שאלה (ורעיון לסקר)

שאלה (ורעיון לסקר)

האם משהו חלם (בלילה) על החניכים שלו, וכמה פעמים. לי היו 4 חלומות (!) עליהם
 

C.R

New member
אני חלמתי שבאה מפלצת ...

והרגה את כל החניכים שלי ואז את כל המורות לספרות...
 
אני בחיים לא אשכח את זה

חלמתי שיש מסיבה של כל שכב"ג מההנהגה שלנו באיזה מקום כולם באים משתכרים יש קטעים וזה פתאום בא בוגר של השבט שלנו (הוא היה מדריך קורס שלי ואני ממש ממש ממש מתעבת אותו) בא עם כל החניכים שלי והוא אמר שהוא הביא אותם דווקא כי אני שונאת אותו... וחניכים שלי לא רצו לחזור הבייתה... איזה חלום סיוט זה היה
 
תתחרי בזה!!

חניכים שלי אכלו לי את כל האוכל שאני הבאתי להם ולא הסכימו לתת לי קצת, ואז הזאתי שאני מדריכה איתה באה והיא לא ידעה איזה פעולה מעבירים...
 

La Gamba

New member
בקלות!

סוף כל סוף, לאחר גיוסים ממושכים, הצלחנו להכפיל את כמות החניכים ל8. תכננו8 לעשות מסיבת יומולדת לחניכה, שרנו קצת שירים, אכלנו קצת אוכל... ואז התכוונו לראות סרט ולדבר על פרספקטיבה. בסוף לא הייתה טלביזיה פנויה, ונתקענו עם פי שניים יותר חניכים ובלי פעולה. אלוהים, זה היה סיוט "(רק שזה היה מציאותי).
 
אני חשבתי שמצבי גרוע...

אחרי הכפלה יהיו לך 8 חניכים ז"א שיש לך 4.... והקומונרית שלי אומרת ש12 חניכים זה לא קבוצה...
 

La Gamba

New member
לתנועה קטנה יש יתרונות

אני מכיר פחות או יותר על פי שם, פנים, עיר, שכבה וכו´ את כל התיכוניסטים בתנועת הנוער שלי. רוב הצופיפניקים לא מכירים אתכל התיכוניסטים בסניף שלהם.
 
חחח

קודם כל צופים זה שבט לא סניף... בני עקיבא זה סניף אם אני לא טועה... בכל מקרה... יש המון יתרונות בשבט/סניף/קן וכו´ קטן אבל בתור תנועה... זה דופק אותך דיי מכל הכיוונים... במיוחד בעניין של כסף וכאלה... ובתנועה גדולה יש המון המון המון יתרנות... גם בכסף גם במעמד גם ברמת ההשפעה וכו´...
 

La Gamba

New member
זהו, זה הרעיון

לכל אחד בתנועת הנוער שלי יש את ההזדמנות להשאיר את חותמו על התנועה לדורות הבאים, כי כל אחד משפיע, כל מד"צ שמביא עוד חניך לנוע"ם-משפיע בגדול. אני מדבר על תנועה כללית קטנה. אכן הכסף הוא בעיה לעיתים. אגב, לתנועתהנוער שלי יש את מחנה הקיץ הכי ארוך במדינה.
 
אז תגידי לה למות

אולי 12 חניכים זה לא אמור להיות השאיפה שלך אבל את לא יכולה להכריח אנשים עם אקדח לבוא לפעילות ומה לעשות. לי יש 5 חניכים, היו לי 10 בתחילת השנה, בתחילת השנה השקעתי המון אבל מי שהדריכה איתי לא השקיע כלום, ואני והקומונרית כל הזמן מבקשות ממנה להשקיע, והיא לא משקיעה. אני נכנסתי עכשיו לתקופה של מצבי רוח, ולזאתי לא איכפת, והיא עדיין לא משקיעה, וחניכים פרשו לנו, מה לעשות, אני לא יכולה לתת את הנשמה שלי בזמן שהיא לא עושה כלום.
 
אני מה זה מבינה אותך

אני מדריכה שנה שניה, אבל תכלס זאת השנה הראשונה שלי, עכשיו אני מדריכה עם בת קבוצה שלי, ואני פשוט מרגישה כאילו אני צריכה לפצות אותה על זה שהיא מדריכה. היא כזאת ביישנית אז היא אפילו לא מדברת עם חניכים, היא רק אומרת מידי פעם שקט. גם להכיןן את הציוד לפעולה ולנקות חדרי פעיולות זו עבודה שלי, ואני עוד כאילו אמורה להגגיד תודה שהיא נשארת בתנועה בכלל... אני יודעת שיש לנו מה זה הרבה פוטנציאל, כי בסה"כ אנחנו מעבירות פעולות מה זה כייפיות, ועברו אצלנו יותר מ60 חניכים וכולם מתים לחזור לקבוצה, אנחנו פשוט לא באים לגיוסים, ולא עושות טלפונים כי המצב החברתי בקבוצה, ומצב ההדרכה פשוט לא מאפשר את זה. עכשיו יש לנו 12 חניכים, ואנחנו פשוט לא יכולות להחזיק יותר. אנחנו מחזיקות בקצה העצבעות את ההדרכה, ובקושי רב.
 
למעלה