שאלה חשובה לכווולם

[טל אדלר]

שאלה חשובה לכווולם

טוב, אז העניין הוא שעד הבחירות הבאות או בכלל, מפלגת פתק עוברת למצב צבירה שונה; אני בתור יו"ר, מנהיג ויוזם פתק ממשיך בפעילויות שגובלות בין אמנות, חברה, פוליטיקה, תרבות, ביקורת ומחקר, בצורה עצמאית יותר כאמן אקטיביסטי, ונותן לפתק לישון, להיטמע, לחכות, לנוח, לטייל ומה שעוד תרצו. העניין הוא שאת הפורום הזה יש מחשבה לשנות ולהעביר לפאזה שונה במקצת. חשבנו על פורום שמתעסק בפעילויות בתחום האמנות החברתית הביקורתית. פורום שייקרא "אמנות חברתית" או "אמנות ופוליטיקה" או "אמנות וקהילה" או מה שעוד יוצע. אז אעפ"י שיש פה רק שני אנשים, מה דעתכם??? תודה

 

[Mנטה]

ואפרופו אמנות ופוליטיקה

הידיעה הזאת הופיעה הבוקר בוואי נט, מה דעתכם ? קטנוניות של האמן ? של לימון חומצת ? הזדמנות לתקוע לגרשוני שידוע כשמאלני מאוד מאוד ? או סתם נוקשות נוהלית מטומטמת ? או שבמקרה אתם בעד הועדה ? והתייחסות לשאלה הזאת לא סותרת תשובה למנהל המתלבט

 

[shonshon5]

אפרופו? תמהני..

אישית אני מעדיף עשרות מונים את "ארומה". היחס לאמנות ופוליטיקה ברשת זו, ובאופן בולט בסניף ביהודה הלוי שד"ל, מהווה דוגמא לאיזון נכון בין שני מרכיבים אלו שלא אחת משיקים ואף חופפים זה לזה. את דעתי בעניין הפרס הבעתי כבר אמש בפורום המשפחתי המצומצם ביותר הידוע בכינויו "המטבחון של אבי". בקצרה, אני בעד גרשוני במאת האחוזים אלא שיש בכך התעלמות מעובדה "קטנה" אחת: פרסים הניתנים ע"י הממסד נגועים בפוליטיקה בהגדרה, ולכן אל לו למוישל'ה להתרעם. לימור לא בנתה אותו ולא הממסד הוא שיפילהו. וכל השאר יסופר בתולדות ישראל כי בשעות אלו אין לי זמן ללהג יען עוסק אני בחיפוש אחר גרגרי חמץ אחרונים בביתי ובהכנות אחרונות לנסיעה. בעניין הפורום הזה - מהותו, שמו, וכדומה - אני בעד. ואתא שונרא.

 

[טל אדלר]

גרשוני

מקבל את הערכתי הרבה על עמידתו והבעת דעה בצורת אקט ציבורי מיוחצן מעצמו. לא בכל יום יש לאמן הזדמנות להעביר מסר של חוסר הזדהות, סירוב והתנגדות לשלטון הקיים. אני לעומת זאת חושב על עוד דרך, מיוחצנת טוב יותר, והיא להגיע לטקס ושם, עם קבלת הפרס, לתת נאום קצר וחוצב להבות ובו להעביר את כל המסרים החתרניים. בדיוק כמו מייקל מור בחלוקת פרסי האוסקר. התקשורת לא יכולה שלא ללקק את העדשות לאחר מכן. בכל מקרה, הכיוון הוא נכון והכלים הם רבים. יישר כוח. מעניין מאוד לקרוא את התגובות למאמר, למי שמעוניין בחתך חברתי.

 

[Mנטה]

ואם כבר חיבוק ממסדי-מה תגידו על זה?

בכתבה אחרת בוואי נט, יש דיבור על מה אנשים שיש להם המווון כסף עושים אתו. אחד הדברים הוא זה: אמנות ישראלית צעירה לוהט, לוהט, לוהט. הטרנד החדש בקרב עשירי ארצנו הוא תמיכה באמנים ישראלים צעירים, על ידי רכישת מיטב שירבוטיהם המיוסרים והבוסריים. אחרי הכל, אולי יום אחד זה יהיה שווה משהו, ואם לא, לפחות תיחשדו כבני תרבות. חבל רק שעמוס שוקן כבר קנה את הכל. מה נראה לכם ? אמן צעיר וביקורתי שנקנה על ידי מליאן קפיטליסטי שרוצה לעשות רושם... מה עושים עם זה ?

 

[shonshon5]

טרנד חדש?

מנהגים דומים היו נפוצים ביותר באירופה: האצולה "קנתה" אמנים, לרוב בכסת"ח ששמו "תמיכה באמן הרעב". ציירים ואדריכלים באיטליה, מלחינים ואנשי רוח (!) בגרמניה, אוסטרו-הונגריה וצרפת, ועוד ועוד. לדעתי, בשורה התחתונה, עולם האמנות לא "הפסיד" מהעניין, למרות נטיה טבעית של יצורים אנרכיסטים משהו כמוני להקיא מראש על חיבוק דב מעין זה. במאמר מוסגר אני חייב להודות שממש הייתי מתמוגג אם למשל, ביל גייטס היה מחבקני מין חיבוקון כזה ששכרו בצידו..

ואתא שונרא.

 

[טל אדלר]

וואי נט?

עכשיו אני מבין למה אני לא קורא אותם, זה שירבוט (מחווה לכותב/ת) ברמה של העלון החודשי של פעוטון שרה. בכל מקרה, קניית אמנות פה היא באמת קוריוז ולא דרך של אמנים לחיות. רובם מלמדים ועושים כל מני עבודות אחרות. לא שבחו"ל המצב מזהיר, פשוט שם יש יותר מלגות, פרסים ומענקים שמאפשרים איכשהו להוציא עבודות לפועל וגם לשלם חשבון או שניים. בארץ המצב קטסטרופאלי (מחווה לגרשוני?..) ועכשיו גם מקצרים שנות לימוד במוסדות לאמנות, מורידים תקנים, מפטרים וכ"ו וכ"ו אבל מי מתלונן?

 

[J o s e p h]

תגובה רפה-

בהחלט יש מקום ל"שינוי מצב צבירה", כהגדרתך.איזה מטרה שימש מצב הצבירה הנוכחי? מדוע ישנם רק שני אנשים? התשובות לשאלות הללו לדעתי מהוות יסוד מרכזי שמכוון אותנו אל מצב הצבירה הרצוי. העניין החברתי צועק וזועק לשמיים, ואכן האומנות היא אחד האמצעים להעברת מסרים ותכנים בנושא. "החברה בראי האומנות/האומנות בראי החברה" - זו לדעתי הכותרת הראויה למצב הצבירה החדש. מלל בלבד לא יספק את הסחורה לדעתי. מה המטרה? יש מטרה?.......אני אצא לי לטיול,

 

[טל אדלר]

ברור

שמלל בלבד לא יספק. לכן אני כל הזמן פעיל, עושה פרוייקטים, מציג ועובר לפרויקטים חדשים. הפורום הוא רק עוד נדבך בעשייה הזו, ודרך לפתוח איזשהו שיח על אמנות ותפקידה בחברה לקהל מגוון. המטרה היא כמובן להביא למודעות רחבה של אמנות שלא מסתפקת בלתלות משהו על קיר לבן ולקרוא אח"כ איזה תגובה מדודה מתלהבת על מחברת פרחונית. השם שהצעת נחמד אבל גם ארוך מדי לשם של פורום וגם נשמע מאוד מוכר, תמיד יש משהו בראי של משהו ותמיד זה קשור איכשהו לאמנות, דווקא לא מהסוג שעליו אני ארצה לדבר. לאיפה אתה מטייל?

 

[J o s e p h]

אין לי נושא

אני רוצה לטייל, אך עדיין אין בי את הכוח. כל כך הרבה כבלים ושקרים שעדיף להתבודד, אך הבדידות קשה מנשוא - וזהו גלגל חוזר מבחינתי. הלוואי ויום אחד אצא לי לטיול, היעד אינו חשוב כל כך. עדיין אינני ראוי לצאת לטיול, אין בי את היכולת או הרצון להעריך את הטיול ולהנות ממנו. ואם בכל זאת אצא לבדי לטיול יגידו זהו משוגע, ולא משנה מה אני באמת - הרי מה שיגידו זה מה שאני. התסבוכת עשויה להימשך עוד שורות רבות, להמשיך?

 

[Mנטה]

להמשיך - כן, השאלה היא

איפה. נראה שאתה עושה טיול מאוד מפותל בתוך עצמך, ולטיול כזה הרבה פעמים עוזר אם יש מישהו שמכיר את הדרך If you know what i mean.

 

[J o s e p h]

היכולת לרקוד בפומבי -

בדרכים שהלכתי כבר הלכו רבים הרבה לפני וילכו רבים הרבה אחרי - אין לי משיכה גדולה לדרכים הללו,אך יחד עם זאת אני אנוס ללכת בהם מתוקף הצורך בקונפורמיות/ בשאיפה לא להיות מתוייג כמשוגע או כסוטה חברתית.מלבד זאת יש היבטים שהעדר קונפורמיות מבחינתם היא חמורה למדי ומזיקה - נניח חוסר רצון לעבוד/ללמוד וכו' - ההשלכות ברורות בחומרתן ואין צורך לפרט. אכן עד שאזכה לטיול המיוחל מטייל אני בנבכי נפשי. מי יכול לסייע לי בטיול הזה? בקושי אני מוצא את דרכי בנפשי שלי - אז מישהו אחר יכול לסייע - הכיצד? כל כך הרבה מהריטואלים הם הצגה אחת גדולה שאני לא רוצה לשמש בה כשחקן. מי שלא משחק את המשחק - משלם את המחיר ! כשם שהריטואל הוא חברתי, כך גם המחיר הוא חברתי. מה עלינו לעשות וכיצד אנו עוברים את הגשר הצר? אני מסרב להיות עוד עובר אורח, ואני מתעקש להטביע חותם. גם זו עולה לי ביוקר. אומרים שרק דגים מתים שוחים עם הזרם - נראה שרוב האנשים בחיי בחרו בדרך הקלה של לשחות עם הזרם. לא פשוטה ההחלטה להתנתק מאנשים כה רבים בערב אחד, אך לולא צעד זה הייתי משלה את עצמי. כשאתה חוזר ממפגש חברתי ואומר לעצמך - סתם ביזבזתי 3 שעות, וזה חוזר על עצמו כל מפגש מחדש אז סימן שמשהו לא תקין במפגשים הללו. אז בין לילה גמרתי אומר בלבי לגמור עם המפגשים הללו ולסיים הקשר עם אותם אנשים. אך מהי החלופה? האדם ביסודו הוא חיה חברתית...אני שואל את עצמי אולי אני הוא הבעיה, ואם כן מה עושים. אדם שלא יודע להנות/לבלות/לרקוד?...אני לא נהנה לרקוד בחברת אנשים, אך מאוד נהנה מריקוד שאינו בחברת איש. הריקוד שאני מדבר עליו יש בו מן השמחה הברסלבית - שהיא דבר יפה ונקי שקל מאוד ללכלך במילים. יש יסוד בדברים שלי? האם אני לא בסדר? איך זה נראה מהצד? אשמח להציג היבטים נוספים שיידרשו...

 

[טל אדלר]

מהצד

זה נראה שקשה לך, אבל הדברים שאתה מתאר אינם נשמעים זרים ומוזרים. רק התגובה שלך אליהם קצת מסובכת מדי לטעמי. תירגע, קבל את עצמך ככה, תתנתק ממי שמשעמם אותך ומבזבז את זמנך, תסגור את הדלת ותרקוד כמו משוגע. מה, אתה חושב שרק אתה עושה את זה? תשב יום אחד במקום מרכזי ותראה כמה אנשים הולכים לבד, יושבים לבד, מטיילים לבד, רואים סרט לבד. הם לא בהכרח משוגעים. אם אין לך צורך ללמוד או לעבוד זה יכול להיות בסדר, אבל אתה מדבר על הרצון להטביע חותם. איך? מה אתה רוצה לעשות שיטביע חותם? האם יש לך תשוקה לעשות דבר מה? או שהתשוקה היא רק להיזכר ואין לך את הרצון לעשות משהו שיוביל לזה?

 

[J o s e p h]

תודה רבה לך !

הדוגמא של העבודה/לימודים בהחלט לא רלוונטית לגביי - בנקודה הזו אין בקרבי הצורך/הרצון להתבטל. אני שמח לשמוע ממך שישנם רבים וטובים שנהנים לבדם במקומות ציבוריים. אני מסכים שכנראה הגזמתי בהתייחסות שלי. אנסה להשתחרר מאותם כבלים דימיוניים. לא עוד צל הרים כהרים. אאמץ לי גישה עצמאית. לא אהיה תלוי בתגובות ובמוסכמות, אף שבהכרח אהיה מושפע מהם בצורה כזו או אחרת. אני מרגיש הרבה יותר טוב ! אם קשה לשנות את המציאות, נשנה את ההתייחסות למציאות. זה לא יהיה קל - אך זה יהיה כדאי. זווית התייחסות אחרת גורמת לעיתים לדברים להיראות בצורתם הנכונה והראויה. ביחס לרצון להטביע חותם. רצון עז בוער בקרבי - אם אתה רוצה להשתמש במילה תשוקה אני מקבל זאת. בנימין זאב הרצל כתב ביומנו בראשיתה של התנועה הציונית כי אילו יגיד את דבריו בדבר המדינה היהודית בפני כל יצחקו, יבוזו וילעגו לו ולדבריו - יחד עם זאת, כתב, כי בעוד כ- 5 שנים, לכל היותר 50 שנה דבריו יהיו כעובדה מוגמרת. אני חושב שאילו אכתוב כעת את האופן בו אני רוצה להטביע חותם אהיה גם אני ללעג ולקלס בעינייך ובעיניי באי הפורום, אך אני מבטיח לך שלא אשקוט ולא אנוח עד שהדבר יתממש. וגם אם אכשל ואפול לפחות אהיה שלם עם עצמי שניסיתי ולא הרפיתי מן הדבר. עודני צעיר - עסוק בבניית היסודות שלי כבן אדם, מרגע שארגיש שבניתי די לעצמי אתמסר כל כולי למטרה הנעלה.

 

[Mנטה]

בהצלחה !

נשמח אם תשתף אותנו גם כן

 

[לחם בפיתה]

אמנות?

לא זכורה לי הודעה הקשורה באמנות בפורום זה. פוליטיקה כבר יש כאן מזמן. סקר קטן: כמה אמנים יש כאן כרגע? בשביל הסיפתח - מצ"ב כרזה שהונפה בהפגנה בוושינגטון. אמנות של ילדים. זה בתגובה לטענות שהוטחו בצבא הגנה לישראל בהודעה שלמטה.

 

[Mנטה]

יקירתי,

אני מרשה לעצמי לענות במקום האדון המנהל, עד שהוא יחזור... הרעיון של הפורום הוא לאו דוקא להיות בית לאמנים פוליטיים אלא לאמנות פוליטית (חברתית, whatever). וזה אומר שמוזמנים לגלוש פה גם אמנים וגם צרכני אמנות. יתקן אותי הפקיד אם אני טועה, מדובר בביקורת חברתית דרך אמנות. כך שגם כלא-אמנית וגם כ-אמנית את מוזמנת

ואם בביקורת חברתית עסקינן כל השבת שידור מחזורי רצוף של התוכנית "שערוריה" ביקורת חברתית מצחיקה ושווה. ערוץ 23.

 

[beagle]

אווו.. סדרה מופלאה!!!

למי שטרם ראה, אחת מהסדרות היותר מצחיקות המציגות ביקורת נוקבת. מומלץ מומלץ מומלץ. מומלץ, אמרתי?