שאלה... התייעצות...

שאלול

New member
שאלה... התייעצות...

היי !
אני חדשה, בערך... כמו הרבה אחרות (אני מניחה) אני כבר שנים מאחורי הקלעים.
14 שנים, פחות או יותר, בסיס של אנורקסיה, כמה נפילות, אבל בגדול שומרת על סטטוס קוו שבעזרת ויתורים, התאמות ויצירתיות שורדת ויוצרת חיים יחסית נורמליים.

במהלך השנים עברתי שני טיפולים כוללים, אחד בשניידר ואחד במכון פרטי. שניידר עזבתי בגיל 18 על פי חוק, המכון הפרטי עזבתי כי הפסקתי להאמין בשיטה שלהם. יצאתי משני המקומות במשקל תקין עם שינוים מסויימים בהפרעות אכילה, אבל רחוק מלהיות בריאה, ללא חרדות ואכילה נורמלית.
מאז הטיפול האחרון שבו למדתי המון על עצמי לא חזרתי לטיפול כי אני כרגע מאמינה שאני לא במצב של "לוותר" על ההפרעת אכילה. אני יודעת מה היא מייצגת עבורי, אני יודעת שזה לא הגיון בריא, אבל אני די בטוחה שאני לא במקום של לשחרר. אני משנה דברים בעצמי, אני מלמדת את עצמי לאכול נכון ובריא יותר, אבל לא במקום של טיפול כוללני.

אבל ועם כל מה שכבתבתי עד עכשיו יש טיפול אחד שהחלטתי שאני רוצה וגם צריכה והוא טיפול דיאטני.
אני בשנים האחרונות מתעסקת בספורט וכמות האימונים עולה ככל שעולה הזמן ואני מרגישה שהגוף לא עומד בזה. אני מנסה לעלות את כמות האוכל אבל אני לא מצליחה לעלות את כמות האוכל הנכון, אלא בעיקר ירקות וכאלה שלא תורמים לי לחוזק של הגוף (הגוף שלי לאט לאט בונה שריר... לא ברמה של להתנפח אבל המון לעומת מה שהיה.. כלומר כלום). אני לא רוצה לוותר ועל הספורט כי זה הדבר היחיד שהופך לי את העולם למקום טוב יותר ולכן הגעתי להבנה שאני רוצה יעוץ תזונתי.

ועכשיו אני אסבך את זה עוד קצת...
הדעתי למסקנה שאני בן אדם שעובד לפי הגיון. אני מפחדת מתפריטים מסודרים כי אני אתקבע אליהם בצורה לא בריאה (שנים סחבתי תפריט בקיבעון ובגללו כמעט הפסקתי את החיים). אני מחפשת תזונאי שאני אוכל לדבר איתנו ושיסביר לי בהגיון את צורת האכילה איך וכמה לאכול פחות או יותר ואיך זה משתלב עם הספורט שלי. מישהו שיבין גם בספורט אבל ייקבל את כל התסבוך של מישהי עם הפרעות אכילה.

יש למישהו פה הצעות ? גם רעיונות שונות מרק תוזנאי יתקבלו בברכה.
עברתי שלב של נכונות לטיפול מסויים כדי לא לוותר על הטוב בחיים, זה המון בשבילי... אבל עכשיו אני תקועה כי קשה לי להאמין באנשים ואני צריכה מישהו עם המלצות שאני אדע שהוא מקצועי ושאפשר לסמוך עליו.

חח משאלה על תזונאי יצאה לי הודעה ממש ארוכה...
אשמח לעזרה.
תודה :)
 
ההודעה שמעליי טריגרית

ואולי נכתבה ממקום של חולי, אבל אני חושבת שיש הרבה מה להגיב לה (ושזאת התלבטות מוכרת לחלק מאתנו).
 
לדעתי

לא תמצאי כאן את ה"עזרה" שאת מחפשת.
את מחפשת תזונאי שישתף פעולה עם המחלה שלך. יש כאלה, אני אפילו מכירה אחד כזה, אבל זה כל כך לא מקצועי וכל כך לא אתי צורת ה"טיפול" הזאת... חבל.
 

levshavur

New member
ברוכה הבאה!


שאלול שלום,
אני מאוד מסכימה עם מה שכתבו לך מעליי...
לנסות 'להשלים' עם המחלה כמשהו קבוע בחיים, וחוסר רצון לוותר עליה, זה מסוכן! זה מראה עד כמה את עדייין עמוק 'בפנים'...
גם אם יש משקל תקין זה לא אומר שאין חסרים תזונתיים....וזה חמור במיוחד דווקא כי את עוסקת בספורט...
לגבי 'היגיון' ...ה'היגיון' הנכון זה ללכת לדיאטנית שמומחית בהפרעות אכילה, וכן לקבל תפריט, והוראות מדוייקות מה את צריכה לאכול, כמה וכד',...
מה שכתבת לגבי זה ש'תתקעי' עם התפריט, זה רק תירוץ שלך לעצמך על מנת לא לקחת ברצינות מה שדיאטנית תרצה שתעשי (ואני יודעת שאני נשמעת קשה ו'מנערת') אבל שום נזק לא ייקרה מזה שתיצמדי לתפריט בריא, מותאם עבורך - עבור המצב הספציפי שלך.
דווקא הנטייה שלך 'להיצמד' לתפריט - את יכולה לקחת את זה לכיוון החיובי ו'להיצמד' באופן מדויק להוראות של הדיאטנית...
אם תיצמדי לתפריט מסודר ובשעות קבועות (כן זה קשה ואולי ירגיש לך מעצבן, אבל זה חשוב...)
במקרה שלך, הדרך לחזק את ה'קול' הבריא שלך, זה לעקוב אחרי הנחיות של מישהי/ו חיצוני, וצריך שזה יהיה מישהו מומחה בתחום...
לכאורה זה כאילו בסדר- את מצליחה 'להסתדר' עם הנוכחות של ההפרעה כבר 14 שנים - אבל מצד שני- את לא יכולה לדעת כמה נזק כבר אולי יצרת לגוף שלך לטווח הארוך...

גם אם יש לך מחזור תקין ואין לך תופעות 'קיצוניות' של אנורקסיה, עדיין הנזק לטווח הארוך יכול להיות בלתי הפיך...
דיאטנית טובה לא תשתף פעולה עם הרצון שלך 'לשמור' על המחלה!!!...כי רופא / מטפל (וגם דיאטן או תזונאי) לא אמור לגרום לחולי נוסף, אלא אמור לעצור את זה...המטרה של כול איש טיפול היא לרפא, לא 'לתחזק' חולי....לכן הציפייה שלך שיעזרו לך 'לשמר' את החולי ומצד שני לתחזק גוף ברמת פעילות אינטנסיבית היא לא מעשית ולא ריאלית...וכול מטפל הגון לא יסכים לזה...
כמובן שאם את מתחילה טיפול, השינויים ייבנו בהדרגה...ובהתאם ליכולות שלך...
לצערי בתהליך הזה אין 'פשרות' ואין 'קיצורי דרך' ו'ויתורים'...
שיהיה לך בהצלחה!
לבשה.
 

שאלול

New member
אני חושבת שהסברתי את עצמי לא נכון...

קודם כל תודה על התגובות !
אני אנסה להסביר את עצמי...
אני לא רוצה דיאטנית ש"תזרום" עם התסבוכות שלי, לא זה מה שהתכוונתי. אני רוצה מישהו שידבר איתי על האוכל, שיסביר לי איך זה עובד ולמה זה חשוב ואיך זה יבנה לי שריר ויעזור לי, זה להבדיל מרוב התזונאיות שאני מכירה נותנות לי תפריט כי ככה צריך ומתאימות את התפריט לטעם האישי שלי ולקלוריות שצריך על פי שיטה מסויימת שהן עובדות בה, בלי להסביר את המשמעות באוכל ומה זה נותן לגוף.
אני לא אומרת שאין לי חסרים בגוף, להיפך, אני מרגישה לפעמים שהגוף שלי אוכל את עצמו, לכן אני רוצה ללכת לתזונאית שתסדר לי את זה.

אני בשנתיים האחרונות באמת עושה שינוי עצמאי ומנסה להבין אכילה דרך גם דיבור וגם "זריקת אחריות" של האוכל לזרוק על אנשים שאני סומכת עליהם. ובאמת, כמו שהיה עם הדיאטנית בעבר, המקומות שאני זורקת אחריות כאשר הבן אדם לא נמצא הם נופלים, אבל המקומות שדיברתי עליהם והטמעתי אותם אני מצליחה לשמר אותם ולהיות יחסית גמישה וחופשיה עם האוכל.

ועוד משהו לדוגמא שלדעתי מדגים כמה אני לא רוצה שההפרעה תיקח חלק מהתהליך התזונאי הוא זה שחשוב לי לא להישקל, כי זה יפיל לי את הכל. עד לפני כמה ימים, במשך שנתיים לא נשקלתי כי אחרת אני אכנס לחרדות שישתלטו עליי. לפני כמה ימים פתאום אמרו לי בקופת חולים אבל הדחקתי את זה מהר מאוד כדי לא ליפול.

לדעתי, כדי לצאת עד כמה שאפשר מההפרעה הזו אני חייבת למצוא לעצמי את הדרך המתאימה לי ולאו דווקא הדרך המקובלת. אני אומנם לא בטיפול כמה שנים אבל אני כל הזמן מנתחת את עצמי ומנסה למצוא את דרך המלך עבורי ואני לא יודעת למה זה אומר לשמר את המחלה. אני חושבת שבעזרת זה אני דווקא אוכל לנצח אותה כי יש לי טריגר ממש גדול וצורך ממש גדול בגוף בריא כרגע. להיפך, הרצון שלי הוא לריפוי ארוך טווח ולא תפריט שהיא לא יכולה להיות ארוכת טווח על פי רוב.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
 
אני חושבת שזה מאד חשוב מה שאת רוצה לעצמך

תראי הבעיה בתחום הזה של התזונה עם הספורט מאד מתעתע .
כי לא נתקלתי עדיין בתזונאית ספורט שהיא לא במטרה לשריפת קלוריות או להורדת שומנים.
בכל אופן אני מניחה שהבנות שכתבו לך כאן , כתבו מחשדנות שהיא הגיונית , כי מאד קשה להאמין במטרות שלנו לבדיקת תזונה ופעילות גופנית שהיא לא בהכרח קשורה למחלה .
אני יודעת על עצמי שאני תמיד חושדת בי קודם כל .
בכל אופן אני מבינה אותך , נראה לי אני הייתי מחפשת משהי שיש לה גם נגיעה בהפרעות אכילה . כדי שתוכלי לבדוק עם עצמך מה המניע העיקרי שלך .
אין לי איזה המלצה לצערי ....
 

שאלול

New member
בדיוק בגלל זה אני מחפשת פה...

אני מפחדת מתזונאים של ספורט...
חוץ מזה שאני צריכה מישהו שידבר בשפה שלי ויבין מעט מאיפה אני באה וכל התסבוכות שלי....
 
...

זה נשמע כאילו את לא רוצה לשחרר שליטה.
את רוצה שהדברים יתנהלו בדרך שלך, את רוצה מידע, את רוצה להבין- את רוצה לשלוט במה שקורה לך
אם זה המצב אז זה קצת בעייתי , כי ההתעקשות הזאת להיות בשליטה היא חלק מהמחלה
אני חושבת שהתחלתי לזוז לאנשהו רק כששחררתי שליטה לחלוטין באשפוז
ובלי קשר- את רוצה טיפול פרטי? ציבורי? באיזה אזור בארץ?
 
אני חושבת שהטעות הכי גדולה

שאת יכולה לעשות עכשיו היא ללכת לדיאטנית שאין לה הכשרה לטפל בנשים עם הפרעות אכילה. את צריכה אחת ייעודית. הטיפול המומלץ בדרך כלל משלב גם פסיכולוג/ית ואם יש צורך פסיכיאטר/ית, אבל אני יכולה להבין אם זה יותר מדי בבת אחת. נראה לי שהמקום להתחיל בו, פרקטית, הוא אצל דיאטנית מומחית להפרעות אכילה (ואחת טובה). זה בדיוק המקום לדבר בו גם על תפריט, גם על מה ממנו את אוכלת בפועל ואיך את מרגישה עם זה, וגם הספורט. יכול להיות שהיא תדרוש ממך דברים שבהתחלה יראו לך מוטעים או בלתי אפשריים - אולי, לדוגמה, צמצום הפעילות הגופנית - דברו על זה. בשביל זה היא שם. כמו שכתבו לך קודם, סביר שתצטרכי לוותר על דברים מסוימים; הייתי מנסה. מנסיון, מי שמסרבת לוותר נשארת חולה הרבה הרבה זמן (לנצח?). אני מבינה את הצורך בפתרון ארוך טווח *עכשיו*, אבל יכול להיות שבשביל להשיג כזה תצטרכי להתחיל מצבר של פתרונות קטנים וקצרים. לא הייתי פוסלת אותם מראש.

ועוד שני דברים: א) אם תרצי, את מוזמנת לכתוב כאן מעבר לשאלות הפרקטיות. אשמח להכיר אותך, את נקראת כמו אדם מעניין; וב) מנהלי ויבשושי (סליחה, התפקיד מחייב
) - אשמח אם תקראי את התקנון, במיוחד החלקים על תכנים אסורים וטריגרים.

אה, בעצם רציתי לכתוב גם שאני מסרבת להשקל ואחרי שהסיבות התבררו בטיפול כולם התחשבו ברצון שלי (חוץ מבת שירות באיזה אשפוז ששברה לי את הלב). את יכולה להסביר מה בזה מכניס אותך לחרדות? מה את מפחדת שיקרה? גם אם לא כאן, אני חושבת שאלה שאלות שיעזרו לך להבין יותר טוב איפה את עומדת, בטח אם זאת עמדה שתצטרכי להסביר אחר כך גם למטפלות. דיאטנית, נניח.
 

שאלול

New member
הערת קטנה.. כי על הרוב הגבתי בהודעה אחרת... על הספורט

אצלי דווקא הספורט עוזר לי להפרעת אכילה, הוא ממש חשוב לי ואני לא עושה תוך בגלל שאני רוצה להיות רזה/שרירית/חטובה וכל אלה...
אני עושה את זה כי אני ממש ממש אוהבת את זה. זה מספק אותי, זה מנתק אותי מכל הבלאגן שיש לי בחיים ואני מגיעה שם להישגים שלא האמנתי שאני יכולה להגיע.
ככל שאני מתקדמת בו אני מבינה את המשמעות המכרעת של האכילה והשמירה על הגוף ולכן זה מהווה לי טריגר להחלמה... כי הספורט יותר חשוב לי ומספק אותי יותר מכל דבר אחר בחיים כרגע ואם אני לא אוכלת נגיד מספיק ויש לי אימון רע זה כלכך מבאס אותי וגורם לי לרצות דווקא לאכול בריא ונכון יותר.

ותודה רבה על המחמאה שאני נקראת אדם מעניין. זה מאוד מחמיא וכיף לשמוע :)
 

שאלול

New member
אולי טריגרי מעט.. בנושא השליטה

אז זה נכון, אני לא חושבת שאני במקום של לשחרר את השליטה בצורה מלאה, לכן אני מנסה למצוא לעצמי כל מיני דרכים עקיפות לעשות את זה. אני לא חושבת שאני בריאה מבחינת הפרעות אכילה ואפילו לדעתי לא קרובה לזה וזה אפילו מעצבן אותי שהקרובים אליי חושבים שכן. אני יודעת להסביר הרבה מהן והרבה מההגיון שלי שעומד מאחריהם אבל אני גם יודעת מתי ההיגיון מעוות. אני חושבת שאחרי כל כך הרבה שנים כמו להרבה ההפרעה הפכה להיות חלק ממנים ומייצגת את השליטה הגבוהה שיש לי ואני עוד לא במקום שאני יכולה לשחרר. אולי זה יגיע, אולי לא, אבל אני כן רוצה להיות בריאה גופנית ולא להרגיש את החולשה ולא את הניתוקים המנטרלים והכל, אז אני חייבת למצוא לעצמי את הנקודות בהם אני רואה שיש לי פירצה. כמו שאמרתי, יש מקומות שמראש אני מעבירה אחריות ועובדת על אוטומט כדי לשרוד וברוב המקרים בכדי לא לפגוע באנשים שאני איתם. הרבה פעמים אני "אקריב" הרבה מההפרעה כדי שהיא לא תפריע לאנשים אחרים, אפילו אם זה יעלה לי ביומיים של חרדות. ומהצד השני, הצלחתי לייצר מקומות בריאים יותר שאני רואה שאני מצליחה לשחרר ואלו המקומות על פי מה שאני מבינה מעצמי שאני כן מצליחה להבין לעומק ולראות השפעה ישירה על הגוף.

למשל בנושא המשקל, לאורך כל השנים תמיד המשקל הלחיץ אותו, אבל לשני הכיוונים, אם עליתי נלחצתי ואם ירדתי גם נלחצתי, המצב הרגוע הוא היה שהמשקל היה נשאר אותו דבר. אני מאמינה שגם זה חלק מהשליטה כי אני אף פעם לא יודעת איך זה קרה אז זה מלחיץ אותי, אבל לא ברמה שבאמת עשיתי עם זה משהו, זה היה נשאר במקום חרדתית והופך אותי למנותקת. בגלל זה יצרתי לי מנגנון של הדחקה... מאז שאין בטריות במשקל בבית אני לא מרשה לעצמי ללכת לקנות וגם כשנשקלתי לאחרונה כל פעם שזה עולה מעט אני מעיפה את המחשבה ופשוט מנסה לאכול ולהתנהג על אוטומט כדי לא להוריד. לפעמים מנסה לעשות דווקא ואפילו לאכול נגיד יותר.

אני בכלל בחיים מאמינה שלא תמיד צריך לשאוף לשינוי שלם, לפעמים צריך לצעוד צעד אחר צעד (כמובן לא במקרים מסכנים חיים) ולהעריך כל צעד במקום כל הזמן לחשוב שזה לא מספיק וזו לא החלמה מלאה. לפעמים, גם אם אי אפשר להגיד להחלמה מלאה לנסות להגיע למקום ביניים שהוא בריא גופנית ולא הרסני נפשית אבל לא אידאלי.
אני לא מוכנה עכשיו להליך כולל והחלמה מלאה, אין לי מספיק משאבים נפשיים כדי להגיע לשם, אבל אני כן מאמינה בחשיבות ההחלמה ובבריאות הגוף ומאוד רוצה לנסות לשפר, אבל אני כנראה צריכה לעשות את זה יותר לאט, למצוא את הנקודות שעכשיו אפשר לשפר ואולי לאט לאט אגיע ואגע בכל הנקודות עד להחלמה מלאה.

להגיד שאני כרגע מאמינה בהחלמה מלאה, אני לא יכולה, אבל אני כן מאמינה שאני יכולה להגיע למקום יותר טוב מעכשיו.

מצטערת אם יצא לי מסורבל... זה קורה בדרך כלל שאני מנסה לכתוב מתוך רגש או להסביר את ההגיון שלי...
 

2b mind

New member
היי,

ברוכה הבאה,
אין לי הרבה דברים חכמים לכתוב לך, ואני גם לא מכירה תזונאית כמו שאת מחפשת.
רק חשוב לי להגיד, שנעים לקרוא אותך, ובהרבה חלקים בהודעה הזאת מצאתי את עצמי (אני לא עושה המון ספורט, אבל שומרת על סטטוס קוו עם התאמות ויצירתיות וחופש מסויים כבר הרבה הרבה זמן- וחוששת מליווי תזונתי מהרבה סיבות, אבל אחת מהן היא איבוד הגמישות שאני כרגע מרגישה שיש לי עם אוכל, אל מול הצמדות דבקה לתפריט ספציפי).
אז בכל מקרה, אשמח אם תשארי באיזור,
ואם במקרה תמצאי תזונאית טובה עם גישה לה"א אשמח לשמוע גם
 
למעלה