שאלה לגבי נחל

[ofirbb2]

שאלה לגבי נחל

אומרים נחל כישלון/מפלה/תבוסה וכיוצ"ב, האם נכון בעברית לומר שמשהו 'נחל הצלחה' (אני יודע שמשתמשים בביטוי שאלתי היא אם הוא גם נכון..) ?

אם כן, מה המשמעות של השורש נ.ח.ל בהקשר זה ?
האם מישהו יכול להפנות אותי לאסמכתאות בנושא.

אודה לעזרה.

 

[יאקים]

השורש נ-ח-ל בבניין קל מציין משמעות של

לזכות במשהו, לרשת, וממנו באה הנחלה הידועה, שהיא אדמה שעוברת מדור לדור בירושה.
ואכן, לנחול הנו פועל שניתן להשתמש בו גם במובן חיובי (ניצחון) וגם במובן שלילי (כישלון, תבוסה, הפסד צורב ועוד.)
הקשר הסמנטי בין פועל זה לבין הנחלה מאוד ברור והדוק.

 

[מוגג]

בימינו משתמשים בעיקר בהקשר השלילי

נחל מפלה
נחל אכזבה (אולי בהשראת נחל אכזב?)

לכן, נשמע מוזר לשמוע "נחל הצלחה", אך אין בכך פסול.

ירמיהו פרק טז פסוק יט
...אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל:

תהלים פרק קיט פסוק קיא
נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה:

משלי פרק ג פסוק לה
כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן: פ

משלי פרק יא פסוק כט
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב:

משלי פרק יד פסוק יח
נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת:

משלי פרק כח פסוק י
מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב:

 

[אנילי מילי]

מעניין.

לדעתי די נפוץ השימוש ב"נחל" בהקשר חיובי, כמו בביטוי /www.google.co.il/search?rlz=1C1CHMB_iwIL307IL307&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%A0%D7%97%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94" target="_blank" rel="nofollow">https://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHMB_iwIL307IL307&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%A0%D7%97%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94" target="_blank" rel="nofollow">נחל הצלחה

 

[אנילי מילי]

וסליחה על הזנבנב שבסוף ההודעה

 

[מוגג]

נאה.

הופתעתי לטובה,
רק שהניסיון לקשר לא נחל הצלחה...

 

[אנילי מילי]

פדיחה

/www.google.co.il/search?rlz=1C1CHMB_iwIL307IL307&aq=f&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%A0%D7%97%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94" target="_blank" rel="nofollow">https://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHMB_iwIL307IL307&aq=f&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%A0%D7%97%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94" target="_blank" rel="nofollow">כאן

 

[אנילי מילי]

טוב, התייאשתי.

 

[איתי שלר]

תעשי שימוש באתר לקיצור קישוריות

 

[אנילי מילי]

כמובן שעשיתי. ובתצוגה מקדימה אפילו היה תקין

 

[trilliane]

זה באג ידוע ובטיפול. שתי הצעות:

א. לא להכניס דרך "קישורים בתוכן ההודעה" אלא פשוט להדביק את המחרוזת (היא אמורה להפוך לקישור לחיץ אוטומטית ולרוב הם לא משתבשים).
ב. tinyurl

 

[שבולת ירוקת העין]

זה מה

שמכונה "הצטרפות מוגבלת"
בצירופים כאלה יש קבוצה מוגבלת של מילים שמצטרפות אל הגרעין של הצירוף (והגרעין הזה הוא בדרך כלל במשמעות מטפורית)
זה לא עניין של היגיון לשוני דווקא אלא מה שקיים בשפה נתונה, מה שמקובל לצרף. וזו קבוצה סגורה.

נחל בצירופים האלה פירושו "השיג" וכפי שכבר נאמר כאן אפשר לקשור אותו לנחלה.

אפשר לומר נחל הצלחה ונחל כישלון וגם נחל ניצחון , מפלה, תבוסה, אכזבה
אבל לא אומרים למשל נחל אמון או נחל ניסיון אלא רכש אמון ורכש ניסיון

"נחל" ו"רכש" שניהם מביעים אותה משמעות - השיג. ההבדל הוא במה שמצטרף אליהם.


לשאלת האסמכתאות: יש עבודת דוקטורט של רבקה הלוי "ההצטרפות המוגבלת בעברית בת ימינו" (לא קראתי

)
ויש גם חוברת תרגילים ללומדי עברית מתקדמים שיש בה מבוא קצר ורשימת הצטרפויות כאלה.
אני מחזיקה את החוברת הזאת ונעזרת בה בשאלות כאלה

 

[חוכך בדעתו 2]

האם הצטרפות מוגבלת=קולוקציה?

 

[שבולת ירוקת העין]

לא בדיוק אבל בערך

קולוקציה היא מושג רחב יותר - גם צירוף כבול הוא קולוקציה.

צירוף כבול הוא ערך מילוני בפני עצמו ואי אפשר "לפרק" אותו למרכיביו (מבחינה מילונית. המרכיבים של הצירוף, או לפחות אחד מהם, אינם נושאים את המשמעות הרגילה שלהם)
למשל אם הדרך, חול המועד, משא ומתן. השניים דבוקים זה לזה, והצירוף הוא אחד.

ההצטרפות המוגבלת היא פחות כבולה מצירוף כבול - יש מאגר של מילים שיכולות להצטרף אל הגרעין, אבל כאמור המאגר הזה סגור, מוגבל.

אלה גם אלה הן קולוקציות.

(גילוי נאות: אני ממש לא מומחית בתחום. ידיעה בסיסית)