אמא של נדב
New member
שאלה ,התייעצות,התלבטות-
יהיה ארוך כנראה. זו פעם ראשונה שלי בפורום זה,אם כי הצצתי בעבר כקוראת סקרנית בלבד. קראתי את כל סידרת המאמרים וכן חומר נוסף בנושא,לפני שאני פונה להתייעצות. יש לי בן , בגיל 14 כמעט, מוגדר כמחונן,וכנראה הוא מאד מחונן. הוא השלישי במשפחה,ויש לו אחים צעירים ממנו. כל שנות ביה"ס היסודי ,הוא "שהה" בין הכתלים של ביה"ס,כאשר מדי פעם המנהלת והיועצת מצאו לו תוכניות למידה יחודיות, שלחו אותו פעמיים בשבוע לבי"ס אזורי למחוננים, הוא חנך צעירים, עזר למנהל המעבדה של ביה"ס, הקים יחד עם מורה אחרת ספריה ועוד כל מיני פעולות, כי אחרי 10 דקות בכיתה שיעמם לו. הוא לא הפריע, הוא "ילד טוב" מבחינה התנהגותית, במסגרות, ממלא את הציפיות,אבל הוא נחנק משיעמום-ולכן מצאו לו כל מיני תעסוקות חינוכיות, וסתם אחרות, כדי שלא ישתעמם. כאשר היה צריך לעבור לחטיבה, אחרי התייעצות עם היועצת, איתרנו בי"ס "פתוח" במרחק של כחצי שעה נסיעה מהישוב שלנו, והתארגנו (גם כלכלית לממן) ללמודיו שם. במהלך השנה הראשונה(ז) היו בעיות בכיתה, שנפתרו על ידי המחנכת יועצת הילד ואני, כאשר חלקן היו על חוסר יכולת שלו להתארגן עם חומר למידה. שיטת הלמוד של ביה"ס מבוססת ברובה הגדול מאד על למידה עצמית,והגשת פרוייקטים כתובים(כ7-10 בשבוע).עם גמישות ענקית מצד המורים לנושאים שלומדים וכו´.בהתחלה הוא ניצל לרעה את החופש הלמודי שנפל עליו,אבל כאשר הבין את המסגרת מילא את הציפיות ולמד. ברור לנו כהורים, שהוא לומד כיום אולי 20% מיכולותיו האישיות,אבל גם ברור לנו שזה חלק מגיל ההתבגרות והעיסוק האינטסנטיבי בחבר´ה. חבל לנו-אבל נתגבר. לאחרונה נקראתי שוב לשיחה עם המחנכת (חדשה) והיועצת, והועלתה על ידי היועצת ההשערה שאולי הוא סובל מאיזשהם סימפטומים של הפרעת קשב ,מאד מינוריים כנראה, ובוודאי שלא הפרעת התנהגות. אולי הקושי שלו לארגן את עצמו להגיש עבודות, או למקד למידה על נושא,נובעת לא מ"בטלנות" שלו אלא מאי יכולת שלו לבצע את זה כנדרש. אני חייבת לציין, שהנושא הועלה לפני שנה, ואחרי שקיבל חניכה צמודה של מורה שישבה איתו פרק פרק על עבודות שהגיש, מהר מאד הגיש את יתר המשימות כנדרש. מתוך קריאה שלי את החומר בנושא הפרעות קשב וריכוז, מאד קשה לי לראות את מרבית הסימפטומים אצל נדב. וזה לא מתוך הכחשה שלי, כי לבכור היו בעיות של MBD, ואנחנו מקבלים את העניין. רק שאיתו יש לי חשש שביה"ס מקל עליו , לא תובע ממנו התמודדות,אלא הולך לכיוון של "הגדרה קצת סטיגמטית" והקלות עבורו. אתאר קצת התנהגויות שלו- ילד מקסים, בבוקר למשל הוא זה שקם ראשון, לעיתים קרובות מעיר את כולם, דואג להכין סנוויצים ושוקו לכולם, מאכיל את החיות ורק אז קורא את עיתון הספורט והמוסף הכלכלי(זה מה שמעניין אותו). מעולם לא הייתה איתו בעיה בתחום ההתארגנות האישית במרחב הזמן. קצת מבולבל-כלומר, ניזכר שיש בר מצווה לחבר, רק בערב של הבר מיצווה, או שוכח להודיע על אסיפת הורים,אבל תמיד נזכר עוד לפני האירוע. אני קצת "ייקית" והייתי מצפה להודעה קודם,אבל בתחום הנורמה לחלוטין. ילד רגוע מאד, לא מתעצבן כמעט, לא מכה את אחיו (מעולם לא היכה,ויש לו אחים קטנים שיכולים לעצבן), גם בחברה של ילדים אחרים מעולם לא התרגז, ולא נוקט בשום אלימות. את האנרגיה שלו מוציא במשחקי כדורסל, הקשבה למוסיקה, שחביבה עליו. יכול שעות לשחק במחשב, או לשחק טריוויה, או לשוחח עם אח שלו,והכל בשקט. יכול שעות לראות סרט בטלויזיה, יושב נינוח . מרבית הידע שהוא רכש(ויש לו המון ידע יותר מאיתנו ),הוא בלמידה פסיבית אקרעית, מהקשבה לתוכנית ברדיו ברקע, או לטלויזיה, גם אם הוא לא צופה בה,הוא מצליח לבודד את הרעשים הסביבתיים(אמרתי ,הרבה ילדים) ולהתמקד בשלו. כיום ההתלבטות שלי,אם ללכת עם ה"קו" של ביה"ס הנולך לקראת מתן הקלות לילד, ואולי איבחון שלו אצל מומחה ,כאשר אבחון ישים עליו עוד תווית בנוסף למחונן, ויש לי(!!!) בעיה עם זה. וכאשר אני ממש חושבת שהילד לא עונה על הגדרה של לקוי קשב וריכוז.-למעט אולי נושא ההתארגנות עם החומר הלמודי. יש לי חשש שבית הספר מנסה שלא להתמודד איתו ,אלא ללכת לכיוון הזה, מתוך היכולת של ביה"ס להתמודד עם קשיי ריכוז, ואי יכולת להתמודד עם מחוננות יתר. אולי. עיצה? מה לעשות?????
יהיה ארוך כנראה. זו פעם ראשונה שלי בפורום זה,אם כי הצצתי בעבר כקוראת סקרנית בלבד. קראתי את כל סידרת המאמרים וכן חומר נוסף בנושא,לפני שאני פונה להתייעצות. יש לי בן , בגיל 14 כמעט, מוגדר כמחונן,וכנראה הוא מאד מחונן. הוא השלישי במשפחה,ויש לו אחים צעירים ממנו. כל שנות ביה"ס היסודי ,הוא "שהה" בין הכתלים של ביה"ס,כאשר מדי פעם המנהלת והיועצת מצאו לו תוכניות למידה יחודיות, שלחו אותו פעמיים בשבוע לבי"ס אזורי למחוננים, הוא חנך צעירים, עזר למנהל המעבדה של ביה"ס, הקים יחד עם מורה אחרת ספריה ועוד כל מיני פעולות, כי אחרי 10 דקות בכיתה שיעמם לו. הוא לא הפריע, הוא "ילד טוב" מבחינה התנהגותית, במסגרות, ממלא את הציפיות,אבל הוא נחנק משיעמום-ולכן מצאו לו כל מיני תעסוקות חינוכיות, וסתם אחרות, כדי שלא ישתעמם. כאשר היה צריך לעבור לחטיבה, אחרי התייעצות עם היועצת, איתרנו בי"ס "פתוח" במרחק של כחצי שעה נסיעה מהישוב שלנו, והתארגנו (גם כלכלית לממן) ללמודיו שם. במהלך השנה הראשונה(ז) היו בעיות בכיתה, שנפתרו על ידי המחנכת יועצת הילד ואני, כאשר חלקן היו על חוסר יכולת שלו להתארגן עם חומר למידה. שיטת הלמוד של ביה"ס מבוססת ברובה הגדול מאד על למידה עצמית,והגשת פרוייקטים כתובים(כ7-10 בשבוע).עם גמישות ענקית מצד המורים לנושאים שלומדים וכו´.בהתחלה הוא ניצל לרעה את החופש הלמודי שנפל עליו,אבל כאשר הבין את המסגרת מילא את הציפיות ולמד. ברור לנו כהורים, שהוא לומד כיום אולי 20% מיכולותיו האישיות,אבל גם ברור לנו שזה חלק מגיל ההתבגרות והעיסוק האינטסנטיבי בחבר´ה. חבל לנו-אבל נתגבר. לאחרונה נקראתי שוב לשיחה עם המחנכת (חדשה) והיועצת, והועלתה על ידי היועצת ההשערה שאולי הוא סובל מאיזשהם סימפטומים של הפרעת קשב ,מאד מינוריים כנראה, ובוודאי שלא הפרעת התנהגות. אולי הקושי שלו לארגן את עצמו להגיש עבודות, או למקד למידה על נושא,נובעת לא מ"בטלנות" שלו אלא מאי יכולת שלו לבצע את זה כנדרש. אני חייבת לציין, שהנושא הועלה לפני שנה, ואחרי שקיבל חניכה צמודה של מורה שישבה איתו פרק פרק על עבודות שהגיש, מהר מאד הגיש את יתר המשימות כנדרש. מתוך קריאה שלי את החומר בנושא הפרעות קשב וריכוז, מאד קשה לי לראות את מרבית הסימפטומים אצל נדב. וזה לא מתוך הכחשה שלי, כי לבכור היו בעיות של MBD, ואנחנו מקבלים את העניין. רק שאיתו יש לי חשש שביה"ס מקל עליו , לא תובע ממנו התמודדות,אלא הולך לכיוון של "הגדרה קצת סטיגמטית" והקלות עבורו. אתאר קצת התנהגויות שלו- ילד מקסים, בבוקר למשל הוא זה שקם ראשון, לעיתים קרובות מעיר את כולם, דואג להכין סנוויצים ושוקו לכולם, מאכיל את החיות ורק אז קורא את עיתון הספורט והמוסף הכלכלי(זה מה שמעניין אותו). מעולם לא הייתה איתו בעיה בתחום ההתארגנות האישית במרחב הזמן. קצת מבולבל-כלומר, ניזכר שיש בר מצווה לחבר, רק בערב של הבר מיצווה, או שוכח להודיע על אסיפת הורים,אבל תמיד נזכר עוד לפני האירוע. אני קצת "ייקית" והייתי מצפה להודעה קודם,אבל בתחום הנורמה לחלוטין. ילד רגוע מאד, לא מתעצבן כמעט, לא מכה את אחיו (מעולם לא היכה,ויש לו אחים קטנים שיכולים לעצבן), גם בחברה של ילדים אחרים מעולם לא התרגז, ולא נוקט בשום אלימות. את האנרגיה שלו מוציא במשחקי כדורסל, הקשבה למוסיקה, שחביבה עליו. יכול שעות לשחק במחשב, או לשחק טריוויה, או לשוחח עם אח שלו,והכל בשקט. יכול שעות לראות סרט בטלויזיה, יושב נינוח . מרבית הידע שהוא רכש(ויש לו המון ידע יותר מאיתנו ),הוא בלמידה פסיבית אקרעית, מהקשבה לתוכנית ברדיו ברקע, או לטלויזיה, גם אם הוא לא צופה בה,הוא מצליח לבודד את הרעשים הסביבתיים(אמרתי ,הרבה ילדים) ולהתמקד בשלו. כיום ההתלבטות שלי,אם ללכת עם ה"קו" של ביה"ס הנולך לקראת מתן הקלות לילד, ואולי איבחון שלו אצל מומחה ,כאשר אבחון ישים עליו עוד תווית בנוסף למחונן, ויש לי(!!!) בעיה עם זה. וכאשר אני ממש חושבת שהילד לא עונה על הגדרה של לקוי קשב וריכוז.-למעט אולי נושא ההתארגנות עם החומר הלמודי. יש לי חשש שבית הספר מנסה שלא להתמודד איתו ,אלא ללכת לכיוון הזה, מתוך היכולת של ביה"ס להתמודד עם קשיי ריכוז, ואי יכולת להתמודד עם מחוננות יתר. אולי. עיצה? מה לעשות?????
