שאלה לגבי מעשה

[dor1611]

שאלה לגבי מעשה

כתוב בהלכה שמסופר על מעשה בחסיד אחד שראה בחלום אדם שנפטר שהיו פניו מוריקות, אמר לו למה פניך הוריקו,
אמר לו מפני שהייתי מדבר בשעה שהציבור היו אומרים ויכולו, ובברכת מעין שבע, ובקדיש.
השאלה היא מה הכוונה פניו מוריקות? מחמיצות או מה? ומה קריטי כל כך לדבר בברכת מעין שבע? זה סה"כ ברכה על שבעת המינים
תודה

 

[עמית86]

בטור

בסימן רס"ח הביא המעשה בשם ספר חסידים, ומוריקות הכוונה צהובות כמו שנראה אדם שאינו חש בטוב, ובעולם האמת הצדיקים פניהם מאירים ובדמות פניו היה נראה שנענש על משהו, והכוונה ברכת מעין שבע שאומרים בליל שבת אחריי תפילת לחש ונתקנה מפני המזיקים (למי שאחר בבית הכנסת) וכן פסק השלחן ערוך בסימן רסח סעיף י"ב "אין לדבר בשעה שאומרים ויכולו ולא בשעה שאומר שליח ציבור ברכה מעין שבע. (וכתב שם כף החיים בס"ק נ"ב בשםהכלבו: קל וחומר שהמדבר בתפילה שהיא קבועה.)

 

[מאליו יובן]

יש"כ גדול ותוספת

יש ברכות שנראות לנו פחות חשובות.
מעין שבע, כפי שכתב עמית, היא תוספת לתפילת העמידה בערב שבת.

התוספת הזאת תוקנה בזמנים עברו כשבית הכנסת היה רחוק ממקום ישוב.
היו יהודים שאיחרו להגיע לבית הכנסת ולכן כדי להשלים את התפילה נאלצו להשאר לבדם אחרי שהציבור סיים להתפלל ולחזור לביתם לבד בחושך דרך ארוכה.
עבורם תיקנו את התוספת הזאת כדי שיספיקו לסיים את התפילה ולחזור עם שאר הקהל לביתם.

(צריך לכתוב פעם על הלכות שתוקנו גם לטובת יהודים שקצת פחות מקפידים, נושא מענין מאוד ונציין הלכות כמו ברכו לפני עלינו לשבח, העובדה שכהנים לא מברכים במנחה ועוד)

הנקודה היא שהיית חושב שזה לא נורא כל כך לדבר בחלק הזה של התפילה, הרי בסה"כ הוא תוקן למטרה מסויימת.
אומר לך השו"ע, חס וחלילה, אפילו בחלקים האלה של התפילה חייבים לשמור על כבוד התפילה ובית הכנסת ואין לדבר.

 

[dor1611]

יפה מאוד, תודה