שאלה לגבי תחושה

[אבן החן]

שאלה לגבי תחושה

לשני בני יש בעיה עם תחושה - אחד רגיש מאד למגע והשני רגיש מאד לריח (כנראה שגם לי יש קצת רגישות) הבת הקטנה (בת 4) הראתה סימנים של רגישות כשהיתה קטנה יותר - קושי לדרוך על דשא או חול או לדעת בדברים...) היום רוב אלה נעלמו אצלה אבל הנה הבעיה: היא סובלת מאד מעור יבש ואני רוצה למרוח לה משחה על הידיים והגוף, אך כאשר אני מורחת היא ממש ממש סובלת. כשניסיתי למרוח על הבטן היא ממש בכתה. כרגע אני לא מטפלת אך האם יש דרך??? (היא עוד לא מאובחנת ולא מטופלת אצל אף אחד. אנחנו בתור ארווווווך להתפתחות הילד) תודה רבה

 

[madog]

אישית מבין הילדה

הכל רק לא מישחה נסי שמנים או סוגי נוזלים שניספגים ונעלמים אלוהים רק לא מישחה כל כך מבין אותה גם בים אשב בצל רק לא כרם שמש חי את ילדתך אני אולי אמבט עם חומר מרכך לא שמנוני ונידבק אלוהים רק לא מישחה כל כך מבין אותה

 

[TikvaBonneh]

איך למרוח משחה לבת 4

תנסי ללמד אותה למרוח בעצמה. אולי תראי לה איך את מורחת לעצמך. בגיל 4 היא יכולה לעשות את זה ואז היא תדע להזהר לא להכאיב לעצמה.

 

[madog]

זה לא חיב להיות כואב

סתם כרם על הגוף? זה ממש

והיתי עדין נכון לכול הנשים זה מאסט לי אישית זה איכס ולכן מבין הילדה נסי תוך אחר לא כרם זו בכל אופן דעתי ובמידה ולא נושאת היא חן יש לי אחרת

 

[חיוך נצחי]

מומלץ ריפוי בעיסוק.מקווה ששרון שני

גונן תכנס ותענה לך

משחה זה לא ממש נעים, במיוחד עם קיימת רגישות גבוהה... אפשר שמן אמבט תוך כדי משחק באמבטיה, הוא מרכך את העור ולא מותיר תחושה לא נעימה. כמו בלינאום הרמל, ויש גם של דר' פישר- לא זוכרת את שמו. אלו מומלצים לתינוקות וילדים. שמים מעט במי האמבטיה

 

[אבן החן]

תודה רבה -אנסה את השמן

 

[שבט]

בעעעעע בתור אחת עם רגישות יתר

שמן הרבה הרבה יותר מגעיל ומציק לי מאשר משחה. אז תשימי לב, אולי תני לה לגעת בעצמה קודם ביד, ממש טיפה לראות איך מגיבה לעניין.

 

[חיוך נצחי]

שבט, לא השמן הזה. זה היופי

אין תחושת שמנוניות איתו

 

[שבט]

אההההה אז אם ככה ,יש אישור../images/Emo3.gif

 

[שרון שני גונן]

קרם ותחושה

אבן חן שלום וברכה אכן כן, עבור אדם רגיש מריחת קרם יכולה "להרגיש" כמו משהו ממש לא נעים. יפה כתב לך madog ואני מצטרפת לדבריו. שני היבטים לנושא הקרם, האחד, שבעניינו יעצו לך אחרים, הוא שלא כדאי להכריח ילדים (ואנשים) לעשות דברים שלא נעימים להם, במיוחד אם אין מדובר בפיקוח נפש, ובמיוחד אם ניתן למצוא חלופה בקצת רצון טוב ויצירתיות. ההיבט האחר הוא שתגובתיות יתר סנסורית (כך קוראים למה שתיארת שיש לביתך), אינה חולפת, היא רק משנה את פניה. ופעמים רבות הסלידות התחושתיות, והחיפושים התחושתיים, הופכים לגורמים המגבילים את התפקוד וההתנהגות. פעמים רבות אנו לא ערים לקיומם של הגורמים הללו כמאפייני פרופיל תחושתי, אנו קוראים להם "נטיות", או "הרגלים" ומאשימים את הטמפרמנט, את הסביבה או התורשה... אך האמת היא שניתן לזהות ולהבין את הגורמים להתנהגות, ואף לטפל ולשחרר במידה רבה את המגבלות התפקודיות ששרשיהן בבעיה הסנסורית. עם זאת, ככל שאנו מחכים זמן ארוך יותר והילד מתבגר...ההרגלים וההעדפות מתקבעים, וכמו כל קושי ובעיה, נדבקים אליהם גם קשיים אחרים, וכך גם כאשר אנו מטפלים, הקשיים הם יותר ויותר עקשניים. יש שיטות טיפול שמיישמות אותן בעיקר מרפאות בעיסוק, שבעזרתן ניתן לאבחן ולטפל בבעיות תחושה. כדאי למצוא מרפאה בעיסוק מומחית לטיפול בבעיות תחושה, מה שאין בכל מכון להתפתחות הילד. צריך לברר ולתחקר, ובסוף אפשר למצוא ולהעזר. בברכה שרון

 

[פרחיה2]

לא להשתמש בשום סבון!

רק בלניאום הרמל ועדיף "פלוס" שהוא הכי חזק, כל מקלחת או אמבטיה. "אמול" של ד"ר פישר הוא שמנוני מדי ולא נספג ולכן לא נעים לאחר המקלחת. לא למרוח משחות אבל אפשר ללמד אותה בעדינות ללטף את עצמה עם קרם מאוד נוזלי ולא משחתי. פרחיה, אמא לשישה ילדים עם אטופיק דרמטיטיס, מהם שלושה עם רגישות טיקטילית גבוהה! משתמשת בבלניאום הרמל מאז שהגדולה היתה בת 3. היום היא בת 17 וחצי, וכבר לא צריכה את זה.