שאלה כנה

arana1

New member
אני,בהתאם להקשר

שימי לב שאיני שופט אותה כאדם,זו מישהי שאני רואה כל יום ועוד לפני שהעסקנו אותה התרשמתי ממנה עמוקות,ואני עדיין חושב שהיא בן אדם מדהים ורגיש וחכם במיוחד,וזו גם הסיבה שהצעתי לה עבודה
אבל כמטפלת,בדיוק בגלל הרגישות היחודית לה לפרטיות,לפרטיותה,היא פחות מתאימה,אולי מתאים לה להיות סופרת או משוררת
איני שופט אותה כאדם לשלילה,להפך,מוצא אותה האדם הכי חיובי בעולם,היא פשוט לא מתאימה מטבעה לעיסוק מסוג מסויים

זה שאת לא מתאימה לעבודה כטרקטוריסטית לא הופך אותך לאדם רע ממני שאני ממש טרקטוריסט מצויין
וכאן בדיוק הכשל הכל כך חריף של האבחון וההתערבות הפסוודו רפואית
שהיא שופטת את כולם לפי אמת מידה אחידה שמועכת את כולם לעיסה חסרת צורה
ואין שום קשר בין אמת המידה האבחונית לאמת
כלום
להפך
כולה שקרית לחלוטין
בדיוק בגלל שהיא מכלילה בצורה הכי שגוייה ממצב יחסי ויחודי
 

dina199

New member
כי שאלות ריטוריות קיימות כדי שאדם ששואל אותן

ידגיש את הדעות שלו.
 

shulamokshim

New member
מתייחסת לפסקה האחרונה שלך

כי אם יש מישהו שמאמין בהכלה והבנה של הילד כמו שהוא ובכיבוד תחושותיו ובחירותיו, אז?
נניח שחשבתי שאני מאמינה בכל זה, אבל מה לעשות, זה לא רק הילד ואמא שלו חיים לבד על אי בודד. אני עוד לא מצאתי מסגרת, חברה או טיפול שמאמינים בזה או מוכנים לשתף פעולה עם רעיון כזה. עוד לא מצאתי מאבחן שימליץ על זה. גם אף אחד במשפחה ובחוג המכרים שלנו לא מסוגל לראות או להבין את היופי שבאוטיזם ואין אף אחד בסביבתנו שמסוגל להבין או להסכים עם רעיון כזה. בכל מקום אליו נלך או ננסה להשתלב, אנשים יראו את הבן שלי כאדם פגום ומסכן, מישהו שצריך לתקן אותו וללמד אותו להיות כמו כולם.
כשאני מנסה להסביר אחרת מתייחסים אליי כמו למשוגעת. וכשמדובר באוטיזם, לכבד את בחירותיו' נחשב ל'הזנחה'. אולי לא תמיד אם מדובר באספרגר או בתינוק בן שנה וחצי, אבל זה ככה כשמדובר בתפקוד בינוני נמוך כי אלו כנראה לא נחשבים בדיוק בני אדם ולתחושות ולבחירות שלהם אין שום ערך בחברה שלנו.
 
רוב האנשים רואים את הקשר עם בן/בת הזוג בצורה

שונה מאשר קשר עם ילד, בהיבטים שונים.
וזה כנראה אחד מהם.


רוב ההורים לא ישלחו ילד לאבחון רק בגלל
שאין מספיק תשוקה לקשר
או שהוא לא מתלהב מספיק מהדברים שמעניינים את הוריו
או שהוא לא תמיד מקשיב ומגיב בעניין על כל מה שאתם אומרים.

רוב ההורים ישלחו ילד לאבחון בגלל שרואים שקשה לה, שהוא לא מתלהב מדברים שרוב הילדים בגילו לא מתלהבים.


מצד שני, יש גם מקרים שבני הזוג שולחים את בן הזוג לאבחון
או שהם לא מוצאים בני זוג.
אף אחד לא שולח אותם לאבחון, כי לא נעים, אבל אף אחד גם לא רוצה להיות בן זוגם לחיים. וגם זה לא קל. אדם שמחפש זוגיות, אך פעם אחרי פעם נכשל או שאינו מצליח למצוא עבודה וכו' - הרבה פעמים הוא עצמו יפנה לאבחון, וכבר היו פה אנשים בוגרים שלקחו את עצמם לאבחון.
 

dina199

New member
במקרה של מבוגרים (זוג נשוי)

דברים כאלה יכולים להביא לגירושין.
במקרה של הורים - זה יביא את הילד לאיבחון .
אז האם יתכן שאם הילד יאובחן כא"ס למעשה ההורים ירצו 'להתגרש' ממנו (כי הוא לא עומד בדרישת 'הילד המושלם' שהם חשבו כשהוא נולד) ולכן הם נכנסים לדיכאון ?
 
את כתבת בכמה הזדמנויות אחרות

שבמקרה שלכם, האבחון ממש הציל את הילד.

אז למה לחשוב שאבחון יגרום להורים לרצות לילד להתגרש מהילד?

אני חושבת שזה שני דברים שונים.
קשה להורים לשמוע אבחנה על הילד, כי באמת כל אחד היה רוצה שיהיה לו ילד מושלם.
לדעתי, ככל שמספר הילדים קטן - הציפיות מהילד גדולות יותר. שיהיה חברותי, שיצליח בלימודים, שיהיה מהנדס וגם רופא וכו'.

האם קל לאדם לשמוע אבחון של בן/בת זוגו?
לא נראה לי.

אבל מבן/בת זוג אפשר להיפרד
ומילד - לא.
כלומר, אם אדם בחור להתחתן עם אדם שהוא לא (כל מה שאראנה ציין) - אז בדרך כלל הוא ידע את זה מראש, בהנחה שהם לא נישאים בשידוך של פעם.
ואם זה מפריע בהמשך החיים - אז הרבה פעמים ממש נפרדים מהאדם וחסל.
אז אפשר לשלוח לאבחון, ואני מכירה אנשים שהתנו המשך קשר באבחון כלשהו (בתחומים שונים)
או להיפרד.

כלפי הילד יש יותר אחריות, ולכן בדרך כלל הבחירה תהיה לאבחן את הילד
כדי לדעת איך לעזור לו.
 

arana1

New member
אנחנו מדברים על דברים שונים לחלוטין

את מדברת על האבחון כבושה
לדעתי הוא לא בושה
זה ממש לא בושה להיות מאובחן כאוטיסט
אני הייתי מתבייש אם היו מאבחנים אותי כנ"ט(לדעתי המרחק של אוטיסט משלמות אינו גדול יותר מהמרחק של נ"ט משלמות,ממש הכי לא ,אם כבר אז דווקא ההפך,ולי ממה לא היה מפריע אם היו מאבחנים את זוגתי כאוטיסטית(לדעתי היא כזאת רק שאנחנו לא מוצאים שום תועלת באבחון))
הבעייה היא עם ההנחה שעומדת מאחורי האבחון
שלפיה יש צורה אחת בריאה ונכונה לבטא וליישם רגש ותשוקה ושיתוף
הנחה זאת מבטאת חוסר הבנה מאוד מהותית של מבנה הנפש ושל זהות האדם
ואנשים שפועלים לפיה מתיימרים לכהן כסמכויות בעניין
בידיהם מופקדים האמצעים והזכות להחליט בדבר שברור בעליל שאין להם שום הבנה בו
את היית מסכימה שנגר ינתח אותך ?
אני לא
אבל להורים אין בעייה עם זה ששרברבים ינתחו את הילדים שלהם

היחס לילד שונה מהיחס לבן הזוג
אבל יש כמה עקרונות משותפים
כמו כבוד הדדי למשל
כמו ההבנה שכל אדם,בן זוג או ילד,רשאי קודם כל לבחור את מינון השיתוף וכיווני התשוקה המתאימים לו
זה גם בדיוק המקום שבו הכבוד לזהות האחר גם משרת את הסיכוי שלו להתפתחות תקינה ויפה
אז מה עושים אנשים שנושאים לשווא את שם המומחיות להתפתחות
מתייגים את הילד כפגום כי הוא לא מתלהב בדיוק מהשטויות שהם מתלהבים מהם


האבחון מציל את הילד כי אנשים לא מעיזים לשים לב אל הילד שלהם לפני שהם יקבלו הוראה מאיזה שהוא סמכות
המוסדות האחרים לא יקשיבו ולא יתאימו את עצמם לילד לפני שהם יקבלו הוראה לעשות כן מסמכות
כי הם לא רואים את הילד,הוא לא מעניין אותם בכלל,ולכן גם אחרי שהם מקבלים הוראה זה לא ממש משנה
הם קיבלו פקודה ועכשיו הם מבצעים אותה
כי זה מה שנ"ט יודעים לעשות
למלא הוראות
ובוא אני אגלה לך סוד,אי אפשר לאהוב בפקודה
 

dina199

New member
כן אצלי זה הציל את הילד ושמחתי על האיבחון.

ובמקרה הזה אני לא נכנסתי לדיכאון. להיפך, יצאתי ממנו כי הכל הוסבר
.
ובמקרה של 'להתגרש' אני מדברת על הורים שנכנסים לדיכאון וחושבים שסוף העולם הגיע והחיים שלהם הגיעו לקיצם כי הילד אובחן כא"ס.
אכן, לא המקרה שלי.
 
את דרך חוסר הטיפולים כבר ניסו

כי הרי גם אצלך במשפחה יש אוטיסטים לא מאובחנים, שלא קבלו בשל כך שום טיפול.

האם את חושבת שחוסר הטיפול היה יותר טוב עבורם, מאשר טיפול?

האם לבנך לא נתת טיפולים?
 

dina199

New member
אני אף פעם לא אמרתי שלא צריך לטפל אף פעם.

אני כל הזמן אומרת שקודם על צריך להבין מה עובר על הבן אדם.
לדעת אבחנה נכונה מסבירה את זה טוב מאוד, רק שלא כל האנשים מוכנים להבין גם כשהל מוסבר.

ואחרי שמבינים מה עובר עליו אז שיחליט מי שיחליט האם צריך טיפול ועם כן איזה. אבל לפני שמבינים את הסיבות, אי אפשר להחליט על טיפולים. (לדעתי כבר עצם ההבנה זה כבר טיפול מצויין
. ובהתאם חוסר הבנה היא דרך להביא נזק)

מה שאני אומרת שלא צריך להקשיב כמו ל'תורה מסיני' (שאת זה בכלל רוב החילוניים לא עושים - בקשר לתורה מסיני) לאנשי מקצוע שטוענים שלאוטיסטים אין רדשות, אוטיסטים לא רוצים קשר ושצריך לטפל כמה שיותר אינטנסיבי כמה שיותר מהר כמה שיותר מוקדם כי אחרת חלון הזדמנויות ייסגר.

אפילו לא"סים ה'לא מטופלים' במשפחה שלי שום חלון לא נסגר. מה שהיה גומר את הבן שלי זה לא האוטיזם, אלא הלימודים בבית סםר רגיל (על סמך 'חוק חינוך חובה חינם'
)
 

דייהטסו

New member
אם אני ממשיך את ההגיון שלך

אז לא היה צורך לאבחן את הבן שלי. אם לא היינו מאבחנים, היו שתי אפשרויות
1.הוא היה נשלח לגן ובית הספר ללא סיוע (נניח שהם היו מסכימים)
2. הוא היה נשאר בבית כל הזמן (נעזוב את עניין החוקיות)
שתי האפשרויות הן סיוט עבורנו ובעיקר עבורו. אז מה אתה מציע?
 

arana1

New member
אני מציע שאנשים יפסיקו לבלבל את המח

אני מבין שזה פתרון רדיקלי ונחשב ללא ראוי וללא שפוי אבל אם מותר לפעמים לדבר גם על פתרונות מערכתיים,עמוקים ומקיפים,אז זה מה שיש לי להגיד
פשוט תצאו לנו מהוורידים

גם תעשיית האבחונים לא מתקיימת על אי בודד,היא בסך הכל היבט אחד של דיקטטורות הנורמטיביות הרצחנית,שזרועות התמנון שלה חונקות את הילד,האדם,השפוי,בכל מקום שאליו יפנה,גם בבית הספר(ולכן הילד צריך מלווה)
שהרי גם שם אף אחד לא מעיז להזיז אפילו טיפה את התבנית המאוסה שלא חל בה שום שינוי חצי מהותי כבר מאתיים שנה(וזה לא רק אני אומר אלא אפילו למומחי החינוך המובילים בעולם כבר ירד האסימון)
אז אם שואלים למה הילד סובל אז לדעתי התשובה היא שבכל תחומי החיים,מהאידיוט שמאבחן אותו ועד המטומטם שמחנך אותו מתקיים ישום חסר רגישות וחסר רחמים וחסר התחשבות של צורה הכי ארכאית והכי עבשה והכי רקובה של שיתוף וחלוקת קשב ומידע
צורה שפשוט לא מתאימה ליחודם של הילדים שלצערם של הסמכויות ושל ההורים לא נולדו בימי הביניים אלא בשלהי המאה עשרים

אנשים משתפים בצורה היחודית להם,תשוקתם מתבטאת בקצב ובצורה הראויה להם,לא לכולם מתאים לחיות כמו חברי מפלגה בעלי דעה אחידה
ולכן,גם אם לא היה לי או אין לי מה להציע אז מי שמסמן אדם כחסר תשוקה בעוצמה מתאימה לשיתוף מסוג מסויים הוא אדם מאוד רע,מאוד טיפש,ולדעתי אפילו משוגע
וכיוון שכל המאבחנים והחוקרים והמטפלים עושים את זה אז יש לנו בעייה מאוד קשה
ולדעתי זו תהיה טעות מאוד קשה להתעלם ממנה
 
לגבי 2

סיוט עבור הילד? אני לא בטוחה, סיוט עבור ההורים כנראה שאתה צודק ולכן הורים שחווים בעיות קשות עם המערכת בוחרים לשתוק ולא להתלונן על מנת
לא לקבל את הילד{סיוט} בבית, ובזה שהורים חוששים להתלונן ולדרוש לשנות דברים רבים שיש לשנות במסגרות החינוך המיוחד כי חס וחלילה אם הם יתלוננו הם יישארו עם הילד {הסיוט }בבית, המצב גורם להורים אחרים סיוט בזה שהם כן שולחים את הילדים שלהם למסגרת,
הסיוט שלהם כל בוקר לשלוח את הילד למסגרת ובלחץ שמופעל עליהם אם הם לא היו שולחים אותו..
 

דייהטסו

New member
הוצאת מילה אחת מההקשר

וניסית להציג אותי כאילו אני אומר שהילד שלי הוא סיוט. זה לא הוגן. אני אוהב אותו מאוד בדיוק כמו שהוא. הוצאה מבית הספר היא סיוט עבורו כיוון שהוא אוהב מאוד את הלימודים, ועבורנו כי לא נוכל לפרנס כראוי חמש נפשות במצב כזה.
 
למעלה