובה יותר מהמטרה?

שאלת למה אנחנו נולדים "חרשים" ו"עוורים" - זו הבחירה שלנו לחוות דברים על בשרנו, כל אחד במידה שלו. כמה פעמים שמענו מהורינו את המשפטים "אל תעשה את זה", "זה לא בשבילך", "היא/הוא לא בשבילך" ועוד ועוד וכמה פעמים בחרנו להתעלם מהצעותיהם? ולאחר שחוינו את הדברים, כמה פעמים ראינו שהורינו צדקו? ומה למדנו מזה? שחוויה היא יותר ממראה עיניים ומשמע אזניים. החוויה נחרטת טוב טוב בזיכרון.

 

[yuki09]

דגנית אני אנסה להסביר את עמדתי

בלי ספק דרך היא חשובה אבל שאלה איזו דרך?אנחנו חיים לפי נורמות מקובלות בחברה.כש אנו צעירים ממהרים להיות מבוגרים ,כולם מסביב מלחיצים כבר צריך ללהתחתן (במידה ועוד לא התחתנו) ואם כן אז איפה ילדים ,ומה עם קריירה וכו' וכש אני עשיתי את כל זה ומסתכלת אחורה אני לא מרגישה סיפוק .לא שאני לא מרוצה ממשפחה שלי חס וחלילה או ילדים (אני יום יום מודה לאלוהים שקיבלתי כאלה ילדות נהדרות במתנה) אבל איפה "אני" בכל זה?ולא כאמא או סבתא או תפקיד בחברה .איפה את כיישות אנושית?משהו חסר ?משהו ממקור רוחני יותר!כמובן שלא כולם הולכים בדרך של "נזירים ".הכוונה היא כיצד להבין את רצונה של נשמה אני רוצה להרגיש את החיבור אני רוצה סימביוזה.ויש תחושה ש אני לא מבינה איפה רצון של האני הפנימי ,של נפש ושל נשמה,ואולי יש רצון גם נפרד של הגוף?ולא תמיד דרך הגב אמא ואבא צודקים.וגם יכול להיות שאמירות חיוביות או שליליות של אנשים מסביב באיזשהו שלב נקלטים בתת מודע שלנו וה"תוכנה" מתחילה לעבוד בלי רצון של מודע.כמו נבואה ש מגשימה את עצמה.מקווה שהצלחתי להסביר.

 

[דגניתהררי]

כן, יוקי, הבנתי ואני מאוד מסכימה איתך...

הכוונה שלי היתה בדיוק לזה: הדרך שאנחנו עושים כדי להבין את קיומנו וצרכינו היא הדרך שבה תחילה אנחנו כפופים לקודים חברתיים. היציאה מהמקום הזה וההבנה שלכל אחת ואחד מאיתנו צרכים שונים - היא הלידה מחדש שלנו. היכולת לראות את הדברים בראיה של קבלה (במקום שיפוט). זו עליית מדרגה, מבחינתי. וזה לא משנה אם למדת משפטים או רפואה בגלל הקודים החברתיים במקום תחום אחר, או התחתנת והבאת ילדים לפני שהיית מוכנה לזה בגלל הקודים החברתיים. מה שחשוב הוא שהתפתחת מבחינת מודעות עצמית והגעת לאן שהגעת. אני מסכימה שזה מעורר מרמור מסויים - שבמקומות מסויימים אנחנו חיים את רצון החברה במקום את רצוננו, אבל אם כך המצב - סימן הוא שבאותה תקופה לא ידענו ולא יכולנו אחרת. את הסימביוזה אני לא בטוחה שנוכל לחוות באופן טוטאלי עם הנשמה כל זמן שאנחנו בגוף פיסי - כי הבחירה היתה לבוא ולהתנסות בנפרדות לצורכי למידה, לא? ומה שכתבת על השפעת אמירות חיוביות או שליליות עלינו: נכון, וככל שאנחנו הופכים יותר ויותר מודעים לעצמנו, אנחנו למדים לסנן מה טוב לנו יותר. ולגבי האם ההורים תמיד צודקים... אני עדיין חוקרת את הנושא... משום מה, יוצא שגם אם בטווח הזמן המיידי נראה שהם טועים טעות חמורה, ככל שאני מתבגרת ומסתכלת לאחור אני רואה שיש משהו בדבריהם

. מצד שני, יש מצבים שזה לא נכון או לא נכון כי יש המון דרכים להגיע לנקודה מסויימת, ואולי הדרך שאני בחרתי בה היא הדרך הכי נכונה לי?!

 

[מקווה26]

אני מאוד מזדהה

ואולי בגלל זה אנחנו כאן בפורום, מחפשות הכוונה שאולי מישהו אחר עודע מה שאנחנו לא יודעים, ואולי אז נבין מה המשמעות שלנו בכל המשחק הזה. אני גם מאוד מסכימה שאנחננו תוצר של החברה והלחצים המשפחתיים והסביבתיים...אני מניחה שאם לא היה עליי לחץ, אז הייתי הולכת ללמוד משהו אחר ולא משפטים...בדיוק בגלל זה אני לא מתכוונת ללחוץ על הבנות שלי לכיוון מסויים, שיעשו מה שבא להן

 

[yuki09]

חשבתי הרבה והגעתי למסכנה:

יש חופש בחירה וגדול רק אנחנו לא יכולים לנצל אותו עד הסוף בגלל גורם העיקרי הפחד שלנו.ואולי עוד משהו חשוב שחופש בחירה הרבה פעמים זה דרך של בדידות.מפחד נובעים שאר הגורמים המשניים.בפסיכולוגיה למדתי שפחד הוא אחד המנגנוני הגנה של בן אדם אבל גם ההפך.לפני כל בחירה אפילו מגיל הקטן אנחנו עומדים מול פחד....ואם תגידו מה עם אנשים ש מתים באופן פתאומי ונעשים נכים באופן פתאומי אני עונה:עד הרגע שכל זה קרה הם עמדו בצומת בחירה ובחרו משבחרו....אולי אני מפספסת משהו,ויש עוד משהו מעבר לזה אבל יש לי דוגמה מחיי:חמי בן 56 ולדעתי הוא מנצל את החופש בחירה שלו כמעט עד הסוף(זה אני לא יכולה לדעת רק משאני רואה)הוא החליט שחיים קצרים והוא רוזה לחיות עכשיו והיום.כל שישי-שבת בן אדם מוולה מטיולי טבע שהוא בונה מסלולים ,מצטרפים אליו עוד אנשים שאוהבים משהוא עושה.הוא הכיר מלא חברים חדשים.הוא מקפיד על תזונה שלו במשך כמה שנים עשה היפוך תזונתי 180 מעלות וזה גרם למשבר בזוגיות (לא רק זה) יותר מזה הוא החליט ללכת בחורף ובקיץ בסנדלים הוא הולך הוא החליט לטוב לו לישון על רצפה הוא ישן.כש הוא חולה הוא לא לוקח תרופות וכו וכו' כל דבר שהוא מחליט בשבילו הוא מקיים.עשכיו מה נובע מזה זוגיות התפרקה אנחנו ילדים ונכדים לא כ"כ מוולים בחברתו כי הוא הרבה מטייל ויש לו אינטרסים אחרים וכו' אני מכבדת בחירה שלו -הוא חופשי.בגלל זה אמרתי בהתחלה שזה יכול להביא לדרך של בדידות כי תוך כדי נצטרך לוותר על הרבה דברים.כל אחד יכול לדעת על מה.....עכשיו תחשבו מה היה קורה עם כל אחד מאיתנו היה מנצל את החופש בחירה שלו

החברה לא תצליח להתקיים ככה וכאן תוך כדי כתיבה אני חושבת שרותי כתבה באחד הדיונים על 24 תרבויות שבאו לכדור הארץ ורק קושים הם ילידי הארץ והם נבראו לצורך -עבדות.ומשהו השתבש...אז אולי זה איכשהו מתחבר.אולי כש הופיע פחד??

 

[רותי 11]

yuki09 יקרה

אנחנו לחלוטין מנצלים א תחופש הבחירה שלנו השאלה היא איך אנחנו עושים את זה - אם זה על ידי בחירות נכונות או לא, זה שאני בוחרת לשמוע לחברה זאת עדיין הבחירה האישית שלי ואם החלטתי לא לשמוע לחברה או לתכתיבים שלה אז אני לא אשמע - גם מהלאכול בבוקר זאת בחירה אנחנו כל היום בוחרים ומחליטים החלטות בלי לשים לב לזה. מה שכן הפחדים שלנו שמא לא נהיה מקובלים או שמא לא אהובים גורמים לכך שניכנע לתכתיבי החברה. הסיפור של חמך הוא סיפור מאוד קלאסי - את ציינת שהוא עשה את הבחירות שלו בלי להתחשב בחברה, ועובדה היא שהזוגיות שלו התפרקה אבל גם לצד השני (לאשתו) הייתה ברירה , לקבל אותו כמו שהוא או לוותר והיא העדיפה לוותר, ככה שההחלטות הם של שניהם. הוא מבלה ונהנה מהחיים, אתם מדי פעם יכולים להצטרף אליו לטיולים שלו ולהרווחי זמן איתו, יש אפשרות לשנות את הדברים, אבל אתם החלטתם שהוא לא ממש בסדר ושזה מאוד אנוכי מצידו, מה שהוא לא מרגיש ככה. אבל שוב הכל ענין של זווית ראיה כל אחד עושה את הבחירות שלו שנכונות לו ואם הדברים נעשים ממקום של אהבה אז אין בעיה. את צריכה לקבל אותו איך שהוא עם ההחלטות שלו.

 

[רותי 11]

yuki09 לדעת את רצונות

הנשמה זה לדעת את הרצונות האמיתיים שלך ולא הרצונות של החברה. ואם תתחברי לשם תאמיני לי שאת תהיי במסלול שלך - אבל הגיע הזמן שתעשי כבר את החיבור הזה ותפסיקי להסתובב סביב עצמך ולחפש כי כל מה שאת מחפשת נמצא בתוכך ורק את יכולה לעזור לעצמך בעניין הזה. לכן חשוב להיכנס פנימה ולהתחיל לחפור ולבדוק מה הם הרצונות האמיתיים שלך בלי השפעת הסביבה.

 

[bis fd]

אני חושבת שחופש הבחירה מתחיל עוד קודם

חופש הבחירה שלנו כנשמה , למי להולד מה יהיה ומה יעשה , וכן גם חופש הבחירה על להיולד עם פגם או מחלה, וכיצד לחוות אותה. אחרי שנולדנו שכחנו הכול ,אבל אין לנו יותר את חופש הבחירה למי להוולד מתי באיזה מין אם נולד מושלמים, אבל כן עדין יש לנו את החופש אם נמשיך לפי הקרמה והיעוד או נשנה דברים בדרך, לפעמים אף הנשמה מבינה שיש צורך לשנות דברים שתוכננו מראש..במיוחד בסוף עידן לפעמים חופש הבחירה נובע משינוים שאנו עושים ויש צורל לשנות גם את הבחירות ,כמו ,התחתנו לא למיועד מראש ויש צורך לבחור מצבים חדשים לפרנסה בית ואף נשמות ילדים שלא היו בתכנון המקורי.

 

[רותי 11]

bis fd - את צודקת שחופש הבחירה מתחיל עוד טרם

החוויה הפיזית שלנו. אנחנו מחליטים מלמעלה - מה יהיה השם שלנו מה המין מי ההורים מה המקצוע מי הילדים הבעל השכנים הלאום הארץ ועוד ועוד אבל אנחנו גם משאירים מספר חלונות פתוחים כדי לתמרן ביניהם יש מספר אופציות לעשות את אותה דרך.