שאלה לבנות שהרו

[michal החדשה]

שאלה לבנות שהרו

אני במעקב כבר 7 חודשים וכלום. חברות שלי מספרות שהן הרגישו מתי הן נקלטו ותארו באוזני הרגשה שלא עוזבת אותך... ידיעה ברורה, מחשבה שמשתלטת עליך ולא מרפה. לפני כחודשיים חוויתי כזו תחושה והייתי בטוחה שאני בהריון. בטוחה ברמות של "מחר תזרח השמש"... מאז עברתי עוד שני מחזורי טיפולים (היום אני כמעט שבוע לאחר הזרעה) והתחושה לא חזרה אלי. אני מרגישה כאילו גם החודש איני בהריון. שאלתי היא: האם נכנסת להריון גם ללא ה"תחושה" המדוברת? או שהתחושה כי הנך בהריון חוזקה על ידי בדיקת הריון חיובית? האם ההריון היה "הפתעה" למרות הטיפולים? תודה.

 

[נערה בלי עגיל פנינה]

הריון ספונטני - שום תחושה של מחר

תזרח השמש. אחרי 4 ימי איחור החלטתי שאו שאני בהריון או שמשהו התקלקל (היו לי כאבונים במשך שבועיים). קניתי בדיקה ביתית ואז הבנתי. אח"כ קישרתי לזה את חוסר התיאבון, העייפות וכו'. ועכשיו - כאבונים, כאבים, חוסר תיאבון, בחילות, עייפות וכו' יש לי כל חודש, ואני לא בהריון.

 

[nokid]

אני כל חודש חושבת שאני בהריון

כל חודש אני מחפשת ומוצאת את כל הסימפטומים למרות שאינם קיימים..... כמה ערכות קניתי - כגודל הציפיה גודל האכזבה מבינה אותך אני מאוכזבת ומיואשת אל תתני לזה לקרות לך שמרי על האופטימיות אם מישהו יודע איך שיספר לי

 

[נולומו]

תחושות

אני לא הרגשתי שום דבר שונה . כשראיתי שהבטא חיוהית מאוד מאוד הופתעתי כי לא היה שום דבר שהכין אותי לזה. אין ברירה אלא לחכות ולעשות בטא. זה הדבר הוודאי היחיד.

 

[דאראמסאלה]

חוש -חש

חביבתי- רק בטא מאשרת הריון. את ההריון ממנו נולד בני אבחנתי בשבוע השביעי, אחרי שבוע של בחילות שהייתי בטוחה שנובעות מוירוס. מאז זרמו הרבה אמפולות במערכת, והמון חודשים בהם היתה לי "תחושה" (וגם מכשפה). התחושות המדוברות נובעות מהמתח ומהציפיה שלנו. וחוצמזה בלי כל קשר: מחר תזרח השמש, איך לא? בהצלחה

 

[עינת ב6]

../images/Emo20.gifהי מיכל החדשה...

הי חמודה...

לפי התאוריה החביבה הזו... היו צריכים להיות לי לפחות 15 ילדים...

בשנה הראשונה לניסיונות הייתה לי כמעט בכל חודש תחושה שזהו... בבטן גודל לי עוברון משגע שהוא כולו שלי... אח"כ גם במהלך ההזרעות היו פעם או פעמיים כאלה... ולצערי כלום... יבש כמו פארק המים אטרקציה שנסגר... ולעומת זאת , דווקא בחודש שכבר הספדתי את הטיפול בעקבות דימום רציני ואדום, גיליתי להפתעתי שהבטא חיובית!

אז לצערי , אין דרך לדעת אלא רק הבטא...

אבל שלא תחשבי שאני מזלזלת בתחושות... אני באמת מאמינה שהגוף יכול להגיד לנו המון...

רק שלפעמים מרוב שרוצים להאמין אז מרגשים דברים מסויימים ולפעמים מרוב שמפחדים להאמין לא מרגישים כלום... ולפעמים זה לא קשור לפחד או לחשש פשוט יש בנות שמרגשות יותר ויש כאלה שלא...

מאחלת לך להיכנס להריון מהר מהר, אם תחושה שכזו או בלי...

בהצלחה חמודה!

 

[zohee28]

אני נמצאת בתקופה הקשה של ההמתנה

לפני שבוע בדיוק היתה החזרת העוברים ויום למחרת התחילו לי התכוצויות בבטן התחתונה שנמשכות עד היום. אתמול גם גיליתי לחרדתי הרבה כתם ורוד. בנוסף לכך יש לי דקירות משונות בציצים. מישהי חוותה דבר כזה?

 

[פּוֹנְג]

בנות שהרו תוכלי למצוא בעיקר בפורום

הריון

מסיפורים ושמועות אני יודעת שאם יש מי שמרגישה מיד שהיא נקלטת אז אחד מהשניים - יש לה אינטואיציה חזקה מאד או שהיא שקרנית

אין שום סיבה גופנית להרגיש שונה ברגע ההיקלטות, כמה ימים אחרי אולי כן. גם כמה ימים אחרי תשמעי סיפורים שונים, יש מי שהרגישה כבר לפני האיחור, ויש מי שלא ידעה שהיא בהריון עד חודש שמיני (ראי מקרה סיפור האימוץ האחרון) כך שאל תסתמכי על כך שאת לא מרגישה כלום כסימן לכישלון.

 

[נרי כ]

קשקוש בלבוש

בעיקר לבנות בטיפולים. הגוף שלנו כל כך מבולבל מההורמונים, שאין שום דרך לדעת אם הגודש בחזה, העייפות והנפיחות של הבטן זה מבטא חיובית או מהורמונים שבאים מזריקות. אני, שהיו לי סימני טרום מחזור, איחלתי כאן על דפי הפורום כל רע למנוגון, שחשבתי שמוחק אותי מעייפות ופתאום זה התברר כהריון. ועוד משהו, כללי יותר. זה מאוד קשה שלא לצפות, אבל אני הייתי מנסה להפוך את הציפייה לכללית יותר. זה הרי לא משנה בכלל אם תהרי ביולי או באוגוסט, ואם כבר - מה אכפת לך בדצמבר? מה שאני רוצה לומר, זה שלא כדאי לבנות תלי תלים של ציפיות ולחפש סימנים, כי אז שיברון הלב הוא נוראי. עדיף לראות את זה כמשימה ארוכת טווח, ולדעת (וזו אכן עובדה) שהסיכוי להצליח הוא עצום. ואם ככה - אז מה אכפת לך מתי זה קורה? אין טעם לעמוד עם סטופר ולמדוד זמנים, אלא דווקא לקחת נשימה עמוקה ולקוות לטוב.

 

[Blue velvet]

נכון.

את כל כך צודקת בקשר לציפייה. גם אני רואה את זה כתהליך ממושך שאין לדעת מתי יסתיים. עם זאת, ידוע שמי שמתמיד בטיפולים מצליח, ואת זה צריך לזכור.

 

[אנונה11]

התחושות הן עניין של אופטימיות

ו/או פסימיות שיש בכל אחת מאיתנו באותה תקופה. אם את בתקופה אופטימית אז כל כאב מתקשר לרחם שבדיוק הרגע היתה השרשה, ואם את בקתופה פסימית כל כאב שייך למכשפה שבדרך. מנסיון שלי כל הכאבים, דימומים, הרגשות למינהן, לא מראות על הריון או שלילי באותו חודש. בהצלחה

 

[סוכריה על מקל]

אפשר להיכנס להריון בלי שום תחושה

כך קרה לי בהריון הראשון - היה כל-כך ברור שהטיפול לא הצליח (הזרעה מאוחרת מדי) שאפילו לא ספרתי את השבועיים. אני חייבת לציין שבסבוב השני זה היה שונה - בכל חודש כמה ימים לפני שהמחזור היה אמור להגיע הייתי מוצאת את עצמי מרוכזת בבטן שלי ומרגישה אותה "ריקה". בחודש הקריטי (שגם בו הסיכויים היו קטנים - היה לי רק זקיק אחד

) עם אותה "התרכזות בבטן" הרגשתי שהיא לא ריקה - אבל כמובן שלא האמנתי לעצמי, כך שזה שוב היה הפתעה. מסקנה: בין אם את מרגישה ובין אם לא - ההריון יכול להיות שם, רק מחכה שתגלי אותו. מאחלת לך הפתעה נעימה בקרוב

 

[בוליקי]

תשובה קצת מבולבלת../images/Emo3.gif

כמו עינת, גם אני כבר הייתי צריכה לגדל ברחמי את ילדי העשרים, אם בכל פעם שהייתי "יודעת" בוודאות שמחר תזרח השמש, היא אכן היתה זורחת בעבורי.אני לא זוכרת את כל הפעמים שבהן הודעתי לבעלי בפרצוף של ממתיקת סוד ואמרתי "אישה יודעת"... יודעת או לא, אני דיברתי ממשאלות לבי וטעיתי שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. אבל... היתה פעם אחת ש"ידעתי". להבדיל מהפעמים הקודמות הייתי בתחושת השלמה ושקט, כמעט ואפילו לא התרגשתי. חשתי כאילו יש הילה שמפרידה ביני לבין הבחוץ. כשקיבלתי מחזור הכל נפרץ, בעיקר בגלל העלבון הנורא - למה הגוף שלי שוב שיקר לי???? בדיעבד נוכחתי שהיה לי הריון חוץ רחמי, ככה שנרגעתי והחלטתי לאמץ בשתי ידיים את הגירסה הרשמית של "הפעם ידעתי". האם זה שכתוב היסטוריה או המציאות לאשורה? אפילו אני לא יודעת. אני מאמינה שבדיקת הבטא יודעת יותר טוב מכולם. נכון שאנחנו רוצות להאמין שכשהנס הזה יקרה לנו נרגיש נשיקת מלאכים על מצחנו (או רחמנו), אבל האמת כנראה פחות ורודה.

 

[k o k o p e l i]

צר לי לאכזב....

אבל לכל אורך תקופת הטיפולים, היו מצבים שהייתי בטוחה במליון אחוזים, שזהו , הפעם זו הפעם, וחטפתי מכה בפנים.... ולעומת זאת בפעם שהצליחה, כל הזמן כאבה לי הבטן והייתי בטוחה שאלו הכאבים שלפני המחזור, ולרגע לא עלה בדעתי... אין נוסחה, אבל מקווה בשבילך שכשתרגישי ש"זה זה".. תצדקי.