שאלה כללית
- פותח הנושא zoratas
- פורסם בתאריך
רן גוגיטסו
New member
מן הסתם לוחמים חייבים להיות בכושר
בין אם מדובר על לוחמים בימים עברו שנלחמו עם שריון וחרב, ובין אם מדובר על לוחמים מודרניים שנלחמים עם שכפ"צ, אפוד ונשק אישי.
היום בעולם אמנויות לחימה האזרחיות כל מורה והדגש שהוא שם על כושר גופני. חלק ישקיעו לכך זמן ייחודי במהלך האימון, חלק יעבדו על הכושר כבדרך אגב תוך כדי העבודה השוטפת, וחלק ידרשו מהחניכים לעבוד על הכושר הגופני בזמנם החופשי שמחוץ לזמן האימון כשיעורי בית.
אני חושב שאלה שמתאמנים לתחרויות ספורטיביות ישקיעו זמן רב יותר בכושר גופני יחסית לאלה שלא.
בין אם מדובר על לוחמים בימים עברו שנלחמו עם שריון וחרב, ובין אם מדובר על לוחמים מודרניים שנלחמים עם שכפ"צ, אפוד ונשק אישי.
היום בעולם אמנויות לחימה האזרחיות כל מורה והדגש שהוא שם על כושר גופני. חלק ישקיעו לכך זמן ייחודי במהלך האימון, חלק יעבדו על הכושר כבדרך אגב תוך כדי העבודה השוטפת, וחלק ידרשו מהחניכים לעבוד על הכושר הגופני בזמנם החופשי שמחוץ לזמן האימון כשיעורי בית.
אני חושב שאלה שמתאמנים לתחרויות ספורטיביות ישקיעו זמן רב יותר בכושר גופני יחסית לאלה שלא.
חלילה וחס...
לטעמי, הרדיפה אחר כושר וכוח כמטרה, היא בעייתית מאוד בכל כך הרבה רמות:
1) זו מטרה בעייתית מכיוון שהיא מסיחה את הדעת מהמרכיב הפונציונאלי - למה צריך אימון ספציפי לכושר או כח? האם ראית צייד קיקויו אפריקאי עושה ספרינטים לפני יציאה לצייד, או חקלאי סיני עושה סקווטים לפני שתילת אורז?
2) זו מטרה שממסכת רגישויות - ברמת עצימות מסויימת, אתה מקבל מספיק אנדורפינים בשביל להסיח את תשומת הלב מבעיות אחרות (פיזיות או נפשיות).
3) זו מטרה שקשה לתחזק - כושר והרבה סוגים של אימוני כח, יש להם משך חיי מדף קצר מאוד ואם אתה מפסיק להתאמן באופן שוטף ישנה דעיכה מהירה מאוד.
4) כוח וסטאמינה מובילים להתבססות על כוח וסטאמינה שזה טוב בטווח הקצר ובגיל הצעיר, אבל עם הזמן והגיל הם נעלמים וההרגלים שנוצרו אינם מתאימים לפיזיולוגיה יותר.
5) ברגע שיש תשומת לב לכוח וכושר נוצרות פציעות, מכיוון שיש הקשבה למדדים חיצוניים במקום הקשבה לגוף עצמו - ע"ע פציעות יוגה, כאשר יש תשומת לב לסטנדרט של מנח חיצוני במקום תחושה פנימית.
אני יכול להמשיך עוד ועוד... אבל אתה בטח מכיר כבר את התזה שלי, שדוגלת בתרגול רביצה מול קליפים של מאסטרים ב- Youtube תוך ביצוע קפדני של דמיון מודרך לאחר צפיה. והקפדה על הרפיה יסודית לפחות פעם בשבוע אצל סלאבית עם בגדים מינימאליים.
לטעמי, הרדיפה אחר כושר וכוח כמטרה, היא בעייתית מאוד בכל כך הרבה רמות:
1) זו מטרה בעייתית מכיוון שהיא מסיחה את הדעת מהמרכיב הפונציונאלי - למה צריך אימון ספציפי לכושר או כח? האם ראית צייד קיקויו אפריקאי עושה ספרינטים לפני יציאה לצייד, או חקלאי סיני עושה סקווטים לפני שתילת אורז?
2) זו מטרה שממסכת רגישויות - ברמת עצימות מסויימת, אתה מקבל מספיק אנדורפינים בשביל להסיח את תשומת הלב מבעיות אחרות (פיזיות או נפשיות).
3) זו מטרה שקשה לתחזק - כושר והרבה סוגים של אימוני כח, יש להם משך חיי מדף קצר מאוד ואם אתה מפסיק להתאמן באופן שוטף ישנה דעיכה מהירה מאוד.
4) כוח וסטאמינה מובילים להתבססות על כוח וסטאמינה שזה טוב בטווח הקצר ובגיל הצעיר, אבל עם הזמן והגיל הם נעלמים וההרגלים שנוצרו אינם מתאימים לפיזיולוגיה יותר.
5) ברגע שיש תשומת לב לכוח וכושר נוצרות פציעות, מכיוון שיש הקשבה למדדים חיצוניים במקום הקשבה לגוף עצמו - ע"ע פציעות יוגה, כאשר יש תשומת לב לסטנדרט של מנח חיצוני במקום תחושה פנימית.
אני יכול להמשיך עוד ועוד... אבל אתה בטח מכיר כבר את התזה שלי, שדוגלת בתרגול רביצה מול קליפים של מאסטרים ב- Youtube תוך ביצוע קפדני של דמיון מודרך לאחר צפיה. והקפדה על הרפיה יסודית לפחות פעם בשבוע אצל סלאבית עם בגדים מינימאליים.
William Kidd
New member
עניין של סדר עדיפויות
אני מניח שבהסתברות גבוה לאדם אקראי מהרחוב יש סדר עדיפויות שונה משל צייד קיקויו אפריקאי. מה שכן שניהם אולי מתעניינים בעיסוק באמנויות לחימה.
בגלל זה אני רואה חשיבות רבה בשילוב של פעילות גופנית ושיפור כושר גופני באימוני אמנויות לחימה.
בסופו של דבר, כפי שאני רואה את זה, אמנויות לחימה מאפשרות לאנשים פלטפורמה לעיסוק בפעילות גופנית באופן מעניין ולאורך זמן.
אני מניח שבהסתברות גבוה לאדם אקראי מהרחוב יש סדר עדיפויות שונה משל צייד קיקויו אפריקאי. מה שכן שניהם אולי מתעניינים בעיסוק באמנויות לחימה.
בגלל זה אני רואה חשיבות רבה בשילוב של פעילות גופנית ושיפור כושר גופני באימוני אמנויות לחימה.
בסופו של דבר, כפי שאני רואה את זה, אמנויות לחימה מאפשרות לאנשים פלטפורמה לעיסוק בפעילות גופנית באופן מעניין ולאורך זמן.
קצת מפליא
סליחה על ההתפרצות, אני אמנם חובב בכל מה שקשור לאומנויות לחימה/כושר וגם לא כותב פה ממש אבל ראיתי לנכון לציין שהנקודות שהעלית בתגובתך הרי שהופרכו כבר מזמן ולתומי חשבתי שאנשים בימינו אולי כבר יודעים יותר טוב לגבי הנושא של חיזוק כושר מעבר לפעילות הספורטיבית. (היה זה ברוס לי שהביא את התובנות האלה למיינסטרים של אומנויות הלחימה והיום אין לוחם MMA שמחשיב עצמו לרציני ומזניח את תחומי העזר הכל כך חשובים האלה).
וברשותך אגיב למה שכתבת ביתר פירוט:
1- אימון תומך, בין אם אירובי או אנארובי יחזק וישפר ביצועים של כל ספורטאי. עם כל הכבוד לכל טכניקת לחימה שהיא שתלמד אדם חלש, שאינו פעיל גופנית סביר מאוד שלא תהיה אפקטיבית.
חוץ מזה כבר הוכח שספורטאים, לא משנה באיזה תחום (המחקר המקורי נעשה על שחיינים) שיפרו את ביצועיהם בצורה משמעותית ע"י ביצוע תרגילי התנגדות עם משקולות/משקל גוף.
2- נו באמת. אדם שמחפש להסיח את דעתו יש לו אמצעים הרבה יותר נוחים וזמינים מאשר לצאת לאימון ספרינטים בעצימות גבוהה או להרים משקלים כבדים: ג'אנק פוד, טלויזיה, אינטרנט, מוזיקה... just to name a few. זה שפעילות ספורטיבית משחררת אנדורפינים זה נכון ואין בכך שום דבר רע. להיפך, זה מונע דיכאון ומשפר את הבריאות והעמידות של המערכת החיסונית, מוציא רעלים מהמערכת ולכל הדעות אין שום דבר רע באנדורפינים המשתחררים, הם רק יכולים לעזור לייצב ולחזק את האדם בשאר תחומי חייו. אדם שרץ בבוקר שעה יוכל להתמודד עם לחצים בהמשך היום בצורה פנומנלית, עם פחות סיכויים להתקפי לב, לחרדות ועוד.
3- לא ברור מאיפה אתה שואב את הידע שלך אבל זה כלל לא נכון.
ברגע שאדם מקבע מסלולי פעולה של נוירונים בגופו הזיכרון נחרט במוחו וגם אם הוא יפסיק להתאמן תקופה (נגיד 3 חודשים ומעלה) הוא יוכל לחזור ולהגיע לאותה רמת כוח בזמן די קצר ולא יצטרך 'לבנות הכל מחדש'.
מה שכתבת אולי נכון לאנשים שלוקחים סטרואידים.
בגדול כוח זה דבר שימושי שכדאי לתחזק ויכול לעזור בסיטואציות בסיסיות רבות ומגוונות- בניקיון הבית, בהרמת סלי קניות, בתיקון הרכב, בהמנעות מפציעה ע"י תנועה לא נכונה של מפרקים או שברי מאמץ ועוד המון דברים.
4 - מה שאמרתי ב3 נכון גם לגבי 4. ובנוסף אדם יכול להסתמך גם על טכניקה פנטסטית שהוא למד בחוג או לחלופין איזו קאטה שהוא מתרגל תקופה וברגע האמת לגלות שהיא לא עזרה לו במאום (או שיותר גרוע,הכשילה אותו וגרמה לו להפצע ולהפסיד בקרב).
אם כבר בימינו המודרניים יש יותר חשיבות לתדמית ויש פחות סיכוי שאדם שלא מכיר אותך (ולא יודע שאתה דן 8 בקראטה או משהו כזה) 'יתחיל' איתך כשאתה נראה שרירי ובכושר.
5- זה יכול להיות נכון גם לגבי רצון לבצע מכה מסויימת כפי שהמורה בדוג'ו מסביר. קשב פנימי לגוף זה דבר שכל אחד יכול ללמוד להשיג. בדרך כלל אלו הספורטאים המקצועיים והתחרותיים שנפצעים (או לחלופין החובבים המתלהבים) כשהם רוצים לשבור שיאים ולהגיע לקצה גבול יכולתם ותוך כדי הם כופים את הגוף שלהם למצבים קיצוניים.
סליחה על ההתפרצות, אני אמנם חובב בכל מה שקשור לאומנויות לחימה/כושר וגם לא כותב פה ממש אבל ראיתי לנכון לציין שהנקודות שהעלית בתגובתך הרי שהופרכו כבר מזמן ולתומי חשבתי שאנשים בימינו אולי כבר יודעים יותר טוב לגבי הנושא של חיזוק כושר מעבר לפעילות הספורטיבית. (היה זה ברוס לי שהביא את התובנות האלה למיינסטרים של אומנויות הלחימה והיום אין לוחם MMA שמחשיב עצמו לרציני ומזניח את תחומי העזר הכל כך חשובים האלה).
וברשותך אגיב למה שכתבת ביתר פירוט:
1- אימון תומך, בין אם אירובי או אנארובי יחזק וישפר ביצועים של כל ספורטאי. עם כל הכבוד לכל טכניקת לחימה שהיא שתלמד אדם חלש, שאינו פעיל גופנית סביר מאוד שלא תהיה אפקטיבית.
חוץ מזה כבר הוכח שספורטאים, לא משנה באיזה תחום (המחקר המקורי נעשה על שחיינים) שיפרו את ביצועיהם בצורה משמעותית ע"י ביצוע תרגילי התנגדות עם משקולות/משקל גוף.
2- נו באמת. אדם שמחפש להסיח את דעתו יש לו אמצעים הרבה יותר נוחים וזמינים מאשר לצאת לאימון ספרינטים בעצימות גבוהה או להרים משקלים כבדים: ג'אנק פוד, טלויזיה, אינטרנט, מוזיקה... just to name a few. זה שפעילות ספורטיבית משחררת אנדורפינים זה נכון ואין בכך שום דבר רע. להיפך, זה מונע דיכאון ומשפר את הבריאות והעמידות של המערכת החיסונית, מוציא רעלים מהמערכת ולכל הדעות אין שום דבר רע באנדורפינים המשתחררים, הם רק יכולים לעזור לייצב ולחזק את האדם בשאר תחומי חייו. אדם שרץ בבוקר שעה יוכל להתמודד עם לחצים בהמשך היום בצורה פנומנלית, עם פחות סיכויים להתקפי לב, לחרדות ועוד.
3- לא ברור מאיפה אתה שואב את הידע שלך אבל זה כלל לא נכון.
ברגע שאדם מקבע מסלולי פעולה של נוירונים בגופו הזיכרון נחרט במוחו וגם אם הוא יפסיק להתאמן תקופה (נגיד 3 חודשים ומעלה) הוא יוכל לחזור ולהגיע לאותה רמת כוח בזמן די קצר ולא יצטרך 'לבנות הכל מחדש'.
מה שכתבת אולי נכון לאנשים שלוקחים סטרואידים.
בגדול כוח זה דבר שימושי שכדאי לתחזק ויכול לעזור בסיטואציות בסיסיות רבות ומגוונות- בניקיון הבית, בהרמת סלי קניות, בתיקון הרכב, בהמנעות מפציעה ע"י תנועה לא נכונה של מפרקים או שברי מאמץ ועוד המון דברים.
4 - מה שאמרתי ב3 נכון גם לגבי 4. ובנוסף אדם יכול להסתמך גם על טכניקה פנטסטית שהוא למד בחוג או לחלופין איזו קאטה שהוא מתרגל תקופה וברגע האמת לגלות שהיא לא עזרה לו במאום (או שיותר גרוע,הכשילה אותו וגרמה לו להפצע ולהפסיד בקרב).
אם כבר בימינו המודרניים יש יותר חשיבות לתדמית ויש פחות סיכוי שאדם שלא מכיר אותך (ולא יודע שאתה דן 8 בקראטה או משהו כזה) 'יתחיל' איתך כשאתה נראה שרירי ובכושר.
5- זה יכול להיות נכון גם לגבי רצון לבצע מכה מסויימת כפי שהמורה בדוג'ו מסביר. קשב פנימי לגוף זה דבר שכל אחד יכול ללמוד להשיג. בדרך כלל אלו הספורטאים המקצועיים והתחרותיים שנפצעים (או לחלופין החובבים המתלהבים) כשהם רוצים לשבור שיאים ולהגיע לקצה גבול יכולתם ותוך כדי הם כופים את הגוף שלהם למצבים קיצוניים.
Hyrule9398
New member
וו וויי גונג פו, אקבן, ,היאבקות, MMA, BJJ
מהניסיון שלי..
ב WU Wei יש דגש עצום על כושר, אימונים כוללים פק"לים שלא מביישים סיירות.. קשה ביותר, דגש מטורף על כח מתפרץ, כושר אנאירובי
אקב"ן עושים חימום טוב, ושים דגשים על ריצות ואימונים מחוץ למזרן. בג'יו ג'יטסו ברזילאי\MMA הכושר נבנה בקרבות האימון
מהניסיון שלי..
ב WU Wei יש דגש עצום על כושר, אימונים כוללים פק"לים שלא מביישים סיירות.. קשה ביותר, דגש מטורף על כח מתפרץ, כושר אנאירובי
אקב"ן עושים חימום טוב, ושים דגשים על ריצות ואימונים מחוץ למזרן. בג'יו ג'יטסו ברזילאי\MMA הכושר נבנה בקרבות האימון
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.