תורת הדבקים על רגל אחת
בעצם על האצבע הקטנה של הרגל כי ההסבר יהיה מצומצם. עקרונית לכל חומר יש את הדבק המתאים לו. למשל אם תנסה להדביק סולייה של נעליים עם לוקטייט או אפוקסי מה שיקרה הוא שאחרי 4 צעדים הדבק ישבר ויתפורר. לכן שם משתמשים בדבק מגע שאחרי שהוא מתייבש הוא נשאר צמיג כמו גומי. לכל חומר יש את סוג הדבק שמדביק אותו טוב. למשל החומר שממנו עשוי המיכל של הדבק המהיר לא ידבק בחיים באמצעות לוקטייט (נשמע הגיוני, לא כן). אבל לעומת זאת אם תשפוך טיפת דבק על בלזה הוא יספג בשבריר שניה למעמקי הסיבים ויתקשה כמו אבן. אפשר להמשיך את ההסבר לעמודים שלמים אבל העקרון אני מקווה ברור. לכן אומר בקיצור שבתחום הטסינאות יש מספר דבקים שכל אחד משמש למטרה קצת שונה. עכשיו לעניין הלוקטייט שכבר הודבק - זה לא סוף העולם ולא אכלת אותה. רובנו לא יודעים אבל יש חומר מסויים שהוא נדיר מאוד בטבע (כאילו) אבל נפוץ מאוד בתיבת התמרוקים של בנות זוגנו והוא נקרא אציטון. ולידיעתכם האציטון ממיס את הלוקטייט. כך שאם תיקח את החלק וטטפטף לנקודת החיבור אצטון, יש לך סיכוי טוב להפריד את החלקים. זה לוקח זמן והרבה סבלנות אבל זה עושה את העבודה. אגב, כל הDebonders שנמכרים בעשרות שקלים לבקבוקון מכילים בעקרון אצטון. אני לא ממש יודע אם זה אציטון "משופר" או משהו כזה אבל זה העניין. ואם כבר מדברים על זה אז אם הפקק של הדבק המהיר שלכם נסתם אתם יכולים לפרק אותו מן הבקבוקון של הדבר המהיר ולהטביע אותו באציטון וראו זה פלא הוא יהיה שוב נקי כמו חדש. (יסלחו לי מוכרי הדבקים בחנויות הטיסנים שהרסתי לכם את מכירות הדבקים) אגב בקבוק אצטון עולה 10 שקלים אצלי או בכמה שקלים פחות בכל בית מרקחת בארץ. בברכה אבי ורטהיימר טיסני מודיעין www.tisan.co.il