שאלה כללית
שלום לכולם, כיוון שהידע שלי אודות קואוצ'ינג דיי מצומצם, ומדובר בנושא קריטי, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור דיי מורכב כשהשאלה המרכזית שלי היא האם קואוצ'ינג יכול להוות מענה למקרה המתואר: מדובר באחי היקר, בן 29 כיום, בנאדם מאוד רגיש שחווה סדרה ארוכה של כשלונות ואכזבות בחיים, במשך שנים ארוכות ובכל התחומים - חברתי, כלכלי, זוגי. כשהשתחרר מהצבא הצליח להשתלב במגוון רחב של עבודות בצורה טובה, עד כמה שזכור לי, כמו כן הייתה לא חברה שחזרה איתו יחד מטיול וחו''ל והכל היה טוב ויפה. עם הזמן נפרד מחברה שלו בסביבות גיל 23 ומאז לא הייתה לו חברה. מבחינת לימודים - בשלב מסויים החליט להשלים בגרויות (מה שעשה בהצלחה מרובה) ולרכוש השכלה גבוהה. באותה תקופת זמן החליט לנטוש את החברים שלו, שכן היה מדובר בחבורה מאוד לא חיובית שהרבתה להסתבך בצרות, לעשן סמים וכו'. במהלך התואר חווה הרבה קשיים, הן בלימודים והן חברתיים, שהניעו להפסיק ללמוד. מאותה תקופה המצב הלך והתדרדר, שכן הקשר עם החברים הישנים נותק באופן יזום שלו, הקשר עם החברים מהלימודים נותק כשהפסיק ללמוד, הוא התקשה להתמיד בעבודות שמצא, והמצב הגיע לשיא שנמשך בשנתיים האחרונות, שבו הוא בעצם הגיע למצב נפשי לא טוב, עם המון תסכול, בלבול והיעדר יכולת וכוח נפשי לעמוד אפילו בקשיים קטנים. חשוב לי לציין שאחי אדם מאוד אינטליגנטי, מאוד חכם, מוכשר, בעל חוש הומור, אבל מתקשה ומפחד מאוד להתמודד עם הקשיים והחולשות שלו. טיפול פסיכולוגי הוא לא מוכן לקבל, ולכן חשבנו במשפחה שאולי הקואוצ'ינג יוכל להוות פתרון הולם? האם מקרה כזה עונה להגדרה של 'אימון אישי' או שמא זה חריג אבל אפשרי? נשמח לקבל כל תגובה שהיא תודה גדולה גדולה למשיבים!!!
שלום לכולם, כיוון שהידע שלי אודות קואוצ'ינג דיי מצומצם, ומדובר בנושא קריטי, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור דיי מורכב כשהשאלה המרכזית שלי היא האם קואוצ'ינג יכול להוות מענה למקרה המתואר: מדובר באחי היקר, בן 29 כיום, בנאדם מאוד רגיש שחווה סדרה ארוכה של כשלונות ואכזבות בחיים, במשך שנים ארוכות ובכל התחומים - חברתי, כלכלי, זוגי. כשהשתחרר מהצבא הצליח להשתלב במגוון רחב של עבודות בצורה טובה, עד כמה שזכור לי, כמו כן הייתה לא חברה שחזרה איתו יחד מטיול וחו''ל והכל היה טוב ויפה. עם הזמן נפרד מחברה שלו בסביבות גיל 23 ומאז לא הייתה לו חברה. מבחינת לימודים - בשלב מסויים החליט להשלים בגרויות (מה שעשה בהצלחה מרובה) ולרכוש השכלה גבוהה. באותה תקופת זמן החליט לנטוש את החברים שלו, שכן היה מדובר בחבורה מאוד לא חיובית שהרבתה להסתבך בצרות, לעשן סמים וכו'. במהלך התואר חווה הרבה קשיים, הן בלימודים והן חברתיים, שהניעו להפסיק ללמוד. מאותה תקופה המצב הלך והתדרדר, שכן הקשר עם החברים הישנים נותק באופן יזום שלו, הקשר עם החברים מהלימודים נותק כשהפסיק ללמוד, הוא התקשה להתמיד בעבודות שמצא, והמצב הגיע לשיא שנמשך בשנתיים האחרונות, שבו הוא בעצם הגיע למצב נפשי לא טוב, עם המון תסכול, בלבול והיעדר יכולת וכוח נפשי לעמוד אפילו בקשיים קטנים. חשוב לי לציין שאחי אדם מאוד אינטליגנטי, מאוד חכם, מוכשר, בעל חוש הומור, אבל מתקשה ומפחד מאוד להתמודד עם הקשיים והחולשות שלו. טיפול פסיכולוגי הוא לא מוכן לקבל, ולכן חשבנו במשפחה שאולי הקואוצ'ינג יוכל להוות פתרון הולם? האם מקרה כזה עונה להגדרה של 'אימון אישי' או שמא זה חריג אבל אפשרי? נשמח לקבל כל תגובה שהיא תודה גדולה גדולה למשיבים!!!
