שאלה חשובה

[איש סובל]

שאלה חשובה

עברתי הרבה דברים בחיי ואני מבקש לדעת איזה קורס מתוך כל הקורסים לתואר ראשון/שני בפילוסופיה גורמים ללומדים אותם להגיע לתובנות שרק עם הגיל מגיעים אליהן. שמתי לב, שהניסיון בחיים הרווי סבל, מקנה לי יכולת חיזוי שלא היתה לי ללא הניסיון, ויכולת החיזוי לתפקד ולהישמר שלא להיכנס למצבים חברתיים עגומים (דוגמא למצב עגום היא התעללות בקשיש כפי שראינו בתחקיר כלבוטק המזעזעת שהראתה לכם שקיימת אפשרות להיקלע להתעללות בהיותך חסר ישע כי סך הכל רובנו נהפוך לחסרי ישע לתקופה מסוימת בסופו של יום). מהכרותי את העולם שמתי לב שלתוצאות מחקרים חברתיים, שינויים חברתיים, תוצאות מחקרים פסיכולוגיים סוציולוגים-כלכליים, חקר המוח וכו', שמתי לב שלכל אלה יש חיים והתפתחות (אבולוציונית) שמאפשרת להם לחזות דברים. הבנתי שקיים תחום בפילוסופיה שנקרא; "פילוסופיה של המדע", התעניינתי בזה אבל לא מצאתי שזה גורם ללומדים להגיע לתובנות שרק עם הגיל מגיעים אליהן. איזה נושאים/עיסוקים מקרבים את האדם להגיע לתובנות שמגיעים אליהן עם הגיל ? האם תוכלו לומר לי איזה קורס מבין הקורסים הנלמדים בפילוסופיה (או מתוך הקורסים הנלמדים בכל תחום אחר ולאוו דווקא בפילוסופיה) גורם ללומדים אותו להגיע לתובנות שמגיעים אליהן בדרך כלל רק עקב ניסיון ממושך אחרי שמגיעים כבר לגיל מאוחר ?אציין, כשכשאני כותב "קורסים" אינני מתכוון דווקא לקורסים שלומדים בלימודי פילוסופיה אלא גם לעיסוקים/לנושאים שנוגעים בהם בלימודי פילוסופיה במיוחד אך גם בכל דיסציפלינה אחרת שקשורה בקשר עדיף לפילוסופיה.

 

[ישראל שורק]

נסיון

אתה רוצה לדלג על הנסיון, כלומר על ההתנסות הפעילה, על מנת לצבור את הידע או האינטואיציות שאותו נסיון עצמו היה מקנה לך. זאת בקשה שסותרת, לוגית, את עצמה. * אם מדובר בידע שהוא תלוי נסיון אקטיבי, אזי לא ניתן לדלג עליו (כי אמרנו שהוא תלוי נסיון ממשי, אקטיבי, כלומר של בעל הידע) * אם מדובר בידע שהוא אינו תלוי נסיון אקטויבי, אזי אפשר לרכוש אותו אך הוא ממילא זמין ואין טעם לכרוך אותו עם המושג נסיון. אבל אתה רציני וסובל ולא מעמיד פנים, ועל כן לא אפטור את עצמי ואותך בהתחכמות לוגית ילדותית. אני חושב שהשאלה שלך מבלבלת בין הרבה מושגים: תובנות וידע, נסיון וגיל, למידה והכרות. הנסיון לא מקנה בהכרח לאנשים תובנות אמיתיות, כאלה שניתן על נקלה לנסח ולהגן עליהן. חשוב על הכללות כמו: "יש לנהוג במידת החשדנות והזהירות עם אנשים בלתי מוכרים שמסבירים לך פנים" או "מוטב לתת אמון באנשים בלתי מוכרים מפני שמחיר החשדנות הוא בלתי נסבל". אין ספק שאנשים מנוסים יכולים לצדד בהגד הראשון ואנשים מנוסים אחרים יצדדו בהגד האחר. ובכן האם אחד משני ההגדים שגוי? לא. וזאת מן הטעם הפשוט שבודדנו את ההגד מן ההקשר שלו שרק בתוכו ומתוכו הוא היה בעל משמעות. ומהו ההקשר הזה? כמובן, סיפור חייו של האדם, אופיו, נטיותיו והרגליו. אינני מזלזל בנסיון בכל האמור לאינטואיציות שפיתח האדם המנוסה. אולם מה משמעותן מחוץ למעגל חייו שלו? זו שאלה פילוסופית עמוקה, לדעתי. לכשעצמי אחשוד בעצות שאקבל רק מתוך הנסיון, שכן כיצד אוכל לדעת מהן תפיסות הטוב והנאה והראוי של אותו בעל נסיון? שמא הוא שונה כל כך ממני בנטיותיו הראשוניות? (בתוך כך עלינו לתת דעתנו לשאלה: האם מחליף הנסיון את ההעזה וההרפתקנות (שבהקשר נתון יכולים להיחשב מעלות ראויות)?) זוהי תחילתו של בירור מעמיק וראוי בשאלה חשובה מאוד. אני מקווה שרבים יתייחסו אליה ונוכל להרחיב בסוגיה, כפי שראוי שנעשה. מבחינתך- אם הסבל שלך כבד מנשוא לא הייתי ממתין עד למיצוי הדיון. שמא עליך להימלך ביועץ מנוסה או בזקן מנוסה? ודוק: זקנים ויעצים היו לפנים כמעט מילים נרדפות.

 

[איש סובל]

בוא נצא מנקודת הנחה שותק נותן יכולת חיזוי.

אז כל תובנה יכולה לבוא בהקשר שונה. התובנה היא מסקנה, ובהתאם לה נשער מה יהיה על פי ההקשר שחווינו אותו. ההכללה אכן יכולה להוביל להשערות לא נכונות לגבי הסביבה והעתיד. ובכל זאת, שמעתי שישנם אנשים בעלי ניסיון עקב גיל מתקדם בחיים עצמם שמסוגלים לחזות תחזיות סוציולוגיות וביוגרפיות. ואני רוצה לשאול אותך כשאני לוקח את זה הלאה, כלומר בוא נצא מנקודת הנחה שאם היתה לבנאדם אפשרות לחיות אלף שנה אז הוא כל אדם בן אלף שנה היה מסוגל לחזות ארועים אפילו ברמה של מי ימות ומי יחיה השנה. ואז נובעת הנחת היסוד שניסיון החיים מקנה לבעל הותק בעולם תובנות (המקופלות במודע או המקופלות בתת המודע ויוצאות למודע כאינטואיציות), אז אבקש ממך בשבילי לצאת מנקודת ההנחה הזאת לצורך השבת תשובה לשאלה שלי. והשאלה שלי היא האם קיימים בעולם עיסוקים (באיזה תחומים הם ?) ודיסציפלינות שמקנים לך עיבוד עמוק לגשטלט בצורה כזו שמקנה לך כלים לזהות מגמות במציאות עד כדי כך שתוכל לשער חיזוי מה יהיה ביחסים בין 3 אנשים (משפחה, חברים, יחסים אחרים וכו'), מה יהיה עם האדם עצמו, מי מבין הבריאים והצעירים לפתע ימות מהתקף לב פתאומי שלא היה צפוי וכדומה ?

 

[איש סובל]

שותק = ותק.

 

[ישראל שורק]

תשובה

לדעתי התשובה לשאלתך היא לא. (כלומר אין דיסציפלינות או תחומים כאלה).

 

[איש סובל]

יש לי הרבה ידע שלמדתי.

אני מכיר את מאפייני האישיות ויודע לזהות אותם, ויש לי גם מבחני MMPI ומבחנים אחרים שאין לאחרים, בנוסף יש לי ידע עצום במשפטים שאין להדיוטות (כי אני שומע חופשי שמקליט את ההרצאות והלימודים חשובים לי יותר מהסטודנטים עצמם שרק רוצים לקבל ציון טוב), ועשיתי בגרות בסוציולוגיה והרחבתי את הידע ויש לי ידע חקר המוח, על אורחות חיים בריאים, תוצאות מחקרים בנושאים רבים מתחום הפסיכולוגיה של הגרונטולוגיה השיפור זיכרון והרבה מאוד דברים שבעבר התעניינתי כמעט בכל דבר במשך חיי. אומנם נכון שאני יודע לפרש נכון את הדברים ויודע להיות "מקובל" ומסוגל להשמיע דעות נבונות אצל אוכלוסיות שונות, אולם כל זה לא מאפשר לי לחזות דברים. המסקנה שאני מסיק מכך היא שלא מספיק הרבה מקטעי ידע אלא צריך משהו שייסנטז את כל הידע למשהו חדש. כמו שלכל תא אחד בפני עצמו אין משמעות כל כך גדולה אז כך גם לתחום מידע שלנו כשמסתכלים עליו כנפרד אז אין לו משמעות, אולם ברגע שנצליח לסנטז (כמו באורגן שלתדר אחד אין הרבה משמעות אלא רק כשהוא ביחד עם שאר התדרים) את כל הידע שלנו אז כך נצליח ליצור משהו חדש . זה דומה לאותו נוירון שלא עושה לנו את המודעות אלא רק כשהוא חלק משאר הנוירונים שהם כולם יוצרים לנו את מי שאנחנו (התודעה שלנו). אז אותו הדבר בכל התחומים שלמדנו, אנחנו צריכים איזשהו עיסוק שמקבץ את הכל ביחד ויוצר לנו משהו חדש, במקרה של השאלה שלי אני שואל איזה סוגי תחומים ועיסוקים יכולים לגרום לאותו סינטוז של הידע באופן כזה שנוכל לזהות מגמות בסביבה והכוונה היא למגמות שיאפשרו לנו לדעת דברים לגבי העתיד יותר מהאחרים.

 

[סינתטית אפריורית]

תשובה פחות חשובה

מה? איני עד כדי כך חשובה... הייתה אסכולה מאוד מעניינת כשלעצמה שנקראה אסכולת פרנקפורט שעסקה בדיוק בשאלות שהעלית. כלומר הרעיון שלהם היה לחזות את העתיד על בסיס סוציולוגי, פסיכולוגי, פילוסופי, ספרותי, כלכלי, אנתרופולוגי על בסיס מאוד ביקורתי . כביקורת על החברה של שנות ה- 20 של המאה הקודמת. ממש הקימו מכון שהם נעזרו גם בפלאי הטכנולוגיה דאז וביקשו לבצע תחזיות מדויקות בנוגע לחברה. לטעמי הם הצליחו הם אף ניבאו את השואה (מה הם עשו עם זה? ברחו לארה"ב ועל זה יש לי המון ביקורת עליהם. יופי: ניבאו צרות צרורות לאירופה ולא עשו דבר עם זה). אנשים שבלטו במכון הביקורתי הזה היו :מקס הורקהיימר, תיאודור אדורנו, הרברט מרקוזה, ולטר בנימין, ליאו לוונטל ואריך פרום - פילוסופים גדולים כשלעצמם. מציעה לך להתעניין. יש ספרים שלמים על האסכולה כולל מספר לא קטן של ספרים ומאמרים שהם כתבו. הכתבים שלהם ביקורתיים מאוד, בהירים ונהירים ומאוד מעניינים. גם מעניין לעקוב אחריהם לאחר שהחבורה הזו התפרקה. כל אחד היווה תותח בפני עצמו ותרם רבות לאינטלקטואליות החברתית-תרבותית.

 

[סינתטית אפריורית]

תיקון חשוב

הטיעון שלי שאומר: "...לטעמי הם הצליחו הם אף ניבאו את השואה (מה הם עשו עם זה? ברחו לארה"ב ועל זה יש לי המון ביקורת עליהם. יופי: ניבאו צרות צרורות לאירופה ולא עשו דבר עם זה). ..." - הוא דיעה אישית שלי ולא איזושהי עובדה. נא לקחת אותו בערבון מוגבל.

 

[איש סובל]

תגובה

למשל השאלה הפשוטה "מה יהיה איתי אחרי 20 שנה מהיום?", היא שאלה שמצריכה סינטוז בין מס' דברים: 1. עקב כך שאני חולה במילא, אז המגמה היא לכיוון החולי ולכן רפואית ניתן לשער שהמגמה תנוע לכיוון כך שהתפקוד שלי לא יישופר ואף יחמיר ועל-כן ניתן לצפות היזקקות בשלב כלשהו לסיעוד. 2. מבחינה חברתית, היחסים ביני למשפחתי הם גרועים ועל-כן נוסיף לסעיף 1 את העובדה שאף אחד מבני משפחתי לא יסייע לי. 3. כלכלית מצבי לא טוב וזיהוי המגמה הוא שההוצאות על רפואה יעלו וההכנסות יירדו אז כך שזיהוי המגמה הוא לכיוון החרפת העוני. 4. עקב סעיף 3 (עוני) לא יהיה לי אז אזדקק להיות תלוי בקריטריוני הסיעוד שהמדינה נותנת. 5. עקב סעיף 4 (תלות במדינה) נצטרך לבדוק האם בכלל המדינה תהיה קיימת. 6. עקב סעיף 5 נצטרך לבדוק האם מצבה הכלכלי של המדינה יתדרדר ויעלה לשלטון מישהו שייבטל את חוק סיעוד. 7. עקב כל הסעיפים ניתן לצפות שבגלל שאני ערירי אז אהיה תלוי בעובד זר שיטפל בי. 8. ניתן לצפות שלא תהיה לי אישה עקב חוסר ביקוש מובן מאליו ממצבי העגום (בריאותי, כלכלי וכו'). 9. עקב כל הסעיפים ניתן לחזות שאהיה תלוי בעובד זר. 10. עקב המגמה שמדינת ישראל אינה מטפלת בבעיית האלימות, ניתן לשער חיזוי שאהיה כפוף למרותו של עובד זר שייתעלל בי בדומה לעובד הזר שהתעלל בזקן. כל אלה שאלות שמצריכות סינטוז מתחומים שונים, כאשר סוג החיבור (רמת שיכלולו) היא שתזהה נכון בסבירות גבוהה לנכונות דיוק חיזוי מצבי. כשאני כותב שאני רוצה להגיע ליכולת חיזוי"מי ימות" אז אני לא מתכוון לאדם ספציפי ולא מתכוון לזה אלא מתכוון להמחיש דרגת חיזוי גבוהה כי לקום היום בבוקר ולשער במדוייק מי מבין האנשים המפורסמים (וגם מבין הלא מפורסמים) השנה ימות זה משהו שלא כולם יכולים לעשות. אני כן רוצה לזהות מגמות המצויות ביחסים של אדם עם רעהו ולדעת נכון לאיזה כיוון המגמה הזאת תמשיך באופן כזה ש 99% ייתברר שצדקתי לשער את הכיוון הנכון. למדתי חקר המוח, נוירוביולוגיה אבל אלה אינם עוזרים לי במאומה. אומנם, כמו כל אדם גם לי יש אינטואיציות והן תוצר של חיבור כלשהו בין כל מה שלמדתי, אבל החיבור הזה הוא לא מספיק משוכלל. כנראה, שיש איזשהו עיסוק/סוג תחום התעניינות/תת דיסציפלינה שברגע שעוסקים בה/מתעניינים בה אז זה גורם לתהליך בתת המודע (או אפילו לתהליך מודע) שגורם לכל מה שלמדנו להתחבר אבל מפגש (חיבור) משוכלל יותר שמביא לתוצאה שלפתע נוכל לזהות מגמות בקלות רבה יותר ונוכל לשער את המשך המגמות ברמה שתתברר כנכונה במרבית המקרים. בעבר, לפני 7 שנים התעניינתי בעתידנות והכרתי את ד"ר דוד פסיג. האזנתי להרצאות שלו כשומע חופשי. דברים מעניינים הוא השמיע, הוא מסוגל לזהות מגמות ואת המשכן (המשך המגמות) לגבי טכנולוגיות ועל פי טכנולוגיות צפויות הוא יישער מה יהיה חברתית. ואני המחשתי שדרגת חיזוי הרבה יותר גבוהה מזו קיימת למי שמסוגל לחזות מי ימות ומי יחיה ולחזות דברים שב"חיזוי טכנולוגי" לא מסוגלים לחזות. אני מודע לכך שבתוך תחום "העתידנות" קיימות דיסציפלינות נוספות מלבד "חיזוי טכנולוגי", ועל כן ניתן למצוא את הדיסציפלינה של חיזוי התנהגויות, חיזוי כלכלי, זיהוי מגמות ברפואה אפידמית וחיזוי המשך המגמות וההשלכות של מה שיהיה על החברה והכלכלה והפוליטיקה, זיהוי מגמות בדמוגרפיה,בסביבה:זיהוי אלרגנים סביבתיים שמשפיעים על הסביבה, שינוי תחזית אוויר צפויה שתשפיע לדוגמא על קור שמשפיע על יותר מאדם אחד וכו'). לכן, התחום הצר של עתידנות (חיזוי טכנולוגי) הוא דבר מוגבל, והייתי מעדיף דיסציפלינות בעתידנות שמקבצות את כל אלה יחדיו שדווקא כן מאתגרים את עצמם בשאלות שעתידנים רגילים לא ייתאגרו את עצמם. עתידן, הרי יודע שהוא לא יצליח באמת לחזות מה יהיה בתוך משפחה, לאדם ועל-כן הוא גם לא מייעץ. לעומתו, אנשים רוחניים כן מאתגרים את עצמם בשאלות קשות הרבה יותר והן למשל מה יהיה עם X , מה יהיה עם היחסים של X עם Y, האם Z צפוי להיכנס לתמונת חייו ומה תהיה השפעתו על חיי x, האם X יקבל התקף לב פתאומי למרות שהרופא אומר ש X בריא לחלוטין ונמות לפניו, האם השנה תהיה רעידת אדמה בארץ שתביא למותם של אזרחים, האם הדולר ייצנח או שמא יעלה דווקא וכו'. וכל אלה הן שאלות שהעתידן הרגיל לא עוסק ביחד. העתידן צריך לאסוף מהמציאות ידע (הסטוריה) שמכיל את המגמות וזאת במטרה לזהות את המגמות ולהתחקות אחר הכיוון שלהן ברמת דיוק גבוהה. למעשה, גם בחקר המוח ידוע לנו שבאיזור קליפת המוח הקדמית נמצאים ברובד עמוק יותר של הנוירונים פונקציה שכל הזמן סורקת את העולם ומשווה את התמונה המתקבלת מן החושים בהשוואה לדברים שאנחנו כבר יודעים וכבר קיימים אצלנו בזכרון, והפונקציה הזאת מחפשת סטיות בין שני הדברים האלה לתיקון הסטיות וכך אנחנו יודעים לזהות דברים לפני שהם קורים (אינטואיציות). אבל החוכמה היא להיות מודע לכל התהליך ולדעת את מה להשוות בדיוק ומה להזין לתוך המשוואה. גם התוכנות שקיימות לחיזוי (חיזוי מטוטלת למשל, חיזוי מגמות של שקע ברומטרי ולחץ-מטארולוגיה) כל אלה הן תוכנות שאתה צריך להזין לתוכן ידע שמכיל מגמות וככל שתזין יותר מגמות אז כך התוכנה תעשה את המשך המגמות (חיזוי) ברמת דיוק גבוהה יותר איזה סוגי תחומים ועיסוקים יכולים לגרום לאותו סינטוז של הידע באופן כזה שנוכל לזהות מגמות בסביבה והכוונה היא למגמות שיאפשרו לנו לדעת דברים לגבי העתיד יותר מהאחרים.

 

[סינתטית אפריורית]

היי, איש סובל, התבלבלת במימדים

כנראה התכוונת לענות לאותו אחד, ביקום המקביל . קצת מאכזב לענות למזכירה אלקטרונית...

 

[איש סובל]

לא , אני פשוט מיידע אותך בפרטים שגם את תדעי.

לא, אני פשוט עונה לך אישית תשובה אבל גם מעביר לך את המידע שאחרים קיבלו ממני מפני שבאותה המידה יכולת לבוא ולומר לי; "רגע, אתה כותב לי משהו מסויים אבל בפורום פילוסופיה אני מגלה מידע שאני לא יודעת?!". לכן, בתשובתי אליך אני כותב לך תשובה ומכיל בתוכה דברים שכתבתי גם לאחרים. אם זה לא מוצא חן בעינייך אז אפסיק עם זה, כי הכל תלוי באיך את מקבלת את הדברים. אני מתאים את עצמי אליך בהתאם למה שנוח לך (או לאחרים כאן בפורום) אז כך שתהיה חופשייה להודיע לי אם זה מקובל עליך או לא.

 

[איש סובל]

צ"ל

אני מגלה = אתה מגלה.

 

[סינתטית אפריורית]

אוקיי. נרגעתי

 

[Narciss]

אני חושב שאתה מחפש מה שאין להשיג

המטרה שלך היא לחזות את העתיד. אתה שואל מה ... מה צריך לדעתכ די לשעשות זאת? נכון? התשובה היא הכל המשתנים למשוואה תוכל לחזות את העתיד אתה לא יכול לדעת הכל.. אז דבר טוב זה להתמקד...רופא במיון...שבוחן כל חייו אנשים ברמת הבריאות, הוא בעל נסיון וידע לנחש יותר מאחרים מי יחייה מי ימות ומתי מה צריך בשביל לקבל נסיון כזה? אולי לעשות תואר ברפואה כדי שבכלל יהיה לך הידע ההתחלתי לזה ולעבוד הרבה שנים עם חולי וכו' אז תוכל לחזות זאת לחזות בורסה....זה גם המצליחים שמתעסקים אם זה כל חייהם לא ממש מצליחים לעשות(ראה: קרנות נאמנות ) .. לחזות התנהגות של אנשים...פה יעזור ידע בפסיכולוגיה , כישרון טבעי, ושלל אינטואציה שבאה בעקבות הנסיון ולא בטוח שניתנת להסבר (ברמה שתבין לפחות) אם מכניסים למשוואה מה יהיה איתך עוד 20 שנה המשוואה הזאת כה מסובכת שבנסיון לזרוק ניחוש מדובר בקליעה של אחד לכמה עשרות \מאות וכו' האדם הוא מכונת חישוב סטסטיקה אדירה...ממליץ אני לך לקרוא את הספר של זוכה פרס הנבל דניאל כהנמן שנקרא רציונליות הוגנות ואושר...הוא מדבר על יכולות חיזוי כלכלי לפחות מהמר רב נסיון במרוצי סוסים יכול לחזות ב70% וודאות את תוצאת המירוץ כאשר מבחינת הסיכוי הססטסטי לנחש הוא אחוזים בודדים אם לא פחות מאחוז ..כמות המשתנים שהוא לומד להתחשב בהם כדי לעשות חזיו זה היא בלתי ניתנת בכלל לעיקול על ידי האדם הלא מנוסה. אבל ברגע שהוא יעבור לנסות להמר בכדורגל למשל, לגביו אינו בעל ידע ואין לו נסיון בו, הוא שווה בערך למהמר מתחיל.. אז קודם כל...בוא תהיה ממוקד ואולי יש תובנות בתחום כלשהו יכול ללמד אותך בהקשר מסויים ספציפי. לגבי נסיון חיים כולל...הבעיה שהוא רחב ועוסק בתחומים רבים..שאין לך מושג מתי תצטרך ידע של אחד מהם כדי לחזות דבר מה אם המצב הכלכלי יורע...אתה צריך ידע בכלכלה כדי לחזות זאת, אם המצב המשפטי יפעל נגדך..אתה צריך ידע במשפט והבנה במערכת המשפט כדי לחזות את זה, אם המדינה תפסיק להתקיים, אתה צריך ידע בנושא הזה , מה שהכי ישפיע על עתידך הוא זה שצריך לדע אתה לא יודע מה יהיה אז אתה לא יודע מה ללמוד מראש ...נסיון חיים נותן לך קצת מכל ידע...כי כל התחומים קיימים בחיים ובכך יכולה להיות אמיתית ההנחה שאנשים בעלי נסיון מסוגלים לחזות דברים יורת מאחרים...ואלה שמצליחים לחזות ממש במדויק ומפתיעים אותך שאתה אומר : אני גם רוצה ככה! אז אולי פשוט התמזל מזלם והם בעלי ידע בתחום הנכון שבאמת הולך להשפיע הכי הרבה על העתיד. לא חושב שקיים קיצור דרך עוד נקודה: גם אם מישהו אומר לך בפניך מסקנה שהוא עצמו הסיק בעזרת שנים רבות של נסיון, א. אינך יכול לסמוך עליה כי בסופו של דבר בעלי נסיון מגיעים למסקנות שונות ב. אתה לא תקלוט אותה...לא מדובר בקוד בינארי של יודע לא יודעף, אלא מערכת ההבנה והטמעת הידע היא מורכבת בהרבה אתה בהחלט יכול "לדעת" משהו שחכם שלימדו אותך אבל להבין אותו רק אחרי שנים רבות, בקיצור...תצטרך ללמוד הכל זה מה שאני מנסה לעשות..אבל אני עושה זאת מהנאה צרופה ללא מטרה

 

[yali7]

שאלה חשובה

החיזוי מראש זה משהו שאתה יכול להפסיק וזה לא קשור לבן כמה אתה.וכדאי רגע אחד מוקדם יותר.אין לנו, כבני אדם, אפשרות לדעת מה יהיה.אם יש דבר כזה אז כולנו היינו מיליונרים מלשלוח טפסי לוטו וווינר.אחת הבעיות שהאנושות עומדת בפניה היא הבעיה הזו שאנשים חושבים על העתיד ומאמינים שאפשר לדעת מראש.הבעיה המרכזית היא שברגע שאדם "יודע מראש" אז הוא או היא חוסמים את האפשרות שלהם לחיות בכאן ובעכשיו, היכן שהחיים מתרחשים באמת, במציאות. בהקשר של הפילוסופיה של המדע אז אפשר לקרוא את מה שקרל פופר כתב ואת זה אתה יכול לחפש ולמצוא באינטרנט. דבר נוסף , אני חושב שהיותך סובל משמע שאתה בדרך יותר נכונה מאדם שטוען שהוא לא. ואני לא מבין , אתה רוצה ללמוד על משהו שיקדם אותך רק בעוד המון שנים ? מה זה הדבר הזה ? למה לא ללמוד על משהו שיקדם אותך עכשיו ?