שאלה ורעיון ועוד כמה שאלות נספחות

[Biblerule]

שאלה ורעיון ועוד כמה שאלות נספחות

מה דעת חברי הפורום וקהילותיהם על כך שמאמינים עבריים יתפללו בקהילתם וכמה מחברי הקהילות הערביים יתפללו יחד עם המאמינים העבריים (כל אחד גם על פי הנוסח האחר וילמדו על הנוסח ודרכי האמונה או הדוקטורינה של האחר.) זאת שאלה שמאד מעניינת אותי לשמוע את דעתכם לגביה.. ושאלה נוספת אם כבר.. האם לדעתכם כל המאמינים בארץ הקודש וגבולותיה הם איבר אחד (או כמו קהילה גדולה אחת? כמו חלק אחד?) ושאלה פחות תאולוגית/פילוסופית.. מדוע אין או הופסק ניסיון ליצור קשרים בין קהילות עבריים וערביים (ואני מתכוון מעבר לזרמים המוכרים אלא לקהילות ממש על כל סוגיהם?) האם מפחד מטמיאה או השפעה כלשהי? או אולי פחד? או שאם היה קשר מה נבע להפסקתו? (או שעדין יש קשר מסוים ואני פשוט לא מודע לגביו) ושאלה יתר למאמינים מהעדות הקתוליות.. מה דעתכם על הכנסיה עברית קתולית שמנסה לשלב בין הלוח הקתולי ללוח העברי ולשלב חגים עבריים ברוח הקתוליות יחד עם גירסאות חדשות לתפילה או קבלת שבת אך בערב שבת לקראת ראשון?

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifאחיי בישוע הם אחיי מכל גזע ומין

כל נסיון לקרב, לאחד, להכיר וללמוד קהילות נוספות, הוא מבורך מאוד בעיניי!!

אני הייתי שמחה לשהתתף במיסות ותפילות של מאמינים עבריים, לפעמים במיסה שאני נוכחת בה ישנם יהודים, אירופאיים, אמריקאיים בפעם האחרונה היו דרום אמריקאניות ולרוב הם מקבלים אוזניות עם תרגום, וזה מסתדר נפלא.. הבעייה של התרגום היא זו שמקשה, כל הערבים בארץ כמעט מבינים דרשה עברית, אך ההפך לא בהכרח נכון, אך אני מאמינה שרוח האדון תדאג לאחד ולטשטש את קשיי השפה

.

 

[salt of earth]

הדעה שלי

כמובן שאני מסכימה לגמרי עם מאי שפרד כי כולנו בעצם אחים לאמונה. ואולי המכשול העיקרי הוא הבדלתרבותי ובעית שפה. אענה בפירוט לסעיפים שלך: 1- אני חושבת שזה רעיון מצוין, בעיקר בשל העובדה שהנוצרים הם מעטים (איכות ולא כמות

) וצריכים להתאחד בשם ישוע המשיח אלוהינו. וזה בעצם כבר קורה בכנסיות שאני מתפללת בהם- הרבה רוסים שהם נוצרים מגיעים להתפלל בכנסיות אורתודוקסיות אבל בגלל קשיי שפה (כי כל המיסה הייתה בערבית) ייסדו להם כנסייה והכומר שלהם הוא ערבי מחיפה שלמד כמורה ברוסיה ולכן יודע שפה כשפת אם. בכנסייה שאני בד"כ מתפללת בה באים הרבה עובדים זרים, ורוסים גם וכולם משתתפים במיסה ביחד וזה מאוד מרגש. קושי נוסף: הוא העובדה שאין למעשה קשר היסטורי-תיאולוגי בין מאמינים ערבים למאמינים עבריים. בעצם מדובר בשתימסורות תרבותיותנוצריות: המסורת של הכנסיות המזרחיות באנטיוכה (סוריה הגדולה) והנצרות למשל באירופה או ברוסיה.צריך בהחלט ללמוד אחד על השני ולכבד אחד את השני ואני אשמח למשל אם יערכו תפילות משותפות ביחד ובשתי השפות

2- אני אישית מכלילה את כל הנוצרים בתוך קהילה אחת

אבל אני מודעת בהחלט להבדלים במסורות, התיאולוגיה ובמבנה הכנסיות בין שאר הפלגים של הנוצרים. אני מעדיפה במקום להסתכל במה אנחנו שונים להסתכל במה אנחנו דומים. ואנחנו דומים בהיותנו עדות נוצרית לכנסיית האם (כנסיית ירושלים), כולנו חלק מגוף מאמינים אשר לא היה לו קל בהיסטוריה כי עברנו הרבה תלאות ורדיפה אבל למרות הכל שרדנו ושמרנו על אמונתנו ועל הרצון להאיר את העולם (אור לעולם ומלח הארץ) אנחנו גוף אחד וחלק מגופו של המשיח, אבל כמו שגוף האדם אינו סימטרי ולכל איבר יש תפקיד משלו וכך אנחנו. יש שוני והבדלים ותפקידים שונים אבל כולנו עובדים לאותה מטרה והיא לקדש את אלוהים בארץ הקודש ולשמור על האור הנוצרי בארץ הקודש. אנחנו האבנים החיות

וכל אחד מאיתנו בונה את הכנסייה הלו היא גוף המשיח. 3- השאלה מה הכוונה במאמינים עבריים, האם הכוונה היא ליהודים משיחיים או לקהילה הקתולית העברית? למה אין קשר? יכול להיות -שלפי דעתי אישית- צריך קודם כל לעבוד על שיפור היחסים בתוך הכנסיות בחברה הערבית. סיבה אחרת זה היכרות: אני לא חושבת שיש הרבה ערבים-נוצרים שמודעים לכך שיש קתולים דוברי עברית למשל. ישנו גם הבדל תרבותי, וכמובן כמובן -איך לא- אני חושבת שזה קשור אולי גם ליחסים הרעועים בין ערבים ליהודים. אבל אני אישית חושבת שאפשר להתגבר על כל זה, זה יהיה קל יותר אם אנשי הדת ייזמו מפגשים ביניהם ואז יתחילו בביקורים משותפים עם קבוצות נוער ובני קהילה ורק אחרי התחממות היחסים תפתח הדרך לתפילות משותפות (סתם דוגמא, אחרי המלחמה ערכו בנצרת מיסה ענקית בנוכחות כמה אלפי מתפללים במטרה להתפלל למען השלום ובאותו זמן נערכה מיסה גם לשלום בלבנון ודווח על זה רבות בעולם הקתולי. אני חושבת שזה יהיה רעיון פשוט נפלא אם תהיה השתתפות של מאמינים עבריים

) אבל מצד שני כל כנסייה תרצה לשמור על הייחודיות שלה, ומתפללים עבריים יישמרו על הייחודיות שלהם ומתפללים ערביים יישמרו על המסורת האנטקית שלהם. 4- מי שעונה על השאלה הזאת מקבל בונוס ?

אני חושבת שזאת זכותם בהחלט לשמור על ייחודיות בתפילות שלהם, כמו שזאת זכותם של הערבים הקתולים לשמור על הייחודיות שלהם- צריך לזכור שיוונים קתולים בישראל משוייכים לכנסיות בעולם הערבי והפטריארך יושב בסוריה, וכנ"ל לגבי המרונים שהם באים מתרבות סריאנית נוצרית (הסריאנים היו מהעמים הראשונים שקיבלו את הנצרות) שנמצאת עדיין בסוריה ולבנון, בעוד שהלטינים שהם כמובן כנסייה מערבית שהגיעה אלינו רק במאה ה-18 ואין להם תרבות נוצרית עשירה במזרח כמו שיש ליוונים-קתולים או מרונים. ולכן נראה לי שהקתולים העבריים ישתלבו יותר טוב בכנסיות לטיניות מאשר אחרות- וגם לפי ההבנה שלי הם נחשבים לחלק מהכנסיה הלטינית. אני יודעת שיש להם כנסיות נפרדות וגם כמרים דוברי עברית- אולי אחת המשתתפות בפורום שהיא קתולית עברית תוכל לפרט לנו יותר.

 

[salt of earth]

סליחה על החיבור הארוך ../images/Emo163.gif

כשאני מתחילה לדבר בנושא זה אני לא מפסיקה. אגב- מצאתי בספריה ספר פשוט מדהים שנקרא "تاريخ التراث العربي المسيحي" للأب سهيل قاشا، منشورات الرسل 2001 זה נקרא ההיסטוריה של המסורת הערבית נוצרית לאב סוהייל קאשא 2001 הבטחתי לעצמי שאני אעיין בו אחרי המבחנים אבל הסקרנות לא נתנה לי. הספר מכיל מחקרים רבים של אבות כנסייה ומזרחנים והיסטוריונים ותגליות היסטוריות על הנצרות בחברה הערבית מלפני האיסלאם ואחרי. ומתייחס למורשת שהשאירו משוררים רבים בחצי האי הערבי שהיו נוצרים, על כתבי היוונים שתירגמו הסריאנים אשר הגיעו למערב והביאו לרנסנס, על מקצוע הרפואה שעסקו בו בעיקר נוצרים ויהודים, על המנזרים שפיתחו את השפה הערבית ועסקו במדע ובתרגום ספרי הפילוסופיה והאמונה והמדע והאסטרונומיה והספרות משפות שונות (יוונית בעיקר) לארמית ומשם לערבית. על הבתי ספר הרבים שפתחו (50 בית ספר בעירק) שבהם הם לימדו ספרות, דת, מדעים, אסטרונומיה ותרבות. פשוט מדהים היה לי לקרוא על הדברים האלה, בעיקר בשל העובדה שאנחנו לא לומדים על ההיסטוריה הנוצרית פה בשיעורי ההיסטוריה בבתי הספר ואם כבר אז לומדים על הכנסיות המערביות ולכן אני מרגישה צורך ללמוד ולהתוודע לנושא הזה יותר ויותר. ספר פשוט מומלץ, ליאון אני בטוחה שאתה תאהב אותו נורא تاريخ التراث العربي المسيحي

 

[lion 7]

/tapuzforum/images/emo45.gif

אכן זה מענין לקרוא אותו .. אני מצטט תמיד מספר הסטוריית בני-ערב (תאריך אל-ערב ) של גורג ופיליף חתי , ובו כתבתי כאן על הנבטים ואם תרצו על תודמור ואחרות של מדינות ערביות נוצריות מלפני האיסלאם .. בעצם תרומת הסריאנים (ארמיים) בסוריה לתרגום הפילוסופיה היוונית לערבית היא רבה בהתפתחות הפילוסופיה הערבית והשפעתה למאות מאוחרות , ובעצם הם אבן יסוד לכל התרגומים לשפה הערבית שרק הם היו מומחים בה ... בצל השלטון הערבי מוסלמי , היה לנוצרים וליהודים (אהל אלז`מה) מקצועות בעלי משקל מדעי כגון רפואה רקחנות ועוד..

 

[salt of earth]

יש ספר נוסף

שמישהו הזכיר אותו בפניי לניקולא זיאדה ז"ל. ונקרא "הנצרות והערבים" المسيحية والعرب- نقولا زيادة ספר נוסף שאני ממליצה עליו הוא ספר "ההיסטוריה של הכנסייה המזרחית ועל האירועים החשובים בכנסייה המערבית" تاريخ الكنيسة الشرقية שיצא לאור מטעם מכון הקדוש פאולוס לפילוסופיה ותיאולוגיה בחריסא. הספר של אב סוהייל מדבר על הנצרות במזרח ומתמקד בקהילות ובמאמינים בעוד שהספר על הכנסייה המזרחית מתמקד יותר בכנסיות וועידות הכנסייה.

 

[che guevara85]

../images/Emo45.gifיפה מלח הארץ

 

[lion 7]

יש אסיפות כאלה בין ערבים ויהודים

לרוב בערים מעורבים .. השאלה היא בעיית התרגום .. אני בעד כזה מפגשים , ובעצם לא רק ישראלים , יש גם מאמינים מחו`ל .. ואני זוכר את השיר ``זה היום שברא אדוני`` לפחות שרנו בשלוש שפות ערבית עברית ואנגלית.. ‏

 

[Biblerule]

תגובות

ובכן. השאלות הן בעיקרון באופן די היפותתי אך אני הייתי שמח ל"שגרירים" בקהילות השונות. הערות: כשאני מדבר על מאמינים עבריים אני מדבר על כל העדות העבריות יהודים משיחיים.. נוצרים עבריים למינהם (עבריים אורתודוכסים וקתולים למשל..) דבר אחד ששונה ממה שידוע לי הוא שבקהילות משיחיות גדולות בארץ (וגם בעולם יש כאלה ומתחילות להתפתח כאלה) קהילות שהתפילה מבוססת על פי מהלך התפילה היהודי שהיה או קיים. כלומר קריאת פרשות ותפילות ספציפיות ואין זו מיסה. אומנם בארץ הקהילות קטנות וכוללות מפגשים חד או דו שבועיים אך בעצם מה שמסתכם לרוב אצל יהודים משיחיים כמיסה זה רק הברכה על גופו ודמו של ישוע ואכילתו ושתייתו. אמנם הקהילות הקטנות יותר עדין לא עשות טקסים בצורה כזאת לפי מה שידוע לי. אני אישית הייתי שמח לראות מיסה ערבית אך בגלל הבדליים תרבותיים הייתי בוודאי מודאג וגם נלחץ מעט אולי גם מהשפה הלא ברורה. חבל שאין שפה אחת שבאמת תאחד את כולם בתפילה או יסודות תפילה משותפים לכולם. שמעתי את הביטוי כנסיית ירושלים בתגובה של מלח הארץ ויש לי שאלה.. הביטוי הזה בא מהתאספות ההגמונים שבאו לארץ? והייתי נורא שמח עם מנהיגי קהילות ועדות שונות היו נפגשים ובעצם יוצרים דיאלוג ואולי שיתוף פעולה. והייתי שמח בעצמי להכיר צעירים מאמינים ערביים למשל. גם התארחות בכנסים שונים שמאורגנים יכולים להיות מעניינים ונחמדים יחסית. אני שמח שאמנם יש מבקרים בכנסיות השונות זה מאד מרגש. הייתי כמובן שמח יותר אם היו יותר ביקורים בקהילות שונות של עדות שונות, כמובן . תודה וברכת האדון לכולכם אחיי/ותיי. נ.ב בעיה תרבותית אחת היא גם שבעדות העבריות רוצים לשמר חגים עבריים ובעיקר היהודים המשיחיים והחג היחידי שחלק מהקהילות היהודיות המשיחיות חולקות אם שאר העדות הוא חג המולד וגם זה בקושי אצל חלק.. זה יכול להוות גם בעיה בחגיגה משותפת או שמחה משותפת. (כמובן שכיחיד אני שמח על חג של כולם.) בנוסף רציתי לשאול את ליון ואני יודע שזה מעט סוטה מן הנושא לכן שפארד אני מתנצל בפנייך ואם זה מהווה בעיה לא אעשה זאת להבא. ליון אני זוכר שדיברנו על עניין הדרגות בכמורה.. ובכן רציתי לשאול האם ההגמונים וגם הכמרים נחשבים כממשיכי דרכם של השליחים?

 

[salt of earth]

כנסיית ירושלים

או כנסיית האם. היא ביטוי נפוץ המתייחס בעיקר לכנסיות בארץ הקודש מתוך תפיסה שאלו ממשיכי כנסיית השליחים והנוצרים הראשונים. בירושלים קם ישוע לתחייה ומשם יצאו השליחים לבשר בכל העולם. ולכן כנסיית ירושלים מייצגת עבור המאמינים הנוצרים בכל העולם את השורשים מהם צמחה הנצרות. ביטוי נוסף הוא "mother of all churches"

 

[lion 7]

דרגות כמעט היו שוות ערך בימי

השליחים, ועם הזמן התחילה לה דרגת הבישוף לקחת מימד על אחרי זה , (נא לראות בשרשור הנוגע לאפיפיור שנשאלה כאן) ,, ומתנצל שלא עניתי בזמן