שאלה לגרא

[dark eyes]

שאלה לגרא

לפי הבנתי אתה דיי מוסמך לתת עצות אז אבקש את תשומת ליבך. אני ילד בן 15 בן למשפחה עם שתי אחיות גדולות בנות 20+ כאשר אחת נשואה עם ילדה הוריי לא תמיד יכולים לסתכל עליי ולדעת מה עובר עליי אבל זה נראה כאילו זה אפילו לא מעניין אותם אני יכול להיעלם ליום והם רק יחפשו אותי והכול אבל לא יצאו מגדר כליהם לשאול לשלומי ולמה הלכתי. אני ילד מאוד מפונק לכל בקשה שלי מההורים מתגשמת גם והיא מוגזמת מאוד מאוד. אין לי אבל את השקט של הורים שמתענינים למה אין לי כוח להמשיך למה אני כל כך מפונק ותמיד נשען על רגע של חופשה כדיי להרגע. המון דברים מטרידים אותי והם לא שואלים אותי מה איתך ואני מדבר על אמא שלי כי עם אבי איבדתי קשר לפניי שנים והפניות שלנו אחד לשני הם טיפש מפגר וכדומה לא פניות של אב ובן אבקש את עזרתך בתשובה

 

[גרא.]

אתה מתאר דבר והיפוכו: מצד אחד,אתה

אומר כי הוריך לא מתענינים במה שעובר עלייך,וגם אם תעלם ליום,אמנם יחפשו אותך,אבל,לא יעניין אותם,מה שלומך,ולמה הלכת..מצד שני אתה אומר שאתה מאד מפונק,וכל בקשה שלך מההורים,מתגשמת,והיא מוגזמת מאד מאד..אתה מדבר רק עם אימך,אבל היא לא מתענינת באמת בדברים המטרידים אותך..ועם אביך,אין לך כלל קשר פרט לקללות,או מילים בוטות אחד לשני.מדבריך מצטייר מצב מביך ובלתי נסבל כנראה של תקשורת לקוייה,או חוסר תקשורת כלל בינך לבין הוריך, כאשר במקום להתעניין בדברים שמטרידים אותך,מנסים לפתור כל דבר דרך פיצוי או תחליף כספי,או שווה ערך (כל בקשה מתגשמת,וגם מאד מוגזמת..)..מצב די דומה של תקשורת לקוייה בין מתבגרים והוריהם,מצוי בבתים רבים,אם כי בנוסחים שלא בהכרח דומים.לא ציינת מהי מערכת התקשורת בין הוריך בינם לבין עצמם..כי יתכן שגם מערכת זו לקוייה.שתי אפשרויות לפניך.האחת,להשלים עם המצב,בתקווה שככל שתתבגר,ייקל עלייך להתמודד עימו.האפשרות השנייה,היא להסביר לאימך,בשיחה אישית ביניכם,במקום ניטראלי,כמו בית קפה..את רגשותיך, כפי שתארת כאן,וכמובן בהרחבה רבה..יתכן שתקבל ממנה הסבר,ויתכן שהיא אינה יודעת להסביר את רגשותיה.ולכן,נסה להציע לה לזמן את שלושתיכם,אמך,אביך ואתה,לשיחת ייעוץ אצל מטפל משפחתי.כתובות יש בלשכת הרווחה באזור מגוריך. לפי דבריך,יש מקום לטיפול משפחתי מובנה,והוריך,זקוקים כנראה ליד מדריכה ומכוונת בתקשורת בינם לבין עצמם,ועימך.נסה.מה יש לך להפסיד...?

 

[dark eyes]

מצד אחד אתה צודק אבל לטווח ארוך

לגביי המערכת יחסים בין ההורים שלי היא נוראית הרבה צעקות יש בבית אוליי בגללי אבל לא תמיד ואני בספק אם המערכת יחסים היא מאהבה אמיתית (אבל זה לא לעניני) וחוץ מזה אני מפחד מטיפול איך לפנות לאמי בנושא שאני חושב שאנחנו צריכים טיפול כי אני בטוח שאנחנו צריכים אבל איך להגיד לה את זה???

 

[יעל לא רוקדת כשעצוב]

יש לי הצעה...

לפעמים כשאני מפחדת לדבר עם ההורים שלי על משהו (אני בת 14) או לא בדיוק מפחדת, פשוט לא נעים, כי הרי מה שאומרים פה בפורום לא תמיד בעל ביצוע-לפחות לא לפי "האומץ" שלי... מה שאני עושה כשאני רוצה לדבר עם אח שלי או עם ההורים על משהו אבל אני יודעת שאם אני אעמוד מולם אני לא אוכל פשוט. אז אני כותבת להם מכתב, וקוראת אות שוב ושוב ומתקנת, ומחכה יום אחד ואז קוראת אותו שוב ומשנה ואולי לפעמים עוד יום עד שאני בטוחה שזה מה שרציתי להגיד. וכל מה שצריך לעשות זה לשים את זה במקום שהם בטוח יראו,ואתה כבר לא תוכל להתחרט על זה ששמת אותו שם ואפילו אולי לא תהיה בבית כשהם יראו אותו, זה יתן להם קצת זמן לחשוב על זה עד שהם ידברו איתך. וזהו בעצם. אבל הגיוני שמה שעובד בשבילי לא עובד בשביל כולם. יעל

 

[dark eyes]

אבל

לפי עצתו של גרא יש חוסר תקשורת ואותו צריך לתקן!!! אז לכן אני צריך ללמוד לפנות ולדבר איתם לא ליברוח

 

[no-a-m]

מעריכה אותך מאוד על השיתוף והפניה

אתה מתאר מערכת יחסים בינך לבין הורייך מנקודת מבטך ואכן על פי השובותשל גרא זה נשמע שיש לקויים בתקשורת, דבר נוסף שאני רוצה להציע לך לבדוק האם יתכן שאלה הם פרשנויות שלך לדינמיקה המשפחתית, אולי יעזור לך להתבוננן במערכת היחסים שיש לאחיותיך עם ההורים, ואולי להעזר בהן, לשאול אותן איך היתה מערכת היחסים שלהן עם ההורים , ואיזה עצה הן יכולות לתת לך אני מאוד מעריכה אותך על הרצון לשינוי ועל היוזמה שאתה נוקט בפניה אל הפורום ומאחת לך הצלחה

 

[dark eyes]

זה ככה ש

אחיותיי גדולות מאוד ומערכת היחסים שלהם מתנהלת כיום בסדר אבל מפה לשם ישנם ריבים ואפילו גדולים. בכל אופן אחותי בת ה 23 עזבה את הבית לאחר גיל 22 ועד גיל 22 היא רק התחננה שהיא תוכל לללכת מהבית בשל אווירת הלחץ שקיימת בגילי לאחיותיי הייתה מערכת יחסים בין ההורים לא מוצלחת אבל התנהלה ברוגע יחסי כי הן יותר שקטות ופחות עומדות על שלהם. אני יותר קנאי לתשומת לב ויחס הן פשוט היו מקבלות את זה וממשיכות הלאה. ואני לא אוהב ריבים ועצבים אותי זה מעצבן לכן האווירה בבית הופכת לבלתי נסבלת. אבל אם תוכלו להמליץ לי על פסיכולוג מומלץ מהאיזור שלי אודה לכם מאוד ותודה על התגובות זה עוזר לי מאוד אותם "טיפים" לנושא

 

[יעל לא רוקדת כשעצוב]

אני רק מציעה, ולא בטוח שאני צודקת

אבל... לאח שלי יש בצבא משהו שקוראים לו סולם מאמצים (בטירונות) אי אפשר בבום אחר להפןך אותם לחיילים עם כושר וצריך לבנות את זה לאט לאט, ומעט בכל פעם. ככב לפי דעתי בתקשורת.. אחרי הרבה שנים של חוסר תקשורת לא תמיד קל לבוא ולהגיד מה שרוצים, צריך לבנות את התקשורת לאט לאט, תחיל המעט, ותעלה להרבה, זה הרבה יותר קל מלהתחיל ישר בגדול... יעל