שאלה לגבי הבן שלי

ויקה1222

New member
נצטרך לעשות זאת

רק הבעיה היא להשיג שיתוף פעולה מינימלי וזה לא לגמרי קיים.
למשל אתמול הוא רצה לבדוק איפה אפשר להוריד סדרה מסוימת בטלויזיה והתעצבן שלא מצא. רצינו לעזור לו, קודם אני ואחר כך בעלי ונופנפנו ממש בגסות רוח. רק שאלתי, אם אפשר לנסות שניה והתכוונתי לבדוק איך מורידים את הסדרה אבל הוא אמר שלא צריך וממילא לא ייצא שום דבר ואני לא בסדר (איך הגענו לזה, לא יודעת, אבל אני תמיד לא בסדר). ופה דובר על משהו שאמור לעזור לו.
אני מתארת לעצמי איזה ריקושטים נחטוף כשנציע לו לתלות את לוח המבחנים על הקיר או משהו כזה.
לגבי סלמון ואגוזים, אני מסכימה איתך, רק שזה מביא אותי לסוגיה קשה נוספת (שלו ושל האח הקטן שלו)
והיא שהוא לא אוכל כמעט כלום ומבחר הדברים שהוא מוכן לאכול מצומצם לפיצה, שניצל ודומיהם. ניסיתי את כל השיטות האפשריות כולל שוחד נדיב ביותר כדי לפתוח אותו לקצת פרות וירקות או אפילו מאכלים לא מאוד בריאים, רק שונים, כדי שיתנסה בדברים חדשים ולא הצלחתי.
 

ויקה1222

New member
שאלה לגבי הבן שלי

אני מעתיקה את השאלה ששאלתי ב"הורים לילדים ביסודי" למקרה שמישהו לא קורא בשני הפורומים. אשמח לתובנות.

"רוצה להתיעץ לגבי האמצעי שלי שהוא בן 11 ונמצא בכיתה ו'. תלמיד טוב יחסית אבל מאוד מרחף.
לפני איזה שבוע קיבל ציון מאוד נמוך בחשבון ונכשל בהנדסה, דיברנו עם המורה והיא אמרה שבאופן קבוע הוא כאילו לא נמצא בכיתה. נוכח ולא נוכח.

למשל היא אמרה לכל הילדים לתקן את המבחן בדף חדש ולצרף והוא כמובן תיקן בדף הקיים.
הרבה פעמים אין לו מחברת ואז הוא תולש דף וכותב עליו והתיק שלו מתמלא בדפים רבים ומקומטים.
זה בא לידי ביטוי גם בתחומים נוספים, הוא כאילו תלוש מהכל.

למשל יש לו מסורת של מפגשים כל יום ראשון עם שני חברים נוספים בבית של אחד מהם והוא אף פעם לא יודע בבית של מי נפגשים למרות שזה הולך לפי סדק . תמיד זה :"אני אתקשר לX ושאל אותו".
הבוקר קיבלנו הודעה מההורים של החבר שלו שבאים היום עם חולצה לבנה. כמובן שהוא לא זכר ולא ידע.
העניין הוא שהוא נהיה כזה עם הזמן, זה משהו שהולך ומתגבר במיוחד בשנה האחרונה.

האח הגדול שלו היה כזה באופן הרבה יותר קיצוני אבל איכשהו ידענו את זה ואילו הוא תמיד היה הילד עם הרגליים על הקרקע, ההגיוני, בעל אופי מקסים ואינטלגנציה רגשית גבוהה. איכשהו כל זה הולך ונעלם.
הדבר קצת מפחיד אותנו, אנחנו מרגישים שאנו מאבדים אותו באיזושהי צורה ולא ממש יודעים איך לתפוס. כאמור הוא גם תמיד היה ילד מאוד שמח ובעל אופי מדהים ואילו בתקופה האחרונה הרבה יותר עצבני עם יכולת אפסית לספוג תסכולים (אם אין את הקורנפלקס שהוא רוצה, מדובר באסון).
חוץ מזה, היו לו במהלך השנים טיקים שהיו באים ונעלמים ולאחרונה (בחודש האחרון) התגברו מאוד ולכן אנו מתחילים טיפול CBT וגם התחלנו לתת לו כדורים שאמורים לעזור (לאחר יעוץ עם נוירולוג).
העניין הוא שאני לא יודעת אם כל הדברים האלה קשורים או לא ומפחדת לפספס משהו. לדעתי לא מדובר בהפרעת קשב וריכוז . אשמח לתובנות."
 

אמאyyy

New member
הייתי מתחילה ברופא משפחה

אולי בדיקות דם?
ונסו לפשפש בזכרונכם, היה איזה ארוע משמעותי בתקופה האחרונה? יתכן שקרה לו משהו והוא לא סיפר לכם?
שיהיה בהצלחה. מקוה שזו רק תקופה ויעבור.
 

אשרז4

New member
אני גם היתי מתחילה עם רופא המשפחה במיוחד אם הוא

אחד כזה שאת סומכת עליו
וגם אולי להתיעץ עם הנירולוג המטפל בו
אני מניחה שחלק מהדברים גם קשורים לגיל ההתבגרות
&nbsp
אבל, משהו אחד ככה צף לי כשקראתי את הודעתך
זה שאחיו תמיד היה כזה ואילו הוא היה המאופס וההגיוני
יתכן ו(אפילו בתת מודע) נמאס לו מהתפקיד שלקח על עצמו
או שאין לו חשק, או שאחיו מקבל יותר בגלל ,הקושי" או שהוא תמיד היה כזה רק הצליח להחזיק עצמו ועכשיו אין כח?
 

פרמלה

New member
אני בדעה שאם זה מטריד אתכם, והשתמשת במילה "מפחיד"

לכו אתו שוב לנוירולוג או קודם לרופא הילדים שלו.

יש בתיאור שלך אלמנטים של שינוי בהתנהגות שיכולים להיות קשורים לתחילת גיל ההתבגרות (צעירית שלי בת ה-12 הייתה פעם מסודרת וטובת מזג והיא הופכת לבלגניסטית לא קטנה ולרגזנית לעתים), אבל תקופת החיים הזו אינה שק שאליו אפשר לזרוק את כל השינויים המבאסים, ואם חלים שינויים שנראים חריגים עדיף לבדוק אותם.
 

ויקה1222

New member
קודם כל אני מודה לשלותכן

אכן קבעתי תור לנוירולוג. אני מרגישה שאני פשוט בתחילת איזו דרך לא נודעת ומרגישה שהוא במצוקה.
צדקה קצת גם מי שאמרה שאולי נמאס לו להיות הילד הטוב (הוא נמצא בין אח גדול די מאתגר לבין אח קטן די קולני!), רק שנושא הטיקים למשל, אם הבנתי נכון בכלל נובע מבסיס גנטי ולא מבעיה רגשית.
 
אז הייתי פונה לאבחון

סליחה על השאלה ותרגישי בנוח להתעלם אם לא מתאים לך לענות - הנוירולוג התייחס לאופציה של טורט?
 

ויקה1222

New member
הוא כן התייחס

ויש סיכוי שזה אכן זה כי מדובר בטיקים קוליים. הוא פשוט כל הזמן מכחכך (ברור לי שלא כתבתי את המילה הזו נכון) בגרון. כאילו יש לו שם איזה גירוי. בעצם כמו שיעול קל. זה בא והולך בגלים אבל התגבר לאחרונה.
בגלל זה הוא קיבל כדורים ובגלל זה אנחנו מתחילים את כל הסיפור של הCBT.
ברור שגם בדקנו שאולי יש בעיה פיזית אבל לא מצאנו כזו וכל העסק מאוד מעצבן אותו.
 

פרמלה

New member
לצעירית ולי יש תגובה אלרגית שמתבטאת בגירוד בעומק

הגרון, בחיבור של האוזניים לגרון. כל אחת מאיתנו מצאה את הקולות המזוויעים שלה שמהווים תחליף לגירוד עם הציפורניים.
 
למעלה