שאלה לגבי אבחון

[Annet37]

שאלה לגבי אבחון

רציתי להתייעץ.. יש לי שלושה ילדים: הגדול, 15, אובחן ולוקח ריטלין מזה שנתיים (לא תמיד הוא מוכן, בעיקר בתקופת בחינות). השניה (13) אובחנה כבעלת דיסקלקוליה אופרטיבית (זה במקצועות חשבון והבעיה ניתנת לפתרון ללא כדורים) ובעיות ריכוז קלות ואינה נוטלת כדורים. עכשיו הקטנה - היא בת 8, כיתה ב'. אני נתקלת במהלך הכנת שיעורי הבית בבעיות כלשהן ואיני יודעת אם הן נובעות מלקות כלשהי או שמדובר בקושי רגיל "נורמלי" ושגרתי. שיתפתי את המחנכת (יש לה בעיה קלה בחשבון ובעיקר בחילוק). האם כדאי גם איתה לעבור את כל התהליך? המורה סיפרה שאינה רואה בעיה מיוחדת הקושרת לדעתה לצורך באבחון. הילדה יושבת מרוכזת בשיעור אבל בבית הכל מתפרץ אצלה ומאוד קשה להושיב אותה להכין את כל השיעורים. בעלי טוען שאני לוקחת את הכל למקום של אבחונים ובעיות קליניות ושאצלה זה לא כך וחושש מהצורך שאולי הילדה תתייג את עצמה כבעלת "בעיה" ותחפש דרכים להשתמט ולחפש הקלות כמו אחיה הגדולים. מה לדעתכם כדאי לעשות?? בתודה מראש

 

[מומינאמא 123]

אני חושבת שלפעמים יש דברים

שרק אמא יכולה לדעת. או אולי הילדה עצמה. יש המון ילדים שקשה להם להכין שיעורים, השאלה מאיפה בא הקושי. באמת חושבת שיש סכנה שהיא תמציא לעצמה הפרעה, כי האחים שלה מקבלי המון יחס סביב העניין. אפשר לנסות לשאול אותה מה היא חושבת שמפריע לה בהכנת שיעורי הבית, ואיך אפשר לעזור לה בזה. אולי מהתשובות שלה תוכלי להבין מה מקור הקושי. אני מאוד מפחדת (כמו שכתבתי בשירשור השאלות למעלה) ש"תרבות" של חוסר קשב בבית יוצרת קשיים בקשב גם אצל ילדים שהם בלי ההפרעה.

 

[05 מיכל]

גם אני שותפה ללבטים הללו

אבל מניסיוני אני יכולה לספר לכם, שיש ילדים שמתגברים היטב על התרבות הADHD -ית הזו, ויש כאלה שלא. ואני מניחה שההבדל הזה מעיד במשהו על מידת הסדר הפנימי המולד של הילד, כלומר, האם יש לו או אין לו משהו מהתכונות שלנו באופן מולד. בני הגדול התמודד תמיד עם חוסר הסדר והארגון בבית ומצא לעצמו את הפתרונות שלו. הוא הצליח להסתדר כך שבד"כ יצא מהבית בזמן ולא איחר, הוא הרגיל את עצמו לקפל את הבגדים יפה ליד המיטה לפני השינה, הוא אפילו למד שאם הוא רוצה בגד מסוים לזמן מסוים, ואם הבגד לא נקי - לא כדאי לסמוך על אמא שלו. הוא למד לשים בגדים מאותו סוג במכונה ולהריץ כביסה (בערך בגיל 11). הוא גם תיקן לעצמו בגדים בשעת הצורך. יותר מזה, גם אם כשהוא קם בבוקר הוא היה צריך לחפש את הבגדים שלו בערמת הכביסה הלא-מקופלת, זה לא השפיע על המשך היום שלו. חיפש, מצא, לבש, והלך לדרכו. וכל זה בניגוד גמור לילדים שהם כן ADHD. אצלם בוקר כזה מחסל להם את המשך היום. הם היו נשארים מבולבלים עוד יותר מהרגיל, מה שאילץ אותו לגייס כוחות-על ולשפר את תפקוד הבית. (לא שאני מצליחה להתמיד בזה לאורך שנים, אבל מדי פעם אני מגייסת כוחות מחדש. חוץ מזה, במשך השני הם גדלים והעול פוחת.) אבל אני כן חושבת שילד שיש לו משהו מהתכונות שלנו, גם אם בצורה קלה מאוד, הבעיה עלולה להחמיר מאוד בתנאים של "תרבות חוסר קשב".

 

[Annet37]

תודה על חיזוק האינסטינקט שלפעמים

בורח.. מרוב האבחונים וההשענות על בעלי מקצוע, זנחתי את התחושות שלי. וזו בדיוק ההתלבטות. היא רואה איך אנו עובדים עם הגדולים וכנראה מושפעת מזה. לכן חשוב לי תמיד לשבת איתה על שיעורים לפני שאני יושבת עם הגדולים. במיוחד שאיתה זה על בסיס יומי ואיתם לא. אגב, מישהו (בעל מקצוע) התייחס בעבר לתופעת ההשפעה על "האחים של"?? הייתי שמחה לדעת. תודה ושיהיה חג שמח לכולנו.

 

[zivadina]

אחים של ADHD

היות שהתכונה תורשתית, יש סיכוי גדול שהיא עברה בתורשה לא רק לאח אחד. אצלנו כל ילד אובחן בנפרד ובגיל אחר, כי הם כל כך שונים זה מזה, שלא נראה לי סביר שכולם סובלים מאותה הבעייה. דבר שני, אני תמיד בעד אבחונים ובדיקות, כי הם יכולים לאמר לנו באופן מקצועי מהו מקור הבעייה, ונותנים לנו את היכולת לשפוט בעצמנו אם צריך טיפול או לא, עכשיו או בגיל מתקדם יותר. הפרעת קשב היא ב-80% תורשתית, כך שאם לילד יש אפיונים של הפרעת קשב, יש רק 20% סיכוי שההתנהגות שלו מושפעת מן הסביבה (בית/ בית ספר). בכל אופן, כדאי לעקוב מרחוק אחרי התנהגות הילדה, כולל שיחות "סתמיות" עם המחנכת, כדאי לשקול אם כדאי לאבחן. טאטוא מתחת לשטיח מעצים גורם לאפקט של כדור שלג בהגברת הבעיות בכל שנה שאין טיפול.