שאלה חשובה

ישות21

New member
שאלה חשובה

סלחו לי קודם אם איני מעלה את הנושא בצורה סמנטית ברורה ומפורטת .. במקורות ובכתובים הרוחניים מכל הזרמים (אפילו ביהדות) מועלה הנושא של : אדם אשר בוחר ללכת בדרך האמת..(שמובילה אל שחרור והארה) והמאבק של אותו פרט, עם חברה שלמה (קרובים ופחות קרובים) של כביכול "אויבים" אשר פועלים בדרך חשיבה ישנה והרסנית..(פועלים מן ה- Mind ) השאלה היא : איך הולכים בדרך האמת... תחת לחץ "אויב" ? בכל אופן .. זה הניסוח שלי..
 

hilabarak

New member
אני רק רוצה לתקן אותך במשהו

האמירה הזו, מופיעה אצל הרבה מאוד זרמים, אבל כולם קיצוניים. הבודהא עצמו למשל (לא זרמים שונים ופרשנויות שונות) לא רק שמעולם לא טען שיש מישהו שיכול להפריע בדרך. אלא טען שאם מישהו בטעות מגיע אלייך עם חשיבה שונה, עלייך לנסות לעזור לו להישאר בחשיבה שלו ולכבד אותה. פעם הגיע לבודהא נציג של זרם שונה כדי להתווכח על טענה ולהוכיל לבודהא שהוא שוגה. הבודהא הוכיח לו שהוא צודק והזרם של הנציג טועה, והנציג כל כך התרשם מכך שרצה להישאר תלמידו של הבודהא. והבודהא אמר "אל תעזוב בגללי, תחזור לשם ותכבד את המקורות שלך". (כמובן שהציטוטים לא ממש מודייקים). לענייןשלך, אם אתה מרגיש שהאחרים פועלים עם חשיבה ישנה והרסנית לך, אז לדעתי יש כמה דברים : 1. אתה נעול מידי בחשיבה חדשה, ואינך מצליח להבין שלחשיבה הישנה יש ערך משלה. והחוכמה היא לקחת את הטוב מהחדש והישן, ולא לזרוק את הישן ולקחת חדש. הרבה פעמים למבוגר יש נסיון ווחכמה ששווים הרבה, אבל לצעיר האנרגטי הם נראים כפחדים ותו לא. הרבה פעמים צעירים נופלים לאותן שגיאות בדיוק שהמבוגרים עשו, רק כי לא הקשיבו. במקום לקחת את הרצון לשנות ולרענן בתוספת של ניסיון נצבר. 2. ברור שאינך מפגין סבלנות רבה מידי, לכן אתה מוציא מאנשים את הקיצון שלהם. אם תבוא עם ההבנה שאתה והשינויים שלך אינם מעניינים כל כך את הסביבה, כי לכל אחד יש התנסות משלו ובעיות משלו. אז השיחה תהיה הרבה פחות מתנגחת, ואז החשיבה הישנה לא תיהפך להיות אוייבת, אלא "עוד מקור למידע" בו תוכל להתשתמש או להתעלם. דרך אגב, כל הכתוב לעיל הוא מניסיוני האישי. בתחילת דרכי הרוחנית חשבתי שכולם פונים לפחד ורק אני פונה לאהבה. אחרי שהרחקתי כמה אנשים מעליי קרו לי דברים בעייתיים, הבנתי שאני סתם קיצוני. גם בי חיים פחדים וגם בהם. והם מתמודדים בצורה א' ואני בצורה ב'. והדרך של אנשים שאינם רוחניים (לבחון לעומק, להיזהר, לבדוק...) איננה בהכרח גרועה, אלא אפילו מועילה לעיתים. ובכלל הmind איננו קללה. הוא חלק קריטי מאוד מהיישות שלנו. הבודהא טען שאדם שהולך רק עם האהבה יהיה שוטה טוב לב. אדם שהולך רק עם ה"שכל" יהיה ערל לב. לכן כדאי ללכת עם שניהם. חבל מאוד שהרבה אנשי עידן חדש קיצוניים, מעוותים את דבריו של הבודהא ובשמו שולחים אנשים למרדף שוא, אחרי אהבה ללא שכל.
 
שאלה חשובה

בתשובה לישות 21 (למה דווקא ישות 21?) מהנסיון שלי למדתי שעליך תמיד ללכת בדרך האמת הפנימית שלך.חלק מההתחזקות האישית שלך כפרט נובעת מה"עימות" עם כוחות חיצוניים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים.עבודה, בוס חברה חברים קרובים וכ"ו... גם אם אתה טועה בעיני אחרים עדיין עלייך ללכת בדרך שבחרת.המושג "חטא" כפי אאני מבינה אותו הוא סטיה מהאמת הפנימית שלך והחטאת יעודך האישי. ככל שתהיה קשוב לאינטואיציה הפנימית המנחה יפתח בפניך נתיב הייעוד המקודש שלך.השאלה היא לא כיצד להתעמת עם האחרים, אלא כיצד להגיע לנקיון ושלמות פנימית שתאפשר לך להמשיך בנתיבך ללא מורא והשפעות מבחוץ. האינדיאנים מאמינים שכל דרך היא מקודשת.אצל האינדיאנים קיים מושג הנקרא "מרחב אישי מקודש" וזהו המרחב שבינך ובין אלוהים. לאף אדם אין זכות להיכנס לתוכו ללא הזמנה ממך,ולבקר את בחירותיך המקודשות.אתה יכול להזמין לתוכו אנשים שברצונך לשמוע את דעתם ולהחליט בסופו של דבר רק בעצמך. העצה שלי בשבילך היא:אהבה (בעיקר לעצמך), סובלנות וכוח רצון. הרשה לעצמך להיות ותמיד תבדוק שוב ושוב שאתה פועל מתוך איחוד עם אלוהים או כפי שהאינדאנים מכנים הרוח הגדולה. בברכה, אורלי נירן-שאמאנית.
 
למעלה