שאלה ועזרה קטנה.

danielle16

New member
שאלה ועזרה קטנה.

"אנשים קראו לי משוגע, אבל השאלה עדיין לא יושבה- האם שיגעון הוא או אינו האינטלגנציה הנשגבת, האם כל מה שהוא מפואר, האם כל מה שהוא מעמיק- מקורו אינו ב"מחלת המחשבה", במצבי הרוח של המחשבה, והוא שמרומם את התפתחות האינטלגנציה הרגילה. אלו שחולמים ביום נחשפים לדברים רבים אשר חומקים מאלו שחולמים רק בלילה"/ אדגר אלן פה. אני עושה עבודת מחקר (ברמה של בית ספר, אין צורך להתרגש) בשאלה המאוד גדולה האם קיים כל קשר בין מחלות נפש וגאוניות או יצירתיות, לצורך העניין. התשובה היא עניין סוביקטיבי, אך אפשר למצוא גם מעט מן האובייקטיביות כאשר חוקרים יותר על מבנה המוח, דבר שנמנע ממני בשלב זה. בינתיים הצגתי דעות של פילוסופים שונים ואף דוגמאות של יוצרים הידועים בכשרונותיהם, אך גם במצבם הנפשי המדרדר (ואן גוך, קורט קוביין). בקשתי מכם היא לנסות למצוא דוגמאות נוספות וחותכות של יוצרים שהתאבדו או השתגעו. וגם לשמוע מה היא דעתכם בנושא. אשמח לקרוא תגובות, הערות והארות. תודה רבה, דניאל.
 

nehud

New member
המלצה למקור מידע

סיפרו של בן עמי שרפשטיין בהוצאת זמורה ביתן בשם פילוסופים כבני אדם. הספר מרכז עבודת מחקר בנושא. בהצלחה ואהבה אהוד
 

hilabarak

New member
לדעתי יש קשר בין שגעון לגאונות

יצירתית. תנסה להסתכל על זה מכיוון של ציר בודד מול מרחב. אדם "יציב" בנפשו (הגרדה של החברה בזמן ובמקום שהוא חי), הוא אדם עם רוחב מסויים. אדם "לא יציב" בנפשו (נניח נכנס לפרצי בכי באמצע היום באופן קבוע, חושב שכולם מנסים לפגוע בו, אין לו מושג היכן הוא נמצא .......) נדמה יותר כאדם ללא רוחב. כל תקלה קטנה גורמת לו ליפול (כמו מוט ארוך ללא בסיס). הוא בוכה סתם ככה, או שמספיק שהסתכלת אליו בתמיהה והוא כבר בטוח שאתה מתכנן לרצוח אותו וכולי. כל דבר הכי קטן מפיל פשוט את "מוט התודעה שלו". למה זה קשור לגאונות ? ככל שאדם נמצא על מוט בודד, יותר קל לו להאריך את המוט. כי כשצריך לבנות מוט רחב, אז קשה יותר לבנות ארוך, צריך להשקיע גם באורך וגם ברוחב. ככל שאתה מחפש יותר "אורך" ולא איכפת לך שזה "צר ולא יציב", אז יותר קל להגיע רחוק לגאונות הנקודתית. לכן הרבה פעמים תמצא גאונים (בכל תחום, החל ממנהל עסקים וכלה באומנות) לא יציבים או נפשית או בחייהם הפרטיים (המייצגים את נפשם). הם מושקעים כל כולם התחום צר על חשובן היכולות האחארות. מצד אחד מגיעים בתחום רחוק, מצד שני זה ארוך ולא יציב. דרך אגב דוגמאות נוספות זה עד כמה שזכור לי - רחל המשוררת היתה מאוד דיכאונית. האמת היא שהיום כשאני שומע שירים של ביאליק הוא נשמע לי דיכאוני חבל על הזמן, אבל לא יודע אם זה מתועד.
 

avi1283

New member
לדעתי יש קשר

אבל זה משהו שמאוד לא קל להוכיח, אם זה נכון קשה לדעת למה זה, לדעתי הגאונות גורמת לריחוק מהסביבה ולעבודה עצמית מרובה מה שמעלה את הסיכוי לבעיה נפשית. קשה גם לדעת האם זה הגאונות עצמה גורמת לזה או ההצלחה שבאה בעקבותיה כמו מייקל ג'קסון שההצלחה גרמה לערעור נפשי ללא קשר לגאונות. וגם זה בהקשר של קוביין שאגב זה לא דוגמא מי יודע מה גם כי הגאונות שלו מוטלת בספק וגם כי הוא היה מכור לסמים. עוד דוגמא לגאונות זה בובי פישר שהיה אלוף העולם בשחמט והשתגע.
 
שומן-המלחין

סבל ממנאיה-דפרסיה,רחמנינוב סבל מדיכאון עמוק, גם ברליוז סבל מדיכאון וחרדות .צ'ייקובסקי אף הוא היה דיכאוני ואף כתב כי"למען האמת, אלמלא המוסיקה, יש סיבות להשתגע" גם ניטשה השתגע בסוף חייו ופרויד בעצמו לא היה בקו הבריאות הנפשית - הייתה לו אפיזודת קוקאין בחייו . לדעתי קיים מתאם, אם כי לא תמיד, בין יצירתיות לבין שיגעון .
 
למעלה