שאלה חשובה...

[tiptip4u]

שאלה חשובה...

אני בת הזקונים בבית, לפני יש עוד שני אחים: אחותי (16) ואחי (22) אני בת 13 וחצי. לא מזמן אחי סיים צבא, ומשהוא נכנס לצה"ל הוא כול הזמן בעדיפות ראשונה. הוא היה אחלה אח, ולא התבטל אף פעם- אבל מאז שהוא ניכנס לצה"ל בבית הוא מלך. אסוף לקלל או להעליב אותו, חייבל לפנות לו את המחשב, להוציא אחריו כלים, כולם בארוחה של יום שישי ורק הוא לא והוא אוכל אחרת, כמובן שלו מותר להעליב אותי ואת אחותי כי אנחנו צמחוניות (מה יש להעליב???) ובקיצור- הוא ה-מלך. עכשיו כבר אין לו תירוץ, הוא סיים צבא, אבל בבית הוא עוד מלך קטן ומגעיל. וההורים- לא אכפת להם. אני יכולה להגיד שהוא גם מאוד אלים- סתם בשביל צחוק הוא בא ומול אמא שלי סובב לי את הרגל, לגמרי, עד שבכיתי, אז התגוננתי וסרטתי אותו וכמובן שאני קיבלתי עונש. וזה לא פעם ולא פעמיים- הוא מקלל, מרביץ, מגעיל, מעליב. ולהורים לא אכפת! אתם גם מרגישים לפעמים שההורים מעדיפים אח אחד? כאילו, ממש רואים את זה. יותר נורא- גם סבא מעדיף אותו, הוא מזלזל בי ובכתיבה שלי וזה עצוב לי. זה ממש ממש ממש גורם לי להרגיש רע, שהוא המלך, כותב יפה ונהדר ו´שמן זה מאושר´ וחזיר ולא אכפת להם (לא נדבר שחב לי עליו) אני מרגישה שלא לוקחים אותי ברצינות מאז שהוא בצה"ל ואחרי שהוא השתחרר. אני כלום- הוא מלך ואני ואחותי צריכות לסגוד לו. הם מעדיפים אותו! נשבעת! היה טוב לפרוק עול כבר מהלב, ימית

 

[shiri_b]

תראי, לכולם יש כאלה

שלבים שהם בטוחים שההורים שלהם אוהבים את אחד האחים יותר. שאח שלי הקטן נולד אני הרגשתי שמישהו גונב את כל התשומת לב של ההורים שלי. וככה זה היה גם עם אח שלי הגדול. כל פעם שקורה משהו גדול (גיוס לצבא, לימודים באוניברסיטה) זה רק מובן שהתשומת לב תתמקד בהם, אני אמרתי להורים שלי שאני לא אוהבת את המצב הפנתי את תשומת ליבם לזה שאני מרגישה שהם אוהבים יותר את האח שלי והם החליטו שכל יום שני אני והם נעשה משהו רק אנחנו (זה היה לפני הרבה זמן). עכשיו מפה עד ללסובב את הרגל.. יש הבדל, אני חושבת שאת צריכה להגיד להורים שלך מה את מרגישה, ולהסביר להם שזה לא הוגן, אם הם יעירו לך על השריטה הם צריכים להעיר לו על מה שהוא עשה, או שיעירו לשניכם- או שלא יתערבו. בקשר לזלזול בכתיבה שלך, פשוט תגידי להם שאת לא תראי להם יותר את מה שאת כותבת כי הם מראים זילזול תסבירי להם שאין לך בעיה עם ביקורת בונה אבל את לא אוהבת את הזילזול שלהם. והכי חשוב תגידי להם שאם המצב ימשך ככה זה רק יהפך לרע יותר ויעשה אותך יותר מרירה ומנוכרת לכן אני מציעה לך לדבר איתם שיחה ארוכה שבה תסבירי על כל מה שאת מרגישה. מקווה שעזרתי.

 

[*neta*]

מבינה ומסכימה עם שירי..

אני גם בת זקונים(למרות שאמא אומרת שהיא לא זקנה), ואחי עבר צבא, וגם אחותי, ולפעמים אני גם מרגישה בפינה, אבל חשוב לזכור שההורים לא עושים את זה בכוונה הם פשוט מנסים לעזור לילדים שלהם שעוברים תקופה חדשה (כמו צבא, לימודים, טיסה לחו"ל להרבה זמן וכ"ו) ואני אפילו לפעמים מנסה לתמוך בהם..

 

[[אורן]]

גם אני

אני לא בן הזקונים, אבל אני יכול להבין למה הורים "מעדיפים" לפעמים את האחים שעוברים או עברו תקופה קשה. האח באמת לא בסדר, אבל הפתרון, לדעתי, גם אם הוא לא חינוכי ולא בבית ספרנו וכאלה (אני לא יועצת) הוא פשוט להתרחק ממנו- לא לדבר איתו אלא אם חייבים, לא להתקרב הרבה. להשתדל לא לריב- פשוט להמשיך בחיים. חבל לבזבז אנרגיה על אחים ואחיות טורדניים וטורדניות. בסוף ההורים יבינו שהם מעדיפים אותו וישתדלו לתקן, או שזה יעבור לאט לאט כי נגמר הצבא... בהצלחה! ותזכרי... צרת רבים חצי נחמה! (או נחמת טיפשים?... תלוי איך מסתכלים על זה...)

 

[Pink Punk Girl]

נכון .........................

וכש"המלך" בא הבייתה תתעלמי ממנו ואל תשאלי אותו איך היה או זה .. ואם הוא מתחיל להרביץ לך (שד"א ממש לא בסדר) אל תתבכייני !! אל תתני לו את הכיף בלראות אותך בוכה !! לכי לחדר או למקום מבודד ותנסי לשכוח ממנו.

 

[shiri_b]

לא הייתי מנסחת את זה

כ"אל תתבכייני"......זה לא נקרא להתבכיין, הוא מרביץ לה זה כואב לה וזה לגיטימי שהיא תבכה אני ממש לא קוראת לזה להתבכיין. אני בעד שקודם תספרי מה את מרגישה, אם הם צוחקים או מזלזלים בזה, הם לא ראויים שתחשבי עליהם אפילו. פשוט תתעלמי.

 

[maayan15]

אוי כמה שאני מבינה....

גם אני בת זקונים..יש לי 3 אחים...בן 27..בת 26 ובן 24... ואני בת 15 ואחי תמיד תמיד תמיד מרביץ לי (בן 24 ועדיין לא התבגר)...אבל אני למדתי...באמת אל תתני לו את הסיפור שבלראות אותך בוכה...תחזיקי את הכאב כמה שאת יכולה ותנסי להחזיר....אני לא אומרת שזה ייעזור לו כי המציאות היא שלפעמים מטומטמים נשארים מטומטמים...(ממש מצטערת..זה לא על אחיך אלא נאמר בכלליות)... אבל לפחות לא תתני לו את הסיפוק שבלראות שכואב לך... בקשר להורים...תסבירי להם...למרות שלפעמים זה אחד הדברים שהכי קשה לעשות....אני שמחה להגיד שלמזלי...ההורים שלי תמיד צועקים על אח שלי (הגעתי למצב שבו אני מגנה עליו אחרי שהוא מרביץ לי.....אבל מגיע לו...הוא כמעט שובר לי עצמות בגוף..).... בכל מקרה....בהצלחה עם זה...

 

[*neta*]

טוב כולנו עוברות את זה....

אני הגעתי לשלב שבו אני הרבה יותר חזקה מאחותי הגדולה, ואחי כבר עבר מהבית

....

סבלנות, זה משתלם.

 

[Pink Punk Girl]

זה לא מה שהתכוונתי ..

התכוונתי שאם הוא מציק לה ומרביץ לה במקום להראות לו שזה מפריע לה (אלא אם כן הוא ממש מכאיב לה) שתתעלם .. אח שלי מציק לאחותי כל הזמן במקום לי כי היא "נותנת" אני לא בטוחה אם את כזאת אני פשוט מדברת מנסיון ..

 

[יעקנלה הלך לשוק]

רגע רגע

את חושבת שכל כך קל להתעלם? כואב לה! את צריכה להשתדל לתת עצות מועילות ולא... הממ... אלה שאת נותנת! אחות שלך נותנת?! את בטוחה שזו צורה לדבר על אחותך? לא יפה!

 

[ˆˆˆpupikitˆˆˆ]

חשבת לדבר על זה עם אחותך??...

היא בוגרת יותר, ואולי יהיה לה הסבר הגיוני למצב, או אולי אפילו משהו שיצליח לעודד אותך. אולי תראי להורים שלך שמשהו לא בסדר, וכשהם ינסו לברר מה זה הם ייראו שהכל בגללם...

 

[Pink Punk Girl]

../images/Emo45.gif באמת כדאי

אולי זו הדרך היחידה ..

 

[tiptip4u]

????

אני לא חושבת. הוא אחי- אני אוהבת אותו כמה שהוא מעצבן 0ואומר לי ללכת לישון מוקדם ובלה בהל) ואני לא אתעלם ממנו. והנה היום המצב השתפר- כשהוא חזר מהעבודה. גם הוא אוהב אותי, אבל הוא קצת דפוק ועוד ילד בן 3 ולא בן 23. (שם יפה לסיפור: ילד בן 23)

 

[nobodys girl]

גם פה...

הדברים הם ככה אח שלי התגייס באוגוסט עושה מה שבא לו ואיך שבא לו לא מזיז אצבע צורח ומקלל את כולם דוחה גם להורים שלי ואף אחד לא אומר לו כלום הוא החליט לחנך אותי ואת האח הקטן וההורים לא אומרים לו כלום הוא כפוי טובה מעצבן ואוגיאס גס רוח ומעצבן... ואיכשהו הם תמיד לצידו