שאלה לגבי חמץ

[Noodlephilia]

שאלה לגבי חמץ

לפי מה שהבנתי ההגדרה של חמץ היא קמח שבא במגע עם מים ותפח. כשהדגש הוא על התפיחה. (בגלל שהלחם של בני ישראל כשיצאו ממצרים לא תפח). האם ההגדרה נכונה? כי אם כן אז בעצם כל מה שלא תפח נחשב לכשר. למשל בלינצ'ס, פסטה וכו' ואם זה נכון אז מה לגבי בירה ועוד מוצרים לא כשרים לפסח? אודה לכם אם תענו לי חג פסח שמח וכשר לכולם

 

[ספורטאי בכושר]

תגובה

בלינצ'ס ופסטה אני חושב שהם לא כשרים בירה זה גם נחשב חמץ

 

[Noodlephilia]

זה אני יודע אבל למה?

הם לא תופחים... אז מה הבעיה בהגדרה?

 

[אופירA]

הבעיה היא בהגדרה

כמו שאסף הסביר: הבעיה היא מעבר לכך שהבצק תפח, היא מדברת על מה שקורה לו כאשר הוא תופח - הוא מחמיץ. כך שגם תבשיל או מאכל שאינו תופח, אבל מחמיץ - הינו חמץ. בירה - זה שעורה שתססה. חמץ טהור. בלינצ'ס זה קמח חיטה שעורבב במים, בין השאר. העירוב במים גרם להחמצה. לכן הקמח היחידי שמותר לאכול בפסח הוא המצה, שבה הקמח לא הספיק להחמיץ לפני שנאפה בחום גבוה, עפ"י הכללים והזהירות הנחוצה. כל מאכל אחר מקמח - החמיץ או ספק החמיץ - ואסור. לכן יראי שמים מחמירים ואוכלים רק מצות שבהן מקפידים על אפייה לפי כל ההידורים והכללים, שלא יהיה צל של ספק של פירור בצק שהחמיץ. יש הסתייגות אחת - והיא מצה עשירה. מצה עשירה היא קמח שנילוש במי פירות. ערבוב של קמח במי פירות אינו מחמיץ אותם, ולכן העוגיות של מצה עשירה מותרות בפסח. אלא שגם בהן מחמירים יראי שמים ונמנעים מלאכול אותם בחג עצמו, משום שאמנם מי הפירות אינם מחמיצים את הקמח, אבל אם בטעות נשפכה שם טיפת מים למי הפירות, לא רק שהקמח יחמיץ, אלא בגלל הערבוב בין מים למי הפירות התסיסה וההחמצה שלו תהיה מהירה יותר. מצה שנאפתה כבר, אפשר לערבב אותה במים, ולכן אפשר לאפות עוגות מקמח מצה. כי קמח מצה זה מצות שנטחנו. ומה שיש יראי שמים שמחמירים להימנע מ"שרויה" - הם נזהרים אפילו מלשרות את המצה האפויה במים, מהחשש שיש מקום שאולי לא נאפה היטב, והוא קמחי, וערבובו במים יגרום להחמצה. וכל אחד צריך להחמיר לפי דרגתו וכוחו, לא פחות ולא יותר.

 

[Noodlephilia]

הבנתי. ../images/Emo51.gif רבה

 

[asaf2000]

תגובה

קמח שבא במגע עם מים ועברו 18 דקות בלי שהבצק נאפה היטב בחום גבוהה - מחמיץ.