שאלה חשובה

[וסל]

שאלה חשובה

1.שאלה לי אלכם,הומואים יקרים,איזה סוג מוסיקה אתם שומעים.ממה שאני יודע רוב הגייז אוהבים את שר,מדונה,קיילי מינוג,סלין דיון-מאוד אוהבים אותה כי היא רומנטית,בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה.יש עוד? 2.שמתי לב שבדרך כלל שאומרים "יציאה מהארון" אז מתכוונים ליציאה מן הארון בעיקר מול המשפחה ומקום העבודה.אבל לפי דעתי אם אני אגיד שיצאתי מהארון אז מבחינתי הכוונה תהיה ליציאה מהארון =להתחיל לצאת למקומות של גייז ולהתחיל להסתובב בחברתם.הפואנטה היא שיציאה מהארון על כל משמעותיה הינה אינדיבידואלית לחלוטין.מישהו אחד שסוף סוף התנה אהבים והלך לדיסקו של גייז יכול להרגיש שיצא מן הארון בעוד שאחר ירגיש שיצא מן הארון רק אם סיפר להוריו .עיניין אישי לחלוטין! (3.למרמלד החמוד-אתה ממש חמוד וחכם ואני מעריץ אותך!)

 

[BlueCat]

../images/Emo108.gif התשובות שלי

1. רובי וויליאמס, דיידו, אלאניס, פיית´לס- אני לא ממש אוהב את הקיטש הדביק שהזכרת. כזה אני, עוף מוזר. לא יודע מה שאר ההומואים אוהבים. ממש לא אהבתי את הניסוח של המשפט האחרון אבל מילא. 2. יציאה מהארון= חשיפה,התגלות, לפחות מבחינתי. ככה שאם אני לא נחשף וחושף את עצמי לאנשים שאיכפת להם, זה לא ממש משנה, נכון?

 

[MARMELAD]

הנה התשובות שלי

ולפני התשובות הערה קטנה לך ובכלל: אם פותחים הודעה ראשית עם שני נושאים "גדולים" קח בחשבון שהתשובות לשני הנושאים יהיו יחסית קצרות. עדיף לפתוח שתי הודעות ובכל אחת להעלות נושא אחד. וגם עדיף לעשות את זה ברווח של נניח יומיים שלושה בין האחד לשני כדי לא להציף את הפורום ו/או להיראות סקרן / חטטן מדי וכיו"ב... ולתשובות שלי: 1. מוסיקה של הומואים היא בעיניי מוסיקה שמחה שגורמת לישבן לזוז ימינה ושמאלה. אבל זה לא אומר שהומואים שומעים רק מוסיקה כזו. כן, שיר של דנה אינטרנשיונל יגרום לסטרייט הגדול ביותר לרקוד כאילו הוא נערת גו גו הולנדית - אבל לא כל הומו יאהב את דנה. אז המוסיקה שאני אוהב היא די מגוונת ובוא נאמר שאין לי סגנון מוסיקלי מוגדר במיוחד. יש לי את כריסטינה ובריטני אבל גם יש לי את גאנז´ וברי ויש לי אפילו את זהבה וליאור. 2. יציאה מהארון היא לא רק לספר לאמא ואבא. יציאה מהארון היא גם ללבוש חולצה עם דגל הגאווה. היא גם לתת יד לחבר שלך ברחוב לא מוכר. היא גם ללכת במצעד הגאווה. היא גם לתלות תמונה של חתיך במשרד. היא גם ללכת לגן העצמאות. היא גם להיכנס למועדון גייז. היא הרבה דברים. היא לא חייבת להיות כולם. באופן עקרוני יציאה מהארון היא החצנה של משהו שיש בפנים ומחכה לחופש שלו. מצטער אם זה נשמע מבלבל. (ולוסל החמוד - תודה

)

 

[מר מומין]

תשובה חשובה לא פחות

1. אני אישית שומע רוק כבד, אלטרנטיבי, אלקטרוני (לא טראנסים או דאנס, אלא אייר וכדומה), היפ הופ, סול, רגאי, טריפ הופ ועוד מלא דברים. הדבר הכי קרוב למה שכתבת שאני שומע זה נלי פורטדו, וזה חטא להשוות אותה לשרמוטות כאלו (למרות שכייף לרקוד את המוסיקה הזאת במועדון

). 2. יציאה מהארון - להרגיש חופשי להתנהג בטבעיות. ליד אנשים, ליד משפחה, ליד עצמך. מומין

 

[DJNYC]

התשובות שלי.

1. אין מוזיקת הומואים כמו שאין מוזיקת סטרייטים או מוזיקת לסביות. אני שומע R&B ו House (Dark House(. 2. יציאה מהארון, זה לא לשמור על היותך הומו בארון. יציאה מהארון באה מהביטוי של "שלדים בארון" שאומרת שיש לך סוד (כעיקרון עם קונוטציה שלילית) שאתה לא מגלה (פחד?) ברגע שאתה לא מחזיק את זה בסוד יותר, אז אתה יצאת מהארון. זה מתחיל בראש ועם עצמך כמובן.

 

[נצח-ישראל]

אז ככה:

1. מוסיקה: קווין, מיוז, רדיו-הד, קרנבריז, ניק קייב. מבחינת אייטיז, כל האלקטרו-פופ למיניהם - יוריתמיקס, סופט סל, דפש מוד וכו´ 2. לצאת מהארון: להרגיש חופשי להתנשק עם חבר שלך ברחוב, ולעזאזל עם כולם. (כמובן שיש עוד הרבה דברים, אבל את זה הכי מרגישים...)

 

[שירה דיווידסון]

שאלה...

טוב נו... שאלות... אם סיפרת רק לחבר הכי טוב, אתה בארון או מחוצה לו? אם סיפרת להורים ולמשפחה, אבל החרים עדיין לא יודעים, אתה בארון או מחוצה לו? אם אתה מסתובב במקומות של גייז, אבל מספר לכולם שזה כי אתה אוהב את המוזיקה או שפשוט אף אחד לא שואל למה, אתה בפנים או בחוץ? האם כדי להגיד "שיצאת מהארון" אתה חייו לעבור את כל התהליך בשלמותו, או ברגע שהתחלת לספר אתה כבר בחוץ? וזהו... סתם רציתי להמשיך את הדיון. וגם רציתי להגיד שביום העצמאות הייתי בכיכר רבין וראיתי הופעה של דנה אינטרנשנל. היה ממש כיף!!!

 

[my self]

אני לא מאמין ב"כן או לא"

אני לא מרגיש צורך להגיד ש"יצאתי מהארון". בעיקרון, אנשים שאני לא קרוב אליהם, אני לא מרגיש צורך לספר להם. מבין האנשים שאני כן קרוב אליהם, אני מחליט עפ"י שיקולים לטובתי ולטובתם, כמו: כמה יהיה להם קשה לקבל את זה, עד כמה אני מרגיש לא בסדר עם חוסר הכנות כלפיהם, כמה זה יפגע ביחסים בינינו, עד כמה נוח לי, טכנית, לא לספר להם (כלומר, עד כמה אני צריך להסתתר בגלל זה) וכו´ וכו´. בינתיים סיפרתי לחבר הכי טוב שלי ולדודה שלי (לא בית קפה, אחת אחרת). שניהם "קיבלו" את זה מצוין, ועל אף שזה היה צפוי, דברים כאלה מחממים את הלב (התכוונתי לכתוב על כך הודעה ראשית, אבל איכשהו לא יצא. אז בהזדמנות זו, תודה לכולם ובייחוד לגיא, שבלי הפורום שלך הכל היה הולך ה-ר-ב-ה יותר לאט). בכל מקרה, אם מתעקשים על מושגים, אז יש "לצאת מהארון בפני X", ו"לצאת מהארון" באופן כללי זה אומר שאתה הומו או לסבית מוצהרים. בקשר למוסיקה - זה באמת עניין אינדיבידואלי. אני אישית לא נוגע בפופ.

 

[skeep]

התשובות שלי

לשאלת המוסיקה: בדר"כ אני ממש ממש לא אוהב את מה שנחשב כמוסיקה וורודה. אני אוהב בעיקר דראם אנד בייס, היפ הופ, טריפ הופ, ורוק טוב (דאוס, מיוז, רדיוהד,רד-סנפר וכיוב´...)אני גם אוהב לשמוע ג´ז, בלוז וקלאסי מדי פעם בפעם.נראה לי שמהבחינה הזו אני הכי קרוב למומין(מומין-מחמאות אצלי זה לא בחינם...) לשאלת הארון: אני חושב שיש כמה רבדים של יציאה מהארון. לצאת מבחינות רבות זה לא רק מול הסביבה אלא גם מול עצמך. נתחיל מזה שאני בארון אבל לא כמו בשנה שעברה. זה לא שסיפרתי שאני אוהב בנים, אלא שבראש שלי השתחרר משהו.אני הרבה יותר שלם עם זה (הייתי הומופוב לא מזמן)ועם עצמי, ואני אפילו מתחיל לאהוב את עצמי כמו שאני (על כל המורכבויות הכרוכות בזה). נראה לי שאתה תופס הומואים בצורה מאוד מסויימת. אם אני אקח את עצמי כדוגמא (ויש עוד רבים אחרים), אני לא אוהב ללבוש בגדי נשים, אני בכלל לא נשי, אין לי כישרון אומנותי, אני לא אוהב את המוסיקה של דנה, קיילי ושות´, לא שירתיי במודיעין ולא הייתי חובש (סתם חירניק חפ"ש), אני לא שמאלני (ואפילו לא יפה נפש), אהה כן, גם אין לי איידס. סקיפ.

 

[MARMELAD]

אוקיי.

אני חושב שהתשובות כבר הבהירו שבאופן עקרוני אין מוסיקה שכל ההומואים אוהבים - כמו שאין תספורת שכל ההומואים אוהבים או דיעה פוליטית של כל ההומואים. כולנו בני אדם. יש כמובן דברים שיותר קיימים אצל גייז - כמו אהבה למדונה נניח - אבל שוב - זה עניין מאוד אינדיבידואלי.

 

[dodobird]

מה?

אני לא יודע... אני לא בטוח לגבי דיעה פוליטית מדונה קקה מה?! מי אמר את זה?!