שאלה לדיון ADHD מתנה ??!!

[גיל מאור]

שאלה לדיון ADHD מתנה ??!!

תמיד סברתי שקיבלתי ADHD במתנה ולרוב אנשים לא מקבלים סברה זאת. זה המוטו שאיתו אני עובד יום יום. לכן, אני רוצה להסביר את הרציונל שלי אולי גם אחרים יחשבו כך. נכון שיש ל ADHD בעיות הקשורות בהבטים חברתיים, וקשיים לימודיים וקשיים בתיכנון ובסדר ועוד כמה ... כל הדברים האלו ניתנים לטיפול אבל יש לנו (לקוי הקשב) עוד דבר שחזק מאוד אצלנו וזה הדימיון והיכולת לפצל את הקשב. למדתי, לפצל את הקשב ולעסוק בו זמנית בשתיים ושלוש עבודות במקביל. יכולת הדימיון מהווה אצלנו כלי חשוב שאיתו אני עובד גם במדיטציות שונות. העקשנות יכולה להיות גם חיובית כאשר היא מתואלת. יש לנו מתנות מעצן היותנו היפרים ובעלי קשב מפוצל, אולם צריך ללמוד אותם. לשם כך כתבי ספר שנמצא בשלבים סופיים של עריכה לשונית ולאחר החגים יישלח למוציא לאור (כנראה אור עם) שהמוטו שלו לנצח עם ADHD . כי אני מאמין שנולדנו להוביל. זה המסר לי לכל מי שיש לו ADHD ומחפש את האור. ואני מאמאין שכל המתנות שהתברכתי בהם נועדו לעזור לאותם ילדים ונערים טועים למצוא את האור. גיל מאור

 

[דליה.ד]

לגיל מאור שמצא את האור../images/Emo140.gif

כל כך כייף לשמוע! העיקרון להפוך משבר למנוף לצמיחה הוא "פטנט" שאני אימצתי בעצמי בחיי הפרטיים והמקצועיים ואני מאמינה שבכל רע יש מן הטוב. צריך למצוא אותו ולהוציא אותו לאור. נכון שיש לי חמישה ילדים עם ADHD , אבל הבית שלי שוקק חיים, שמחה וצחוק. ארוחות הערב זה סטנד אפ קומדי, ולמרות שיש בלגן - יש גם חיים!

 

[גיל מאור]

אני שמח לשמוע על שמחת החיים בביתך

שהבורא יברך אותכם ששימחה זאת תשכן בביתכם לעד. גיל

 

[חיוך נצחי]

ADHD יכול להיות גם ../images/Emo77.gif,זה נכון

תפיסתי די דומה לתפיסתך, עבורי- ADHD הוא אכן נחשב כזה. מנקודת מבטי היום- לא הייתי רוצה להיוולד אחרת. אבל- כמו בכל נושא/דבר ועיניין- אני מתרחקת מלהכליל... מאחלת לך המון הצלחה עם ה

, הלוואי ויותר אנשים יכתבו את סיפורם האישי וחייהם עם ADHD/ADD.

מקווה שלא תכעס עליי- אך חשבתי להציע לך, לוודא כי הספר הנותן לפי תאורך, את מבטך האישי- לא ייכתב בצורה של קביעת עובדות. אתה ואני, התברכנו ביכולת לפצל את הקשב. לא כל ADHD התברך בזה. לא כל היפר, מסוגל לתעל את האנרגיה הזו. לעיתים הפיזור רב כל כך, שזה ממש קשה. ADD כלל אינו היפר. לעיתים- רק לגרור עצמו לעשייה- דורש המון אנרגיה שאין לו. ועוד- כהנה וכהנה. לכל אחד החוזקות והחולשות שלו. חשוב להוציא את החיובי מכל מצב ולייעל ולתעל וללמוד להפיק את המירב מהחוזקות שלנו. אך אל לנו להחפז ולהכליל...

ומצרפת רשומה קצרה, שכתבתי בהקשר זה.

 

[גיל מאור]

קיבלתי את הצעתך, וכך נהגתי

הספר כולל הקדמה הכוללת את סיפור חיי, אולם יש בו מיידע אינפורמטיבי כללי וכן הצעות שנתקלתי בהם (חלקם מבוססות מדעית וחלקם שמועות, וייכתב במפורש מה מדעי ומה שמועה ומה ניסיון שלי). להפרדתי בין הידע האינפורמטיבי, להתמודדות שלי ולנסיון שאישי שלי (מהצקות שלי ומעבודתי זה 5 שנים כל לקוי למידה, בעיקר סטודנטים). דעתי, השילוב זה יכול לעזור לאנשים ולתת לה אמונה שאפשר, למרות הקושי להצליח גם עם ADHD. זה מכשול זה משוכה. תודה על הצעתך גיל מאור

 

[sharon84]

באופן כללי מסכימה עם חיוך נצחי: לא

כולנו היפרים,לא כולנו מסוגלים לעסוק בכמה עיסוקים בו זמנית,אז במה מתבטאים היתרונות שלנו,לקויי הקשב חסרי ההיפראקטיביות?(ואין ספק שיש גם לנו יתרונות!)

 

[גיל מאור]

לדעתי זו מיומנות שאפשר לרכוש

יש הרבה דברים שאפשר לשנות עם מודעת, ומנחה אותי בעניין זה תפילת השלווה: "אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השתיים". ובוודאי שיש לקוי קשב וריכוז שהקושי אצלם גדול יותר ובכל זאת אני מאמין שאפשר לעזור להם למצוא את הדרך להוביל. אני מקבל המון השראה מהתפיסה לגבי "ילדי האינדיגו" ו"ילדי הקירסטל". תודה, גיל

 

[BDA1]

להיות ADHD

אני מאמינה שרוב האנשים הלוקים בקשב וריכוז חשים שלא מימשו את הפוטנציאל שלהם, הרבה פעמים הם המבריקים והיעילים ביותר במקומות העבודה מגיעים עם פתרונות שאף אחד לא חשב עליהם מקדימים את האחרים ב-5 צעדים אבל הם חסרי התוארים ולכן אינם מקודמים לפעמים יש להם בעיות ליחצן את עצמם ולקדם את עצמם לא יודעים לשקר ולנצל והאחרים עוקפים אותם , ואז מגיע הדכאון והשברירות ועוזבים ומנסים מקום חדש והכל חוזר שוב, כי מצד אחד יש יכולת בלתי רגילה ללמוד לבד מערכות ומצד שני קושי אדיר להשתלב. ככה זה אצלי .

 

[sharon84]

../images/Emo45.gif

 

[גיל מאור]

את מתארת חלק מהמהתנה

ראשית, תודה לך על ההתייחסות. את נשמעת אדם חכם שמרגיש מבוזבז ומתוסכל בגלל לקות למידה. היכולת לחשוב 5 צערים קדימה, לראות תמונה כוללת ולהבריק במקומות שאף אחד לא מצפה להם, זה חלק מהמתנה שאני מתכוון אליהם. חישבי רגע. מה שאת עושה בראש, אנשים נדרשים לכתוב, לעבד ולהבין בהרבה יותר זמן ממך. לצערי הדיכאון אופייני לרבה לקויי קשב מבוגרים עם תחושות מעורבות, ואם חלק מהן אני נתקל בלימודים אקדמיים. איני יודע בת כמה את. אך אם הינך רוצה לממש חלק מהפוטנציאל, קיימים כיום כמעט בכל המכללות התייחסות מאוד רגישה והתאמות נוחות לסטודנטים לקוי למידה. במכללת הגליל המערבי ייעצתי במשך 3 שנים בבניית אסטרטגיות התמודדות, דרכי למידה, ועזרים טכנולוגיים. ואני יכול לומר לך שיותר סטודנטים כיום ממשים את הפוטנציאל שלהם בלימודים. מאידך, לא הלימודים הפורמליים הם שעושים את האדם. ייתכן וכפרוייקטנטית תוכלי להשתלב במערכות בלתי פורמליות בחברה ולקדם נושאים שבזכות ראייתך המיוחדת (עם המצוקות שעברת)וברק המחשתי, תוכלי לייעל עזרה לאחרים שטרם מצאו דרכים להתקדם. (זה למעשה מה שאני עושה). אני אחזור על דבריו של אלפרד אדלר שאמר כאשר אדם מזהה את החסימות שהחברה מציבה כנגדו ומוצא דרכים לעקוף אותם הוא מנצל כל נחיתות למנוף להצלחה, ובעזרתו ייבחר סגנון חיים ודרך חיים אקטיבית ויוצרת. מאידך, אדם שיבחר לבכה על גורלו עלול למצוא עצמו לא מתמודד וסביל מול צרכי החברה (אורך חיים פסיבי). הבחירה היא לעולם בידי האדם עצמו, כל שהוא צריך זה למצוא את הדרך להפוך רגש נחיתות קל למנוף הצלחה (רמפה). בהצלחה בכל שתבחרי גיל

 

[BDA1]

תודה לגיל

מאוד התחברתי לתגובה שלך למעשה נדהמתי כי תפסת אותי בנקודה הכי עמוקה וצורבת הכישרון הפרויקטלי שאולי אופיני לאנשים עם בעיות קשב וריכוז אני עושה זאת בדרך אגב תוך כדי העבודה ויש פירות רבים ,במחשבה לאחור כמעט בכל תפקיד שביצעתי יעלתי שינתי והפכתי כך שנעשה רווחי ונכון בעוד שאני נכחת לראות שאחרים מעדיפים לדבוק בתהליכים קבועים ואנרכיסטים גם אם הם לא הגיוניים . יתכן וזה המנוף והמתנה שאתה מתכוון אליה שיש שוני בחשיבה ובריאת העולם ולמעשה אנשים עם "הקושי" הנ"ל בעצם נועדו לחרוש ולסלול לאחרים את הדרך.

 

[אנרגטית]

BOA1 כאילו כתבת עלי במדויק

חוסר התואר שלי בעבודה פוגע בי בכל קידום, בכל הטבה ובכל מקום אפשרי. 10 שנים במקום העבודה שלי והערך שלי רב פה (נכון, יהללך זר, אבל אני יודעת מה חשים כלפי) אבל אני כאמור לא יודעת לשקר, ליחצן ולדרוך על גוויות, יושבת בשקט מאחור. וכן, אוכלת את הלב. מאד רוצה להרשם ללימודים גבוהים, אפילו פניתי וקיבלתי חומר בדואר, אבל מפה ועד להמשיך המרחק רב. החומר הלימודי ששלחו לי (מכללת בית ברל) לא מצליח לגרות אותי בכלל. חשבתי לפנות לשם ליעוץ. דכאון וחוסר שלמות עצמית רודפים אותי יום יום. ועוד לא דיברתי על כך שהורשתי את זה לבתי הגדולה. על הכאב העצום בכך. מפה, לא רואה את ה-ADHD כמתנה שווה.

 

[estee]

מתנה?? ממש לא!!!!!!

 

[pita21]

אסתי, מסכימה איתך

על אותו משקל אפשר לומר כי גם עיוורון הוא מתנה, כי מחדד את שאר החושים...

 

[גיל מאור]

גישה קצת אחרת לחיים

לאסתי ו"פיתה" (איני יודע את שמך אני מביט על החיים בצורה הולסיטית ומאמין באמונה שלמה שהבורא לא נותן לנו מסימה שלא נוכל לעמוד בה. אם הוא החליט בהנקת החיים (שהם מתנה) לתת דברים נוספים כדי להתמודד, להתקדם ולברוא (מתוך התפילה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר ברא לעשות"- למדנו שכולנו נולדו בשביל להמשיך את הבריאה) אזי זה חלק מהמתנה שקיבלנו. תודה גיל

 

[pita21]

הבעיה היא

שאני לא רואה כיצד הילד שלי יכול לעמוד ב"משימה" הזו ללא עזרה חיצונית של תרופות, טיפולי ריפוי ועיסוק, התעמלות טיפולית והדרכה פסיכולוגית שלנו. אם הייתי אמורה להשאיר אותו להתמודד לבד ולראות כיצד יצלח את החיים הייתי מובילה אותו לחיים עם איכות חיים נמוכה מאד. יש דרכים הרבה יותר סימפטיות לאתגר ילד.... מתנה? לא ולא , לקות שצריך לדעת לחיות איתה -כן!

 

[גיל מאור]

מסכים איתך בעניין זה, ונפלא שאתם

מוצאים דרכים להקל ולייעל את תפקודו. אדלר אמר שכל נקודות נחיותות שלוקחים אותה כמנוף, יכולה להיות מקור מדרבן להצלחה והגשמה עצמית. לזה התכוונתי. אני מאחל לך כאם ולבנך רק טוב, ושיימצא את האור ויצליח בכל אשר ייבחר גיל

 

[05 מיכל]

קשב מפוצל?! ובכלל...

עוד לפני שידעתי שיש דבר כזה הפרעת קשב, ידעתי לספר על עצמי שקשה לי לענות על שאלות ברמת "מה השעה" כשאני מקלפת מלפפון. הפרעת הקשב היא קודם כל הפרעה. יש לה גם יתרונות מסוימים, אבל היא בראש ובראשונה קושי ומגבלה. יש כאלה שמצליחים להפוך את זה לכוח (יש לי רושם שזה יותר ההיפרים מהשקטים, אבל אני לא בטוחה) אבל זה לא כולם. השאלה איך מקבלים קושי, ואם מתרכזים בחצי המלא של הכוס אינה קשורה לגןדלו של הקושי, או לגודלו של החצי המלא. הוא יכול גם להיות שליש או עשירית. אדם יכול להחליט להתרכז בעשירית המלאה של הכוס, אבל זה לא הופך את זה להיות כוס מלאה. יש צדדים יפים בהפרעת הקשב. בעיני זה בעיקר החשיבה היצירתית והמקוריות, היכולת לראות דברים תמיד מעוד כמה זויות שאחרים לא הבחינו בהן. אבל בשורה תחתונה, אילו ניתן לי לבחור כשהייתי בהריון אם לילד יהיה או לא יהיה ADHD - הייתי מוותרת. וכך גם לגבי עצמי.

 

[גיל מאור]

תודה, תעבדי עם היצרתיות ותנצחי

תודה על התייחסותך, אם מצאת את הצדדים היפים בה, ותעשי בהם שימוש כדי להשיג ייתרון בנושאים אלו על עמיתייך, הרווחת מתנה לא !!. אני אישית לא הייתי מוותר על לקות הקשב, כי אני מאמין שבזכותה הגעתי לכל מה שהגעתי, כי זאת הפרעה, וכל מה שעישיתי היה למרות ובזכות ההפרעה. דבר שיצר אצלי מוטיבציה גבוהה להשקעה שבוע טוב, גיל מאור

 

[מלמלה]

אולי כן ואולי לא ממש

אני רואה את המיוחדות של הבת לשי כמתנה כמשהו שהוא רק שלה כמו לכל קושי בחיים אפשר לראות זאת כמתנה וזה מאוד אישי בין אחד לשני להבדיל- גם הרבה מחולי הסרטן רואים את מחלת כמתנה