שאלה לדיון

[צדף האחת]

שאלה לדיון ../images/Emo88.gif

האם אהבה גדולה יש רק בפרק א'? כזאת שעוד היינו תמימים וחולמים, פחות נוקשים ופחות בודקים. האם אהבה כזאת של לתת את הכל בשבילו והוא את הכל בשבילך? אהבה של שני אנשים שהם אחד? האם....?

 

[Noam גורדון]

לא

היא קיימת לא רק בזוגיות הראשונה.

 

[תלתלית3]

עד כה לא הצלחתי למצוא אותה

באף זוגיות שניה. יש תקווה, אך קשה לי להאמין, כי כבר אנחנו לא נאיבים וגם לא בונים הכל יחדיו אבל אותי מי יודע ?!

 

[Noam גורדון]

"עד כה לא הצלחתי"

כהנמקה לעצם אי ההצלחה, הוא מתכון בדוק לכישלון עתידי סדרתי, לשחזור של אכזבות ולכאב מיותר. כשאת אומרת "....עד כה...." את עושה ייחוס לא נכון של מישור הזמן (וגם בהמשך דבריך אפשר לראות זאת) כגורם המסביר לכאורה את הכישלון עד כה. זה שעד כה לא הצלחת למצוא זו עובדה שכרגע לא אתווכח איתה (למרות שבשיחה ב- 4 עיניים גם מידת הדיוק שבאמריה זו הייתה נבחנת). עם זאת, הסיבתיות שאת מדביקה לעובדה זו היא ייחוס מוטעה, שגורם לשכפול הטעות הזו בכל המשך השתלשלות התנהלותך. העובדה שעד כה לא מצאת, אינה מלמדת בכלום על העתיד האפשרי, שכן הוא נגזר לא מעט מהפעולות שאת תנקטי ו ל א מ ה ע ב ר . ההתלות במישור הזמן (במקרה זה) כגורם כזה או אחר לכישלון, הוא למעשה תליית חלק מהאשם/אחריות בזמן, כמשהו שלכאורה מנותק ממך, חיצוני לך ושאינו בשליטתך, בעוד שהאחריות האמיתית למעשייך ולגורלך היא שלך ולא של הזמן או של כל גורם חיצוני אחר. האמונה הלא נכונה (אם כי המאוד טיבעית ומאוד אנושית כמובן) שעצם העובדה שעד כה לא מצאת היא כשלעצמה מהווה "גורם סיכון" או גורם המצביע על אי מציאה בעתיד, הוא משהו שמתחיל באמונה זו ועובר בהמשך הדרך הכללה לאמונות לא נכונות נוספות. בסופו של דבר, את עלולה למצוא את עצמך מרכיבה משקפיים קוגניטיביות עם עדשות קצת מעוותות, ולפיכך המציאות כפי שאת חווה אותה זוכה להתייחסות לא נכונה מצידך. נוכן, לפעמים אנחנו מתקשים להאמין. הקושי הזה ראוי לבחינה בכל מקרה מחדש ולגופו ואסור "לא להאמין" באופן אוטומאטי למיקרים דומים, רק כי הם דומים. היריעה רחבה מכדי לפרטה כאן אך להעדר האמונה במצבים כגון אלה (יחסים בין אישיים, זוגיות וכו') יש במרבית המקרים שורשים של אמונות ומחשבות לא נאותים ושגויים. כשבוחנים את זה באופן מסודר, מנטרים את זה באופן מקצועי ונכון (ממש ע"י רישום יומיומי במשך מס' ימים) ומתחים את זה וכשאר עושים בהמשך שיעורי בית- מגלים דברים מעניינים מאוד, חדשים מאוד ורעננים מאוד. אל לך לאבד תקווה, לא כמשפט נימוסין או כאמפתיה מעושה מצידי. אל לך לאבד תקווה, כי זו התקווה, ראוי לה שתלך לאיבוד רק עם המוות או ממש קרוב אליו ולא קודם.

 

[תלתלית3]

תודה

ראשית תודה. הלכת רחוק בניתוח שלך אותי, שכן אינך מכירני. אני בהחלט מסכימה עם כך שאת המציאות אנחנו יוצרים ובאמצעות דמיון מודרך ו-NLP שאני לומדת אייצר לי מציאות יותר טובה עם גברים. זה לא לא הכרתי, יצאתי והתאהבתי, אך הכל נגמר מהר מידי. היום לעומת היותנו צעירים אנחנו באים עם "חבילה" על כל היבטיה לרע ולטוב ולכן גם מתקשים להתפשר וככל שיש לך יותר על מה להתפשר ככה קשה לך יותר למצוא בן זוג ראוי לך. אני עדיין אופטימית והלואי ואמצא את החבר לחיים. דבריך מעענינים, מהיכן שאבת אותם - למידה, קריאה או החיים ? אני קוראת המון בתחום התת מודע ובכלל התפתחות אישי. כל החיים הם בי"ס אחד גדול. בב' תלתלית.

 

[Noam גורדון]

בואי ניישר קו רגע

ונדבר באותה שפה. בואי נתחיל בכך שלא "ניתחתי" אותך אלא התייחסתי לטקסט כתוב. אני נוהג לייחס חשיבות למה שאדם כותב, אינ מאמין שבד"כ הוא מתכוון למה שהוא כותב ולכן ההתייחסות אל הכתוב אמורה להיות במקרים רציניים - רצינית. למה שאת קוראה "חבילה", אני קורא קוגינציות (אוטומאטיות ולא אוטומאטיות) או בשפת העברית מחשבות/אמונות וכאן טמון השוני. ה"חבילה" שלך נשמעת כמו מילה שמייצגת משהו קיים, מגובש, שסוחבים אותו, נטל ושוב כמשהו חיצוני לאדם ושאינו בשליטתו. מין משהו שנצבר ובלתי נמנע היה שייצבר. אני חולק על עמדה זו. הקוגניציות הן שלך, הן אינן חיצוניות לך וביכולתך לשנות אותן (בתהליך טיפוי) ואם את חפצה בכלל בשינוי. ואגב דברייך, אני כלל לא דיברתי על עצם ההיכרות או ההמנעות מהיכרות ואם תקראי היטב תראי שהייתי כללי וכתבתי עקרונית ולא קונקרטית. [את דברי שאבתי מלימודים אקדמיים ומפרקטיקה בתחום בו אני עובד ובתחום בו אני שוקד על התמחות].

 

[תלתלית3]

בהצלחה

המלים גבוהות, בהתכתבות לא ניתן לרדת לשורשן, לצערי. הצלח בטיפול. אני לא המקרה. בב' תלתלית.

 

[Noam גורדון]

תגובה מעניינת -

הימנעות. בהצלחה גם לך

 

[תלתלית3]

המנות ?!

 

[לי0712]

תלוי בך....

אשתף אותך בסיפורי, אני גרושה שנתיים והיו מערכות יחסים מכל הצבעים הצורות לפי בחירה בתקופה בה הייתי אני, מפעם לפעם התפתח בי רצון עז לאהבה כזו גדולה כמו שהיתה לי אהל מתוקנת מין הסתם והכרתי אך כל פעם משהו היה קורה, וכשהתייאשתי פגשתי באחד האתרים ממש במקרה(כי בדיוק החלטתי להקפיא את חשבוני) הכרתי בחור מקסים גרוש ואב לשניים זה התחיל לאט לאט ויפה כמו פעם בקצב אחר לא הקצב לו אני רגילה מנסיונותי האחרונים והאבה פשוט צמחה נקיה וטהורה פשוט מדהימה, כימה, תקשורת, סקס טוב זרימה פשוטה וכייפית. אהבה יותר גדולה שבאה מהמקום הנכון שווה את אהבת הנעורים.

 

[תלתלית3]

אני מאמינה באהבה בוגרת יותר

יפה יותר לכן אני מחפשת. היא פשוט חייבת להיות אחרת.

 

[לי0712]

כשתמצאי פרטנר

שעונה לך על הקריטריונים הבסיסיים תבני אותה בצורה אחרת, יפה יותר טובה יותר

 

[my sunshine]

אהבה

קיימת כל הזמן, ואין קשר לפרק א', ב' וכו'. יש כאלה שדוקא בפרק א' לא ביקרה אצלם ובג' כן

יש כאלה שביקרה אותם גם וגם...

 

[isaacm]

אם תעשי את מה שתמיד עשית

תקבלי את מה שתמיד קיבלת. תרשי לי לגלות לך סוד (בחיוך) אהבה גדולה יכולה להיות גם בפרק א', גם בפרק ב', וגם בפרק א'.א'. אני לא חושב שפרק א' הוא אצל כולם האידיאלי, יש כאלה שמצאו את האהבה הגדולה שלהם רק אחרי שנפרדו. יש כאלה שנשארו בפרק א' ומצאו את האהבה הגדולה שלהם במקביל. מה שבודאי נכון הוא שלמערכת היחסים של פרק א' נכנסנו הרבה יותר לאט ממה שאנחנו נכנסים היום למערכות יחסים בדרך לפרק ב'. כמה פעמים שמעתי את המשפט "אנחנו לא ילדים, למה אנחנו מחכים?" כמה פעמים שמעת אַת אֶת המשפט הזה? מה דעתך? איציק

 

[לי0712]

אתה כ"כ צודק אבל...

אנחנו באמת לא ילדים כשהיינו ילדים חודשים יצאנו בצורה אפלטונית ולכל דבר היה משמעות שונה וחדשה היום אנחנו למודי נסיון אני לא בעד התקדמות מטאורית אבל הקצב הוא אחר אין מה לעשות מטבע הדברים אנחנו יותר מנוסים והקצב בא עם הנסיון